דו"ח מבקר המדינה חושף: חרקים ופסולת יונים בחיטה שמיועדת לשעת חירום

המוכנות של ענף המזון לחירום מתבססת, בין היתר, על אחסון חיטה ומספוא במחסני חירום. ביקורת של דו״ח מבקר המדינה מצאה כי חיטה המאוחסנת במחסני החירום נשמרת בתנאים לא מספקים ובחלקה נגועה בחרקים, בפסולת יונים ועוד.

עוד צוין כי בעשור שקדם לפרוץ המלחמה המדיניות הממשלתית גרמה להיחלשות הענף ופגעה בביטחון המזון של המדינה.

מדוחות ביקורת שערך משרד החקלאות בעשרה אתרי אחסון בתקופה שבין ינואר 2023 ואוגוסט 2024 עלה כי למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות, המחסנים שבהם מאוחסנת חיטה לא עמדו בתנאים הנדרשים.

כאמור בין היתר חלק מהחיטה היה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים, חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך נמצא כ"מעופש" וחלקה היה נגוע באבק. עוד עלה כי על אף שכמות החיטה המצויה במחסני החירום עומדת בכמות הנדרשת לחירום, למשרד החקלאות אין למעשה תמונת מצב של ההיקף והכמות של החיטה הפגומה במחסנים. כפועל יוצא מכך, משרד החקלאות נסמך על מלאי חיטה שאומנם קיים במחסנים אך אינו שמיש בטווח הזמן המיידי ואינו יכול לשמש מקור לאספקה לציבור בעיתות חירום. היקף תופעה זו אינו ידוע ורמת המוכנות של המשק לאספקת חיטה בחירום לוקה בחסר.

בנוסף, קיים מחסור במספוא במחסני החירום. על אף שמספוא משמש מאכל לבעלי חיים, המשמשים מקור לאספקת צורכי המזון של תושבי מדינת ישראל, נמצא כי עוד בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קיים פער ניכר של כ-50% בין היקף מלאי המספוא במחסנים למלאי הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס. פער זה הלך והעמיק לאחר עדכון תרחיש הייחוס של רח"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כך שנדרש להגדיל את הכמויות הקיימות בשיעור גבוה ביותר של 300%, כדי להשיג את הכמות הנדרשת. כמו כן, המלאי אינו כולל מרכיבים חיוניים שבלעדיהם לא ניתן להשתמש במספוא, כגון שמנים נוזליים ומוצקים וויטמינים הדרושים לשמירה על בריאות בעלי החיים.

עוד עולה מהדו״ח כי תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. זאת בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שוויץ ובריטניה אשר חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון.

כפועל יוצא מכך הסמכות על תחום המזון מפוזרת בידי מספר גופים שהעיקריים בהם הם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה. לפי הדו״ח קיים חשש כי ההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם וכפועל יוצא מכך לא יהיה מענה הולם לצורכי המשק בעת חירום, והדבר אף יוביל לניצול לא יעיל של משאבים.

משרד הכלכלה אחראי על אחסון מוצרים בסיסיים במחסני החירום ועל מפעליים חיוניים בתחום המזון, אך בביקורת נמצא כי קיים מחסור בהתקשרויות של משרד הכלכלה לגבי חלק מהמוצרים הללו ואף קיים מחסור בחלק מהמוצרים המאוחסנים במחסני החירום. בנוסף, המוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת.

באשר למחסור במוצרים חיוניים המוחזקים במלאי החירום של משרד הכלכלה, עולה כי על פי נוהל משותף של רח"ל ומשרד הכלכלה משנת 2020 , המזון שיש לספק לאוכלוסייה בשעת חירום כולל מוצרים הנמצאים באחריות משרד החקלאות. מוצרים אלה כוללים בשר טרי, דגים טריים, ביצים, ירקות ופירות וכן מוצרי מזון מוכנים וארוזים כגון אורז, סוכר, מזון לתינוקות ולחם הנמצאים בתחום אחריותה של רשות המזון במשרד הכלכלה.

בביקורת עלה כי מתוך עשרת המוצרים החיוניים שבאחריות משרד הכלכלה, לגבי שני מוצרים לא נכרתו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים בהתאם לתרחיש הייחוס ונכון ליולי 2024 קיים מחסור בהתקשרויות בשני מוצרים חיוניים אלה בהיקף של 12.2% ו-44%, לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס.

עוד נמצא כי במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסנים נמוכה מהכמות שנקבעה והלכה למעשה נכון ליולי 2024 קיים מחסור במוצר זה בהיקף של כ-15.9%. בחלוף עשרה חודשים מעדכון התרחיש ונוכח תקופת החירום והאפשרות להחמרתה, נכתב בדו״ח כי היה ניתן לצפות שהפערים במוצרים החיוניים יסגרו, אולם המחסור במוצרים המתוארים אינו זניח. מחסור במוצרים חיוניים הוא חמור ובעת חירום יכול להביא לפגיעה בתפקודם של התושבים ושל המשק. השלמת פערים אלו היא בעלת דחיפות גבוהה לאור הפוטנציאל להימשכות מלחמת חרבות ברזל והאפשרות להתרחבותה.

עוד עולה כי משרד הכלכלה לא קבע מהם מקורות האספקה של כל המוצרים הנדרשים שבאחריותו ומהן הכמויות הנדרשות בהתאם לקצב התפתחות האוכלוסייה ולכמות המומלצת של מוצרים אלו לנפש. למעט מספר מוצרים שמלאים שלהם מאוחסנים במחסני החירום, מדינת ישראל נשענת על מלאי תפעולי הנמצא במשק, אך מלאי זה אינו מנוהל . לא הוגדרו הכמויות שנדרש שיהיו במשק בכל רגע נתון ומשרדי הכלכלה והחקלאות אינם מנהלים מעקב שוטף אחר כמות המלאי התפעולי שקיים במשק מכל מוצר ומוצר.

באשר לפריסה הגיאוגרפית נמצא כי הפריסה הגיאוגרפית של מוצרים חיוניים המאוחסנים במחסני החירום הינה מוגבלת. ארבעה מוצרים מתוך עשרת המוצרים הנכללים במחסני החירום שבאחריות משרד הכלכלה ממוקמים באזור גיאוגרפי אחד וארבעה מוצרים נוספים מאוחסנים בשני אזורים בלבד. כל היתר מפוזרים בשלושה אזורים. משמעות הדבר היא כי הפריסה הגיאוגרפית של המחסנים אינה מיטבית והדבר מעלה את הסיכון לכך שבמקרה של שיבושים ביכולות השינוע וההובלה לא יהיה ניתן לספק את המוצרים או שלא יהיה ניתן לספקם באופן סדיר, לאזורים הגיאוגרפים השונים.

בדוח צויין כי 93 אחוזים מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת 2022 היו מיובאים. בשנת 2020 97% מהדגנים שנצרכו בישראל היו מיובאים. ישראל הייתה ממוקמת במקום 149 מתוך 169 מדינות בדירוג התלות ביבוא דגנים בשנת 2020.

שיעור הגידול באספקת המזון המבוססת על יבוא בשנת 2021 גדל ב 16 אחוזים לעומת 2011. זאת לעומת גידול של 1.5% באספקת המזון מייצור מקומי באותה התקופה. דבר המעיד על הגדלת התלות בייבוא.

עוד צוין כי שלושה מספקי המזון הגדולים נשלטים בידי תאגידים בבעלות זרה, בלי שנבחנה השפעת הדבר על ביטחון המזון ועל הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

בנוסף, היקף השטחים החקלאיים בהם אותרו נזקים כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, נכון ליולי 2024, עומד על כ 100,000 דונם וכ-8.5% מסך השטחים החקלאיים במדינת ישראל.

עוד נמצא כי שיעור המפעלים החיוניים בתחום המזון שמוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם עומד על 23 . ב-12.3% מהמפעלים החיוניים אין מיגון תקני.

בשורה התחתונה, הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור.

מדינת ישראל והגופים האמונים מטעמה על תחום המזון, בהם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ומשרד הבריאות טרם גיבשו תכנית אסטרטגית לביטחון מזון. דו״ח מבקר המדינה ציין כי תכנית שכזו הכרחית נוכח המאפיינים של מדינת ישראל ובכלל זה היותה "מדינת אי", המתמודדת עם איומים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים משמעותיים, צפיפות ומיעוט שטחים חקלאיים, שיעור גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם ומיקומה בנקודה פגיעה מבחינת שינויי אקלים.

מבקר המדינה ציין כי על משרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים בהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ובהתייעצות עם פקע"ר , לסיים את גיבוש התכנית הלאומית לבטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה.

תגובת משרד החקלאות: ״משרד החקלאות וביטחון המזון פועל בשנים האחרונות לחזק את החקלאות המקומית, לאפשר לה תחרות הוגנת אל מול היבוא ופועל להוזלת גורמי הייצור והסרת חסמים, ביניהם הוזלת מחיר המים והגדלת מכסות העובדים הזרים. מדיניות זו מהווה שינוי כיוון ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות, אשר החלישה את ענף החקלאות המקומי והעמידה מולו תחרות בלתי הוגנת, ללא תמיכה ממשלתית מתבקשת, כנהוג באירופה. תמיכות לענפים השונים שנחשפו ליבוא הובטחו לחקלאים, אך האוצר מעולם לא העמיד את התקציב הנדרש להן.

הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה וזאת לאחר שנים שנושא זה, הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.

בתוך כך, קידם המשרד שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו - כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח. התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף פעולה חוצה ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.

מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035 במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.

לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.

בנוסף, יזם המשרד חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות״.

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: ״משרד הכלכלה והתעשייה פועל באופן שוטף על פי הנחיות רשות החירום הלאומית לשמירה על רציפות אספקת המזון לציבור – מהייצור והיבוא ועד למדפי החנויות. במהלך המלחמה ניהל המשרד את מלאי המזון האסטרטגיים, הרחיבם והוסיף מוצרים חדשים, ופעל עם יצרנים, יבואנים ורשתות שיווק למניעת מחסור. המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ובוחן צעדים נוספים לשיפור ניהול המידע והמלאים בזמן אמת לשעת חירום״.