מנתונים של משרד האוצר עולה כי בחודש ספטמבר הסתכם הגירעון בפעילות הממשלה ב-9.5 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-56.2 מיליארד שקל. הגירעון השנתי עומד כעת על 4.7%, גירעון שהוא גבוה באופן אבסולוטי אבל סביר בהתחשב במלחמה ובהוצאות הנלוות לה שהיו גבוהות מאוד.
נתון משמעותי הוא האופן שמימנה הממשלה את הגירעון הזה, וכאן נהוג לדבר במונחי חוב-תוצר. עם זאת, כשאנחנו מסתכלים על המספרים, ניתן ללמוד על המצב כי מתחילת השנה גייסה הממשלה סכום ענק של 78.5 מיליארד שקל נטו.
באופן עקרוני, הממשלה מתגאה בזה שהיא מצליחה לגייס כסף בחו״ל, אבל התמונה שעולה מנתוני משרד האוצר היא שונה בתכלית. 61.4 מיליארד שקל מהסכום שהממשלה גייסה היה בישראל בשוק ההון, ומטבע הדברים מי שנתן את ההלוואות האלה לממשלה אלה קרנות הפנסיה וקופות הגמל. בחו״ל גייסה הממשלה נטו 17.1 מיליארד שקל, שזהו סכום גבוה, אבל המשקיעים הזרים לא קנו כמעט אג״ח ממשלתי ישראלי. מי שקנה את האג״ח הזה היו הפנסיות של הציבור בישראל.
בחודש ספטמבר הוציאה הממשלה 55.9 מיליארד שקל לעומת 51 מיליארד שקל בחודש ספטמבר 2024. קרן הפיצויים שילמה מתחילת השנה 7.5 מיליארד שקל למי שנפגע מהמלחמה באופן ישיר כשתחילת המלחמה שילמה הקרן פיצויים על סך 26 מיליארד שקל, כשמתוכם שולמו כ-21 מיליארד שקל פיצוי בשל נזקים עקיפים מהמלחמה.
מערכת הביטחון הוציאה בחודש ספטמבר 15.4 מיליארד שקל כשמתחילת השנה הוציאה המערכת 126.3 מיליארד שקל. בחודש ספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה שילמו אזרחי ישראל מיסים בהיקף של 391 מיליארד שקל וזו עלייה של כמעט 16% ביחס לתשלומי המסים בשנה שעברה. תשלומי מס ההכנסה גדלו בכמעט 20% ותשלומי המע״מ עלו בכמעט 11%. כאן צריך לזכור שבתחילת השנה העלתה הממשלה את המע״מ ב-1% ל-18%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו