"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגירעון בספטמבר: 9.5 מיליארד שקל; הגירעון השנתי עומד על 4.7%

מנתוני משרד האוצר עולה כי מתחילת השנה עמד הגיעון על לא פחות מ-56.2 מיליארד שקל • הכנסות המדינה זינקו ל-46.5 מיליארד שקל כשמתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה ב-414.5 מיליארד שקל • המדינה לקחה הלוואות מקרנות הפנסיה בהיקף של 61.4 מיליארד שקל

,עודכן
0השמעה
הלוואות מרנות הפנסיה. צילום: envato

מנתונים של משרד האוצר עולה כי בחודש ספטמבר הסתכם הגירעון בפעילות הממשלה ב-9.5 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-56.2 מיליארד שקל. הגירעון השנתי עומד כעת על 4.7%, גירעון שהוא גבוה באופן אבסולוטי אבל סביר בהתחשב במלחמה ובהוצאות הנלוות לה שהיו גבוהות מאוד.

מלחמת חרבות ברזל,צילום: דובר צה"ל

נתון משמעותי הוא האופן שמימנה הממשלה את הגירעון הזה, וכאן נהוג לדבר במונחי חוב-תוצר. עם זאת, כשאנחנו מסתכלים על המספרים, ניתן ללמוד על המצב כי מתחילת השנה גייסה הממשלה סכום ענק של 78.5 מיליארד שקל נטו.

באופן עקרוני, הממשלה מתגאה בזה שהיא מצליחה לגייס כסף בחו״ל, אבל התמונה שעולה מנתוני משרד האוצר היא שונה בתכלית. 61.4 מיליארד שקל מהסכום שהממשלה גייסה היה בישראל בשוק ההון, ומטבע הדברים מי שנתן את ההלוואות האלה לממשלה אלה קרנות הפנסיה וקופות הגמל. בחו״ל גייסה הממשלה נטו 17.1 מיליארד שקל, שזהו סכום גבוה, אבל המשקיעים הזרים לא קנו כמעט אג״ח ממשלתי ישראלי. מי שקנה את האג״ח הזה היו הפנסיות של הציבור בישראל.

בחודש ספטמבר הוציאה הממשלה 55.9 מיליארד שקל לעומת 51 מיליארד שקל בחודש ספטמבר 2024. קרן הפיצויים שילמה מתחילת השנה 7.5 מיליארד שקל למי שנפגע מהמלחמה באופן ישיר כשתחילת המלחמה שילמה הקרן פיצויים על סך 26 מיליארד שקל, כשמתוכם שולמו כ-21 מיליארד שקל פיצוי בשל נזקים עקיפים מהמלחמה.

מערכת הביטחון הוציאה בחודש ספטמבר 15.4 מיליארד שקל כשמתחילת השנה הוציאה המערכת 126.3 מיליארד שקל. בחודש ספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה שילמו אזרחי ישראל מיסים בהיקף של 391 מיליארד שקל וזו עלייה של כמעט 16% ביחס לתשלומי המסים בשנה שעברה. תשלומי מס ההכנסה גדלו בכמעט 20% ותשלומי המע״מ עלו בכמעט 11%. כאן צריך לזכור שבתחילת השנה העלתה הממשלה את המע״מ ב-1% ל-18%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר