כלכלנים מזהירים: "כלכלה בלי יצוא ויבוא תפגע בעיקר בשכבות החלשות"

"נאום ספרטה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שני טלטל את המערכת הכלכלית.

אף אחד לא צפה את הדברים של נתניהו, שבעיקר הכניסו את הציבור לפניקה. נתניהו הבין את טעותו וניסה להסביר אמש: "התכוונתי רק לתעשיות הביטחוניות".

שיחות ארוכות עם בכירי הכלכלה הישראלית על משמעות דבריו של ראש הממשלה העלו בעיקר תהיות אם נתניהו מבין את משמעות הדברים שאמר, אם הוא מאמין בהם, וחשוב יותר - האם יש בהם אזהרה לציבור מפני העתיד לבוא.

"צריך להבין את משמעות הדברים", אומרת דפנה אבירם־ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "כל הצמיחה של הכלכלה הישראלית היא מוטת יצוא, אנחנו כלכלת אי ובלי יצוא ויבוא אין לנו מה לעשות יותר מדי. אני מאוד בעד התעשייה הישראלית אבל אנשים צריכים להבין את נושא היבוא.

"לא ניתן לייצר בלי לייבא חומרי גלם מחו"ל, ואם נתבסס יותר על ייצור מקומי הרי שנצטרך לייבא יותר חומרי גלם, וזה אומר שאם לא ימכרו לנו, או שימכרו לנו במחירים גבוהים יותר, כל הייצור יעלה יותר, ואני עוד לא מדברת על נושא העלויות של ייצור מקומי במקומות שיש עדיפות ברורה לייבא אותם.

"תזכרו את מהפיכת הטקסטיל. כשעברנו לעולמות של יבוא, פתאום גילינו שאפשר ללכת לקניון ולקנות שלוש חולצות טריקו ב־100 שקלים. בלי היבוא הזה היינו קונים חולצה אחת ב־70 שקל. 40% מהתוצר המקומי מתאפשר מיבוא של חומרי גלם. אם יטילו עלינו חרם לא נוכל לייצר כאן, ואם יעלו לנו את המחירים כי יש חרם עלינו זה יגרום כאן לאינפלציה משמעותית.

"מי ייפגע מעליות המחירים האלה. העשירים? הם יכולים לעמוד בהוצאות האלה ובדרך נראה סוג של בריחת מוחות. מי שיש לו כסף במעמד הביניים ירכוש שירותים וישלם את הסכומים האלה, אבל השכבות החלשות לא יכולות לשלם סכומים גבוהים מדי על שירותים ציבוריים כמו שיעורים פרטיים או לקנות חולצת טריקו ב־90 שקל. הן ייפגעו הכי הרבה. תזכור את המספר הזה: בכל ייצור מקומי יש 40% רכיבים שיובאו לישראל".

אז מה הדאיג אותך יותר מכל בהצהרה של נתניהו, הרי הוא מנסה לסגת ממנה.

"מה שאותי הכי הדאיג זו העובדה שהוא דיבר כמו פרשן כלכלי, לא כמו מנהיג שרוצה לשנות את המציאות. זה היה כאילו הוא תיאר מצב נתון והוא משלים איתו, וזה חמור מאוד".

"בהלה בציבור"

"אני לא רואה סיטואציה של פניקה של המשקיעים הזרים או המוסדיים הגדולים", אומר יוסי לוי, מנכ"ל מור, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל ומי שמנהל השקעות בהיקף של 170 מיליארד שקלים. "מה שאתה רואה בבורסה מאז הנאום של נתניהו זה יותר סוג של בהלה של הציבור. אתה רואה את קרנות הנאמנות מוכרות סחורה והמשקיעים הזרים לא מצטרפים אליהם. גם המוסדיים הגדולים בישראל - ואת זה צריך לקחת בחשבון - נמצאים כבר תקופה עם רכיב של 65% מהתיק בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, אז אני פחות רואה את ההשפעה המיידית של הנאום.

"אני כן רוצה שתשים לב לנקודה שהמשקיעים המוסדיים סופגים מדי חודש לא מעט כסף שמגיע מההפקדות לפנסיה, אז אם הכסף הזה יעבור לתיק בחו"ל בגלל היערכות לסוג של בידוד גיאו־פוליטי, אמנם לא נממש סחורה בבורסה כאן, אבל בפועל הרכיב הישראלי בתיק ההשקעות של כולם יירד לאורך זמן".

אז אם באופן תיאורטי אנחנו מבינים את הסיטואציה האזרחית של הסתגרות של ישראל, הרי שכדאי לשים לב גם למה שקורה במערכת הביטחון. "בלתי אפשרי לחשוב על צבא מודרני בלי יבוא, ויש לנו בשנתיים האחרונות את הדוגמה הטובה ביותר לכך", אומר רו"ח תא"ל (מיל') ראם עמינח, חבר דירקטוריון ב־INSS, המכון למחקרי ביטחון באוניברסיטת ת"א, ומי שהיה חבר פורום מטכ"ל ובהנהלת משרד הביטחון.

"בוא ניקח את מרכבות גדעון", אומר עמינח, "במבצע הזה קנינו מהאמריקנים כמות חימושי אוויר שהיא פי ארבעה יותר ממה שהיה לנו במחסנים. זה לא ריאלי להחזיק כמויות כאלה של חימושים במחסנים שלך. זה עולה הרבה כסף לתחזק כמויות כאלה, החימושים מתיישנים אם אתה לא משתמש בהם, ויש כל הזמן שיפורים טכנולוגיים. זה פשוט לא רלוונטי להחזיק פס ייצור כזה, וגם לא ריאלי להחזיק את כל החימושים האלה מראש.

"במונחי ביטחון - ישראל מייצרת במשך שנים מה שהיא תצרוך בכמה שבועות או בכמה ימים של לחימה. תחשוב על מיירטים. השתמשנו בכמות שמייצרים בתקופה ארוכה מאוד, ואני לא מדבר רק על החץ 3, אלא על כיפת ברזל וכו'. יש משמעות ליכולת שלך להביא חימושים מחו"ל כמו ברכבת האווירית ביום כיפור, או כמו חימושי האוויר במלחמה האחרונה".

נתניהו נמצא בסוג של נסיגה מהדברים שאמר. הוא אמר שהוא התכוון ליצוא ביטחוני. אולי עם סנקציות כאלה אפשר לחיות.

"אני לא מסכים. ישראל מייצאת כיום מוצרים ביטחוניים בהיקף ממוצע של 14 מיליארד דולר בשנה. היצוא הזה מממן את הפיתוח העתידי של צה"ל. אם אין את ההכנסות האלה, אתה מפתח לבד מוצרי ביטחון ומייצר אותם - ואלה עלויות לא קטנות. אתה מוגבל ביכולת שלך לממן את זה.

"אבל אם אתה מפתח חימוש ומייצא אותו - את הדור הבא שלו אתה מפתח באמצעות הכסף של היצוא וככה המערכות עובדות. בלי היצוא הזה הסיכוי שתראה פיתוחים חדשים בקצב שהתרגלנו אליו בישראל יורד משמעותית".