"אם החוק יעבור - ישראל תהיה תקדים עולמי": המחלוקת בין אקו"ם לרשויות המקומיות

לקראת דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בתיקון לחוק זכויות יוצרים, אשר יתקיים מחר (רביעי), מתנהלת מחלוקת חריפה בין אקו"ם לבין מרכז השלטון המקומי סביב דרישה חדה להעלאה בתשלומי התמלוגים. כמו כן, מתנהלת מחלוקת גם סביב העובדה כי הרשויות המקומיות סבורות שאינן צריכות לשלם תמלוגים על השמעת יצירות במסגרת חוגים פרטיים, אשר נערכים במוסדות החינוך.

ועדת הכלכלה צפויה להמשיך להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ יוסי טייב לתקן את חוק זכויות מבצעים ומשדרים, על מנת לעדכן את דיני זכויות המבצעים. תיקון זה נועד לאפשר לאמנים לקבל תמלוגים על יצירותיהם, שמשודרות ומושמעות במגוון פלטפורמות ועליהן כיום הם לא מקבלים תשלום.

במסגרת המחלוקת, הרשויות המקומיות מדגישות כי הן מעבירות מדי שנה כעשרה מיליון שקלים לארגוני זכויות יוצרים שונים, בהם אקו"ם, במסגרת הסכמי מסגרת שמתעדכנים לפי המדד. עם זאת, לטענת הרשויות המקומיות, אקו"ם היא הגוף היחיד שביטל לפני כ-13 שנה את הסכם המסגרת מול השלטון המקומי, ומאז דורש העלאות תעריפים של פי 3-4.

על פי הדרישה החדשה, מבקשת אקו"ם להעלות את התשלום השנתי מ-44 אגורות לתושב ל-1.6 שקלים לתושב, עלייה שאינה מידתית ביחס למדד. בנוסף, נטען כי "לאור זה שיש פטור מתשלום במוסדות החינוך, מפעילי חוגים פרטיים במסגרת בתי הספר, אינם צריכים לשלם את תשלום זה".

מנגד, היוצרים מדגישים כי מאז שנחתם ההסכם, חלו שינויים רבים ברשויות המקומיות, אשר משקיעות בפעילויות רבות. עוד נטען כי הפעילויות אשר נערכות בבית הספר מחוץ למסגרת הלימודים, נערכות על ידי גורמים פרטיים וכמו כל עסק, גם עסק זה צריך לשלם עבור היצירה, כמו כל מקום אחר בעולם.

מנכ״לית השלטון המקומי, לירון דורון לוי, אמרה למערכת "היום" כי: "היה לנו הסכם עם אקו"ם שביקשו להפסיק את ההסכם לפני מספר שנים. ההסכם נחתם ל-40 שנה והוא היה צמוד למדד. השנים לא עשו להם רע. אקום ביקש הסכם חדש וניסינו להגיע למתווה חדש, אשר כלל עלייה של פי שלושה בעלויות מ-0.44 שקלים ל-1.66 שקלים".

נציין כי יש זירה שהיא לא ברורה בחוק - וזה תחום החינוך, שאומר שיש פטור מתשלום של זכויות יוצרים במוסדות החינוך.

"האם חינוך זה גם צהרונים, חוגים אחר הצהריים? אנחנו טוענים שחינוך זה חינוך וזה כולל גם חינוך פורמלי וגם לא פורמלי", מוסיפה דורון לוי. "מי לומד בבתי הספר? התושבים. משרד החינוך משלם עבור זכויות יוצרים פר-חודש ואנחנו, כרשויות מקומיות, משלמים גם ככה פר-תושב. אנחנו חושבים שצריך להבהיר את החוק. יש לציין שמקרים מסוג זה גוררים תביעות. והיו עד כה עשרות תביעות בנושא זה. בגלל העלייה ובגלל שהרשויות לא הסכימו להתפשר, זה גרר תביעות נגד הרשויות המקומיות".

מנכל אקו"ם, אסף נחום, אמר בתגובה: "התעריף של 0.44 שקלים נקבע לפני 26 שנים. המשמעות של זה היתה שברשות מקומית הכוללת 200 אלף תושבים. הסכום של 0.44 שקלים לתושב כיסה את העלויות של כל הפעילויות החינמיות של הרשויות המקומיות וזה כלל הופעות, פעילויות בחגים, הרקדות ועוד".

"לרשות מקומית של 200 אלף אנשים, זה עלה 80 אלף שקלים בשנה. מדובר בתעריף משנת 2000. מאז הרשויות המקומיות הפכו למפיקי אירועי מוזיקה הכי גדולים בארץ. בחרנו שלוש רשויות ובדקנו את כל הפעילויות שהן עושות בשנה. אם הן היו גורם פרטי, כל אחת מהם היתה צריכה לשלם פי 10 ממה שאנחנו דורשים. היינו במשך שלוש שנים במשא ומתן עם השלטון המקומי והגענו למודל של 1.66 שקלים לרשויות הגדולות, לא הקטנות. בנוסף, אמרנו שרשות מקומית שמקיימת שני אירועים בשנה, תשלם פר אירוע בלבד".

לדבריו, "השלטון המקומי לא היה מוכן לחתום על זה. הצעד הבא שהם עשו הוא לפטור את כל בעלי העסקים אשר עובדים במסגרות החינוכיות מתשלום. זה כולל את התיאטראות, הפסקה פעילה בבתי הספר. הם רוצים להעביר חוק ולפטור אלפי עסקים מתשלום. אין שום פטור כזה בשום מקום בעולם. יש פטור במסגרת בית הספר וגם כאשר יש פעילויות עם הורים וילדים. אם מגיע תקליטן, אם יש פעילות של תיאטרון וכו', מדובר בעסקים והם מקבלים כסף. הרשויות המקומיות משקיעות יותר ממיליארד שקלים בשנה. לתרבות זורקים פירורים. הרשויות מנסות דרך פטורים בחקיקה, להוריד לאומנים את התעריף".

לדברי יו"ר משותף של צלילים, איגוד המוזיקאים והמוזיקאיות, ארנון נאור, "מה שמוטל על הפרק הוא שלוקחים מאיתנו את המוצר שלנו בנסיבות תקדימיות. אף מדינה ב-OECD לא מבצעת הלאמה כזו של זכויות יוצרים ואין מדינה שבה יש פטור גורף על תשלומי זכויות יוצרים. ברוב המדינות בעולם, יש שימוש הוגן, כמו בישראל. בבתי הספר בכיתה, כאשר מדובר במורה ותלמידים, ניתן להשמיע מוזיקה ולא לשלם על כך תמלוגים. אבל בעצם, השלטון המקומי רוצים לקבל פטור על הכל".

הוא הוסיף: "מדינת ישראל תהווה תקדים אם הפטור הזה יהיה גורף על כל מוסדות החינוך. זה אומר שזה יכלול קייטנות, הופעות בבתי הספר, די.גיי במסיבות סיום ועוד. כלומר, זה יכלול פטור לפעילויות של אנשים מסחריים. שימוש הוגן בא לאפשר בתוך מסגרת של הוראה, שימוש במוזיקה. קייטנה וחוגים הם לא הוראה. יכול להיות שהחוק הזה יעבור כי השלטון המקומי יותר חזק מאיתנו פוליטית - ואז המשמעות היא שנסבסד את הפעילויות של הרשויות המקומיות".

"מבחינה כלכלית, מדובר במילוני שקלים", הוא מסכם. "למה מגיע להן לקבל את הסכום הזה על חשבוננו? בנוסף, מבחינה ערכית יש יוצרים שלא יכולים להתפרנס במקומות אחרים ודווקא רוצים לפגוע בהם בהיקף תקדימי".

גם יו"ר דריקטוריון אקו"ם, יואב גינאי, התייחס לדברים בפוסט שהעלה. "מוזיקה היא לא הפקר. מישהו מנסה לחסוך על הגב שלנו. אנחנו נמצאים במאבק על הבית של יוצרי התרבות הישראלית. מרכז השילטון המקומי מנסה לקדם פטור מתשלום על פעילויות תרבות ומפעילים חיצוניים בבתי הספר. המשמעות היא שתקליטנים, מפעילים וספקים ירוויחו כסף אבל משרד החינוך יחסוך כסף רק על גבינו, היוצרות והיוצרים בישראל והוא יחסוך רק מאלה שכתבו והלחינו ועיבדו את השירים שכולם שרים ואוהבים ואנחנו נשאר עם אפס שקלים. זו פגיעה ישירה בהכנסה שלנו. מדובר בפגיעה של 10 מיליון שקלים בשנה שפשוט נגזלים מהיוצרים. מוזיקה היא לא תחביב, אלא פרנסה של אנשים בשר ודם".