מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את ממצאי הביקורת שלו באחד הנושאים הרגישים ביותר שעלו בזמן המלחמה ואולי גם הנפיצים ביותר - הטיפול במילואימניקים. מבקר המדינה בדק מי שירת במילואים, עד כמה הוא קיבל את מלוא התשלומים שמגיעים לו ולא פחות חשוב, עד כמה זכויותיו בעולם האזרחי נשמרו.
המשמעות היא שנבדק, עד כמה מעסיקים כיבדו את ההגנות שיש לחיילי המילואים ועד כמה היה צורך במעורבות של המדינה, בכדי לכפות על מעסיקים לשמור על הזכויות של המילואימנקים. ולו לפחות שלא יפוטרו מהעבודה שלהם בתקופת השירות ולאחריה, בשל השירות עצמו.
מתחילת המלחמה ועד לחודש יולי 2024 גוייסו לשירות מילואים 318 אלף ישראלים. מספר ימי המילואים הממוצע לכל מילואימניק שגוייס עמד על לא פחות מ-110 ימים. בתקופה הזו שילמה המדינה לחיילי המילואים כ-20 מיליארד שקל.
המבקר אנגלמן: "בתקציב המדינה לא היו רזרבות שניתן היה להשתמש בהן מיד עם פרוץ המלחמה"
הבדיקה שעשה מבקר המדינה מגלה שרק 11% מהישראלים שאינם ערבים (לא חייבים בגיוס בשום מקרה) ונמצא בטווח הגילאים 23 ל-47 שירת במילואים בפועל. שני נתונים חמורים וחריגים מאוד מלמדים כי מעסיקים ניסו לפגוע בזכויות של 144 חיילי מילואים, כלומר או לפטר אותם או לפגוע במשרד שלהם, ובמקרים האלה נדרשה מעורבות אגרסיבית מאוד של משרד הביטחון.
נתון בעייתי נוסף שעולה מנתוני מבקר המדינה מלמד שמעסיקים הגישו בקשות חריגות לפגיעה בעבודה של 542 חיילי מילואים. המדינה אישרה פגיעה ב-244 חיילי מילואים, כלומר או שהם פוטרו או שנפגעה המשרה שלהם וכל זאת בהסכמה של המדינה.
מבקר המדינה פילח את המאפיינים הדמוגרפים של חיילי המילואים שגוייסו במלחמה והפילוח הזה מלמד כי הממוצע הארצי היה גיוס של 11% מכלל בני ה-23 עד 47 שאינם ערבים. בפילוח לפי אזורי מגורים - באזורים של רמת הגולן, צפת, עכו, באר שבע, כינרת ועמק יזראל, רמלה, חדרה ויהודה ושומרון - שיעור גיוס חיילי המילואים נע בטווח של 12% עד 28%.
מבקר המדינה מפרט את התשלומים השוטפים ששולמו לחיילי המילואים ואת החשיבות שלהם להגנת המדינה, אבל הוא ממליץ לדאוג להנגיש להם את היכולת להבין טוב יותר את הזכויות שלהם, את ההגנות שיש להם ואיך ולמי הם פונים כדי לקבל את הזכויות ההגנות הנדרשות.
מבקר המדינה כותב ״מומלץ כי משרד העבודה יבחן בראייה כוללת - בשיתוף משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הביטחון, צה"ל וארגוני המעסיקים והעובדים הרלוונטיים וגורמים נוספים ככל הנדרש - את היקף הזכויות וההגנה בעבודה שיש להעניק למשרתי המילואים, בני זוגם וההורים האחרים של ילדיהם. וכן למי שנפצע במהלך שירות המילואים, שוחרר עקב כך מהשירות לקבלת טיפול רפואי או שיקומי ובגלל הפציעה אינו יכול לשוב לעבודתו בתקופה זו".
המבקר ימליץ בעניין לשר העבודה כדי לקדם את הסדרתן, אם יש צורך בכך; זאת נוכח הצרכים שעלו בנושא במהלך מלחמת חרבות ברזל והעלייה הצפויה במספר משרתי המילואים ומספר הימים שישרתו בשנים 2025 - 2026 ובשנים שלאחריהן.
״מומלץ כי משרד הביטחון, משרד העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות ימשיכו לעקוב אחר המקרים שבהם עלה חשש לפגיעה בזכויות בעבודה של משרתי מילואים ויקבעו דרכים למניעת הפרות ולהגברת מימוש סמכויותיהם על פי חוק להגנה על משרתי המילואים, ובכלל זה פעולה יזומה הן מול מעסיקים והן מול משרתי המילואים, לרבות פעולות יישוג (שיחור - reaching-out) וסקרים בקרב משרתי המילואים כדי לעמוד על הפערים מצידם והמענים הנדרשים להם", נכתב בהמלצת המבקר.
״מומלץ כי צה"ל, בשיתוף משרד העבודה, משרד הביטחון ונציבות שוויון הזדמנויות, ימשיך להפעיל את המרכז המטכ"לי לצורך הנגשת המידע ולצורך ריכוז הפניות של משרתי המילואים ובני משפחותיהם וניתובן לגופים המוסמכים לטפל בהן. כמו כן מומלץ שגופים אלה ישתפו פעולה לצורך הבטחת הנגשת המידע בנושא ההגנה על זכויות בעבודה באופן שוטף ושיטתי לאוכלוסייה זו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו