השנה שקרעה את הכיס: "החרפה מתמשכת ביוקר המחיה"

הכיס ממשיך להיקרע: יוקר המחיה בא לידי ביטוי בשנה החולפת כמעט בכל תחום צריכה - כאשר אחד התחומים המורגשים ביותר עבור הצרכנים הוא כמובן תחום המזון, בעיקר בגלל עליות מחירים מצד ספקים רבים.

יצרנים רבים העלו השנה את מחירי מוצרי המזון, ועליות המחירים תורגמו על ידי רשתות המזון, כל רשת לפי החלטתה. בשורה התחתונה: הצרכן הישראלי שילם הרבה יותר השנה בכל ביקור בסופר.

מבדיקה שערך לובי 99 עולה כי מחירי מוצרי המזון התייקרו ב־3.3% בממוצע, אם משווים את מחיריהם בשתי תקופות, בין 1.12.25 ל־1.12.24. עם זאת, כאשר צוללים לבדיקה של כל מוצר ומוצר מגלים פערים גדולים יותר. בבדיקה זו נבדקו אלפי מוצרים בעשר רשתות מובילות.

כאמור, עלייה של 3.3% היא ממוצעת, אבל כאשר מסתכלים על שיעור עליות המחירים של הספקים הגדולים בממוצע ברשתות המזון, רואים שיעורים גבוהים יותר. כך, למשל, מוצרי שטראוס התייקרו בשיעור של 6.5%, של אסם נסטלה ב־6.2%, של יפאורה תבורי ב־5.9%, של יוניליוור ב־5.5%, של טמפו ב־4.8%, של החברה המרכזית למשקאות קלים ב־4.1%, של תנובה ב־3%, של דיפלומט ב־3.1%, של ויסוצקי ב־3%, ועוד.

הביקור בסופר עולה יותר

מהנתונים עולה כי תחום השוקולדים והקפה התייקרו בשיעור ניכר. כך, למשל, קפה טסטרצ'ויס של אסם נסטלה התייקר ב־12.5% השנה למחיר ממוצע של 38.5 שקלים, וקפה טורקי 100 גרם עלית ב־28.7% למחיר ממוצע של 12.5 שקלים. יש לציין כי כל קטגוריית הקפה התייקרה ב־12.2%. 

קטגוריית השוקולדים התייקרה בממוצע ב־18.4%. למשל, שוקולד פרה 100 גרם התייקר ב־34% ועמד על 9.74 שקלים. גם קטגוריית הגלידות התייקרה ב־7.4%. לדוגמה, גלידת לה קרמריה שוקולד בלגי של אסם נסטלה התייקרה ב־12.1% ל־23.8 שקלים. גלידות שוקולד בראוניז של בן אנד גריס התייקרה ב־8.7% ל־24.6 שקלים.

מוצרים נוספים שעלו: חמאה 200 גרם של תנובה התייקרה ב־6.2% למחיר ממוצע של כ־10 שקלים, קוטג 5% תנובה 250 גרם התייקר ב־3.1%, גבינת טל העמק תנובה 200 גרם עלתה ב־4.9%, במבה 25 גרם ב־19.5%, קטשופ אסם ב־15%, חומץ של עסיס ב־10%, קורנפלקס אלופים תלמה יוניליוור 850 גרם ב־11.3%, קולה זירו ליטר וחצי ב־5.5%, ועוד.

ארגון לובי 99, הלובי הציבורי, התייחס לבדיקה ומסר: "כוחן הריכוזי של חברות המזון, לצד השליטה של רשתות השיווק הגדולות, והתעלמות הממשלה מבעיות השורש של השוק, מובילים להחרפה מתמשכת ביוקר המחיה. המצב חמור במיוחד בתקופת מלחמה. בשנת 2025 נרשמו יותר מ־15 עליות מחירים.

"בפועל, המחיר לצרכן על המדף עלה לעיתים בשיעור גבוה יותר מזה שעליו הודיעו הספקים. כל אלה מצטרפים לעליית המע"מ ל־18% בתחילת השנה, ואת התוצאה רואים בכיס".

פרספקטיבה אחרת

ליאור לוי, יו"ר איגוד המזון, התייחס לנתונים ואמר כי ב־12 החודשים האחרונים תעשיית המזון הישראלית הורידה את מחיר מוצרי המזון ב־0.5%, והפתרון המיידי ליוקר מחירי הסופר הוא השוואת המע"מ על מזון לממוצע הנהוג באירופה.

לדבריו, "תעשיית המזון הישראלית היא הערובה היחידה לביטחון מזון מחד וגורם שעוזר במיתון אינפלציה מאידך. הדיון ביוקר מחיר מוצרי הסופר חייב להתבסס על נתונים רשמיים ותמונה מלאה, לא על דוגמאות סלקטיביות מתוך כ־55,000 מוצרי מזון, חלקם מייצור מקומי וחלקם מיבוא.

"מדד תפוקות היצרנים של הלמ"ס הוא מדד רוחבי, אובייקטיבי, המשקף את מחירי היצרנים עצמם ולא את המחיר לצרכן על מדף הסופר. יש להבין כי לצד מוצרים שהתייקרו קיימים מאות מוצרים שכפי הנראה לא עלו כלל, חלקם אולי אף הוזלו.

"יוקר המחיה הוא תוצר רחב הרבה יותר של מדיניות ממשלתית: רגולציה, מיסוי, תשתיות, עלויות אנרגיה, דיור, בנקאות, רפואה ותחבורה, ולא רק מוצרי הסופר, חשובים ככל שיהיו".