שינוי קטן: כך משפחה ישראלית יכולה להגדיל את ההון שלה במיליונים

יש לנו חסכונות והפרשות מהעבודה, אבל חלק גדול מאיתנו מפחד להשקיע את הכספים ולעשות טעויות, וגם לא בודק את מסלולי ההשקעה שנבחרו בפנסיה ובהשתלמות • כתוצאה מכך הכסף לא נושא תשואה או צובר תשואה נמוכה מאוד, דבר שהיה יכול להשתנות בקלות • זה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם

יותר קל ממה שחשבתם. תכנון כספי נכון, אילוסטרציה

רוב משקי הבית בישראל עובדים קשה, חוסכים, ומאמינים שהם "עושים את הדבר הנכון". הם מפקידים לפנסיה, לקרן השתלמות, ואפילו מצליחים לחסוך קצת מהנטו שלהם.

ובכל זאת, רבים מהם יגלו בעתיד שבינם לבין משפחות דומות אחרות נוצר פער של מיליוני שקלים, לא בגלל שהם לא חסכו, אלא בגלל מה שהם עשו עם הכסף שחסכו.

הכתבה הזאת לא מדברת על בחירת מניות גאונית או על ניסיונות "להביא את המכה"; היא גם לא מדברת על הגדלת ההכנסות; היא מדברת רק על להפיק יותר מהחסכונות שכבר יש לנו, בלי תחכום מיוחד, כמו שאפשר לראות באמצעות סימולטור ההשקעות. היא מדברת על משפחה ישראלית ממוצעת, ועל החלטות שנראות קטנות בהווה, אך מתגלגלות לסכומים עצומים לטווח הארוך.

לצורך הדוגמה, ניקח משק בית ישראלי ממוצע: כל אחד מבני הזוג מרוויח את השכר הממוצע במשק שהוא כ-13,000 שקלים בחודש. הם חוסכים יחד כ-2,500 שקלים מהנטו שלהם, והמעסיק מפריש להם את ההפרשות הסטנדרטיות לפנסיה (2,708 שקלים לכל אחד) ולקרן השתלמות (1,300 שקלים כ"א), המסתכמים לחיסכון חודשי של כ-10,500 שקלים בחודש.

הפרשים מהותיים בין משפחות שהשקיעו נכון - לאלה שפחדו, צילום: גטי אימג'ס

נקודת ההתחלה: לא משקיעים כלום חוץ מפנסיה והשתלמות

בני הזוג לא משקיעים את הכסף הפרטי שחסכו כי הם מפחדים לעשות טעויות ולהפסיד כסף, ולא באמת בוחרים את מסלולי ההשקעה בפנסיה ובהשתלמות - כך שהוא נמצא במסלול ברירת המחדל, שכולל כ-40-50% חשיפה למניות.

מה קורה לכסף כשלא באמת מחליטים?

אחרי עשור, יהיו למשפחה 300 אלף שקלים במזומן, שזה בדיוק הכסף שחסכו (2,500 לחודש כפול 120 חודשים), ללא שום תשואה. בפועל המשפחה אפילו הפסידה כסף, כי ערך הכסף נשחק עם האינפלציה.

בפנסיה ובהשתלמות הם יצברו יחד כ-1.3 מיליון שקלים, וביחד עם הכסף הפרטי ההון הכולל יגיע ל-1.6 מיליון שקלים. אחרי 30 שנה, הסכום יגיע ל-8.8 מיליון שקלים.

זה נשמע הרבה – וזה אכן לא מעט כסף, אם כי בנטרול האינפלציה הסכום נמוך משמעותית.

אבל כאן מתחילה השאלה החשובה באמת: מה היה קורה אם הם כן היו משקיעים את הכסף שחסכו?

הכסף שנצבר במהלך השנים נושא תשואה, צילום: ללא קרדיט

אותה משפחה, החלטה קצת אחרת

אם אותה משפחה הייתה משקיעה גם את הכסף הפרטי במוצר כמו קופ"ג להשקעה במסלול כללי במקום לשמור אותו במזומן, אחרי עשור היו לה יותר מ-400 אלף שקלים, 100 אלף שקלים יותר מבלי לעשות שום דבר מיוחד פרט להחלטה להשקיע והגדרת הוראת קבע.

אחרי 30 שנה הסכום היה מגיע כמעט ל-2.45 מיליון שקלים (לעומת 900 אלף שקלים ללא השקעה). תוספת של מיליון וחצי ל-30 שנה, בלי סיכון חריג, בלי "הרפתקאות" - רק ויתור על מזומן שלא עובד.

כשעוברים למסלול מנייתי – אבל עדיין מנוהל

שיפור נוסף שהמשפחה יכלה לעשות הוא להגדיל את החשיפה המנייתית - כיוון שחשיפה מנייתית גבוהה מתאימה להשקעה לטווח ארוך - באמצעות מעבר למסלול מנייתי.

התוצאה? אחרי עשור - כ-2 מיליון שקלים בכל החסכונות גם יחד, ואחרי 30 שנה - כ-17 מיליון שקלים. זה כבר שיפור משמעותי, אך עדיין רחוק מהתקרה האפשרית. החשיפה למניות אכן מגדילה משמעותית את התשואה, אבל דמי הניהול ממשיכים לגרוע חלק ניכר מהפוטנציאל. לפי כל המחקרים השקעות מנוהלות לא עוקפות את תשואת המדדים ולא מצדיקות את דמי הניהול המשולמים עבורן.

אז אולי לעבור למסלול מחקה מדד מניות? זה אכן כיוון נכון, אבל במוצרים כמו קופ"ג להשקעה או קה"ש דמי הניהול באופן אבסורדי נשארים גבוהים. כאשר מדובר במסלול מנייתי מנוהל, לפחות יש נימוק לגביית דמי ניהול גבוהים: הניסיון של מנהל הקרן להכות את המדד (אפילו שהוא לרוב ניסיון כושל). אבל איזו סיבה יש לגבות דמי ניהול גבוהים במסלול מחקה מדד?

איך באמת משקיעים ביעילות ובפשטות?

הקפיצה הגדולה מתרחשת כאשר מוותרים על המתווכים ועוברים להשקעה עצמאית בקרנות סל זולות ויעילות של הכסף הפרטי, ושל קרנות ההשתלמות (במסלול ניהול אישי).

לאחר עשור המשפחה תגיע לסכום של כ-2.17 מיליון שקלים, ולאחר 30 שנה לכמעט 25 מיליון שקלים(!).

מדובר על כמעט 16 מיליון שקלים יותר בהשוואה לנקודת ההתחלה שהצגנו, וכמעט שמונה מיליון שקלים יותר בהשוואה למסלול מנייתי או מחקה מדד מניות.

חשוב להדגיש: לא מדובר כאן בתחכום מיוחד, אלא ביעילות - מזעור עלויות והגדלת החשיפה המנייתית לטווח הארוך, ומכאן הקסם של הריבית-דריבית כבר עושה את שלו.

טבלת מסלולים, צילום: ללא

לסיכום: האחריות משתלמת

הבחירה להשקיע ולא להשאיר כסף במזומן היא רק הצעד הראשון. הבחירה החשובה באמת היא לקחת אחריות ולהשקיע את חסכונותינו בצורה זולה, פשוטה ויעילה לטווח הארוך. מי שלוקח אחריות על החסכונות שלו לא צריך להיות גאון פיננסי ולהקדיש יותר מ-3 דקות בחודש לחסכונותיו. הוא פשוט מפסיק לשלם ביוקר על דמי ניהול מיותרים.

ובטווח הארוך, האחריות הזו מתורגמת למאות אלפי שקלים עד מיליונים של תשואה עודפת בהשוואה למסלול ברירת המחדל.

עכשיו שאלו את עצמכם: האם שווה להתאמץ מעט בשביל לייצר עוד מאות אלפי שקלים עד מיליונים לטווח הארוך?

רונן מרגוליס, צילום: בר שבו

רונן מרגוליס, מנכ"ל להשקיע נכון ומייסד קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל בפייסבוק, הוא מומחה ובלוגר מוביל להשקעות פאסיביות בשוק ההון, מרצה מבוקש, נשוי לרומי, ואבא של עידן, ליה ואלין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר