הסאגה הבלתי נגמרת אך החשובה סביב אינטל מקבלת הבוקר (שבת) תפנית מוזרה מעט. הממשל האמריקני יעניק לחברה מענקים של 8.9 מיליארד דולר ואינטל בתמורה תקצה לו 10% מהמניות שלה.

המענקים ישולמו בעקבות חוק שחוקק בממשל ביידן, דרכו רצה להגביר את העצמאות של ארה״ב בנושא ייצור ופיתוח של שבבים. אולם, ממשל טראמפ דרש מאינטל תמורה כדי לממש את המענקים הללו.

מדינה מחזיקה מניות?

המוסכמה בכלכלה המודרנית היא שמדינה לא מחזיקה מניות בחברה עסקית, ואם מדינה מחליטה לעודד סקטור מסויים היא עושה זאת כשהתמורה היא מקרו כלכלית, כלומר בגביית מסים עתידית, בתעסוקה מוגברת של עובדים במדינה וכן הלאה. אך בגדול, החזקה ישירה של מניות היא בעייתית.

נזכיר כי יש תקדימים בארה״ב לכך שהמדינה או סכנויות שלה חילצו גופים שנקלעו למשבר כמו פנימיי ופרדי מאק שהפדרל ריזרב השתלט למעשה על החברות האלה בתמורה לזה שהן תמשכנה לעמוד בהתחייבויות שלהן בתחום המשכנתאות אבל אינטל זה סיפור אחר.

כך או אחרת הסיפור בקצרה הוא כזה: אינטל נקלעה למשבר עמוק אחרי שפיספסה את שתי המהפכות הגדולות של האנושות בעשורים האחרונים. היא לא נכנסה בזמן לעולמות ייצור המעבדים לטלפונים חכמים, לעולמות ייצור ופיתוח המעבדים בעולמות הבינה המלאכותית.

עולם הבינה המלאכותית

כעת, אינטל מגשרת על הפערים האלה באמצעות השקעות ענק בפיתו וייצור של מעבדים לעולמות הבינה המלאכותית וכאן כבר נוצר צורך בהשקעות לא קטנות מצד החברה.

השבוע השקיעה סופטבנק היפאנית 2 מיליארד דולר באינטל גם זה בדרך של הקצאת מניות. כלומר הכסף נכנס לתוך החברה ומשמש אותה לפיתוח וייצור וההשקעה של הממשל האמריקני מוסיפה להשקעה הזו עוד 8.9 מיליארד דולר כך שלמעשה אינטל גייסה כמעט 11 מיליארד דולר בשבוע אחד לגשר על פערי פיתוח וייצור של שבבים ומעבדים לעולם הבינה המלאכותית.

על פי ההסכם בין אינטל לממשל, החזקת המניות של הממשל תמומן באמצעות יתרת המענקים בסך 5.7 מיליארד דולר שכבר הוענקו לאינטל, אך טרם שולמו, במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act), ובנוסף 3.2 מיליארד דולר שהוענקו לחברה כחלק מתוכנית "המובלעת המאובטחת" (Secure Enclave).

אינטל תמשיך לעמוד במחויבויותיה במסגרת תוכנית זו, ואישרה מחדש את מחויבותה לספק שבבים למחלקת ההגנה של ארצות הברית. השקעה זו, בסך 8.9 מיליארד דולר, מתווספת למענקים בסך 2.2 מיליארד דולר שאינטל כבר קיבלה במסגרת חוק השבבים, ובכך מביאה את סך ההשקעה הכוללת ל-11.1 מיליארד דולר.

"כחברת השבבים היחידה שמבצעת מחקר, פיתוח וייצור של שבבים לוגיים מתקדמים בארצות הברית, אינטל מחויבת עמוקות להבטיח שהטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם יהיו מתוצרת אמריקנית", אמר ליפ-בו טאן , מנכ"ל אינטל.

"השקעות היסטוריות"

"הדגש שממשל טראמפ שם על ייצור שבבים בארה"ב מניע השקעות היסטוריות בתעשייה חיונית זו, שהיא חלק בלתי נפרד מהביטחון הכלכלי והלאומי של המדינה. אנו אסירי תודה על האמון שהנשיא והממשל נותנים באינטל, ומצפים להמשיך ולקדם את ההובלה האמריקנית בטכנולוגיה ובייצור".

"אינטל נרגשת לקבל את פני ארצות הברית של אמריקה כבעלת מניות, ולסייע ביצירת השבבים המתקדמים ביותר בעולם", אמר הווארד לוטניק , שר המסחר של ארצות הברית.

"בעוד חברות רבות יותר מבקשות להשקיע באמריקה, הממשל הזה נותר מחויב לחיזוק הדומיננטיות של ארצנו בתחום הבינה המלאכותית, ובמקביל לחיזוק הביטחון הלאומי שלנו".

על פי תנאי ההסכם, הממשל ירכוש 433.3 מיליון מניות רגילות של אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה, שווי המהווה 9.9 אחוזים ממניות החברה.

השקעה זו מעניקה למשלמי המסים האמריקנים הנחה על מחיר השוק הנוכחי, ובמקביל מאפשרת לממשל ולבעלי המניות הקיימים ליהנות מהצלחתה העסקית ארוכת הטווח של אינטל.

השקעת הממשל באינטל תהיה בבחינת בעלות פסיבית, ללא נציגות בדירקטוריון או זכויות פיקוח ומידע אחרות. הממשל גם מסכים להצביע בהתאם להחלטות דירקטוריון החברה בנושאים הדורשים אישור של בעלי המניות, למעט חריגים מצומצמים.

הממשל יקבל כתב אופציה (warrant) לחמש שנים, במחיר של 20 דולר למניה, לרכישת חמישה אחוזים נוספים ממניותיה הרגילות של אינטל. אופציה זו תהיה ניתנת למימוש רק אם אינטל תחדל להחזיק בלפחות 51% מעסקי ייצור השבבים (foundry).

סעיפי ההשבה (claw-back) ושיתוף הרווחים הקיימים, שהיו כרוכים במענק בסך 2.2 מיליארד דולר שהוענק בעבר לאינטל במסגרת חוק השבבים, יבוטלו על מנת ליצור הון קבוע ויציב, בשעה שהחברה מקדמת את תוכניות ההשקעה שלה בארצות הברית.