"פספסו" עשרות מיליארדי שקלים: כשלי האוצר בהכנות למלחמה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו״ח חמור על הדרך שבה נערך משרד האוצר למלחמה. הביקורת הזו מגיעה בשלביה האחרונים של מלחמת התקומה, והממצאים קשים. אנגלמן ערך את הביקורת במשרד האוצר בסוף שנת 2024, כשהמלחמה בעיצומה.

תרחיש הייחוס הוגדר בשנת 2022 והתייחס ל-15 שירותים חיוניים שעל המדינה לספק בזמן חירום של מלחמה רב-זירתית או אסון בקנה מידה דומה. בכל תרחישי הייחוס נערכו באוצר למלחמה רב זירתית של חודש ימים בעוד המלחמה נמשכת כבר יותר משנתיים.

מהדוח עולה כי משרד האוצר לא נערך בשום מצב לעלויות כבדות של המלחמה. התרחיש של בכירי האוצר ניבא אובדן תוצר של 23.5 מיליארד שקלים, כשבפועל הסכום היה גדול פי שלושה.

באוצר העריכו לפני המלחמה שבתרחיש חירום של מלחמה רב-זירתית תיאלץ המדינה לשלם 265 עד 325 מיליון שקלים ליום במקרה של שיבוש עבודה חמור שבו אנשים לא יכולים להגיע לעבודה - בין אם הם במילואים ובין אם בשל הנחיות פיקוד העורף.

מבקר המדינה מצא שהאוצר לא נערך למצב בו ייפגעו במלחמה רכוש, תשתיות ותיירות, כמו גם העובדה שלא נלקחו בחשבון עלויות שקשורות למצב בו צריך יהיה לממן את המלחמה ולשלם על ימי מילואים מעבר למסגרת של תקציב הביטחון כפי שאושר בכנסת.

מבקר המדינה קובע שתוכניות האוצר למלחמה רב זירתית לא היו רלבנטיות בשלב התיקצוב, בשלב ההיערכות וביחס להשפעות כלכליות של מלחמה שנמשכת זמן רב כל כך.

נתון מעניין וחשוב שעלה מהביקורת של מבקר המדינה מלמד שבמשרד האוצר קיימת מערכת שצריכה בזמן חירום לתכלל את האירוע ולהבין מה קורה ברשויות המקומיות ובמערכים האזרחיים שצריכים מענה מיידי. בפועל,  המערכת הזו לא פעלה ולכן במשרד האוצר לא היה מידע בזמן אמת על תמונת המלחמה ועל הצרכים בפן האזרחי.

איפה העובדים החיוניים?

עדות נוספת לבלגאן ששרר במשרד האוצר מתחילת המלחמה - מבקר המדינה מצא שמתוך 800 עובדים , 137 הוגדרו כ"עובדים חיוניים" שאמורים להיות "מרותקים" למשרד במלחמה ולספק מענה תקציבי למערכים השונים של המדינה.

בפועל, חשף המבקר כי גיוס המילואים הנרחב בתחילת המלחמה כלל שישה עובדים שהיו חיוניים למשרד האוצר וזה כלל את הממונה על השכר והרפרנט הרלבנטי לימי חירום שגוייסו למילואים מבלי שמישהו עידכן את הצבא שהם קריטיים לפעילות הכלכלית והתפקוד הכלכלי של המדינה בזמן חירום.

מי שעוד גוייס מבלי ליידע את הצבא שהוא הוגדר כחיוני (מאוד) היו רפרנטים מאגף תקציבים ובאוצר הודו כי גיוסם למילואים השפיע על היכולת של המשרד לבצע התאמות תקציביות כדי לתמוך במדינה ובצבא בזמן המלחמה.

אין חדר מצב

עוד התברר שמשרד האוצר לא פתח בתחילת המלחמה חדר מצב וחדר המצב שכן נפתח בסוף כלל נציגים של מערך הסייבר ומערכי החירום והביטחון, אבל לא היו בו נציגים של אגף תקציבים, החשב הכללי, הכלכלן הראשי ואגף הסכמי שכר וכל זה הקשה על היכולת לספק מענה תקציבי מהיר לצורכי המדינה בתקופה הראשונה של המלחמה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "בנינו את התרחישים השונים  בהתאם לתרחישי הייחוס שנבנו על ידי רח״ל (רשות החירום הלאומית), שהוא המוסמך לקבוע תרחישים מהסוג הזה".