מהבנקים לידי הציבור: שוק האשראי משתחרר לחופשי וכולנו נרוויח מזה

קשה להפריז בהשפעה הגדולה של מה שקורה בימים אלה בעולם כרטיסי האשראי על הכלכלה הישראלית.

אם התקוות הגדולות שכולם תולים בתהליך המשמעותי הזה יתגשמו, ולו בחלקם, הרי כל ישראלי ירגיש טוב מאוד בכיס את מה שצפוי להתרחש. מה שיקרה יורגש היטב בהצעות הערך שהישראלים יקבלו, בנגישות שלהם לאשראי חוץ־בנקאי, ויותר מכך - בקלות הביצוע של העסקאות הצרכניות שלהם. וזה מחולל תחרות משמעותי, שלא לומר דרמטי.

מה שקורה בימים אלה הוא נקודת השיא של תהליך שהחל אי־אז לפני עשר שנים. באמצע שנת 2015 הוקמה ועדת שטרום, שנועדה לפתוח את עולמות האשראי לתחרות, שעד אז היו מרוכזים במערכת הבנקאית. בשנת 2016 פורסמו ההמלצות הסופיות של הוועדה, ובשנת 2017 החל תהליך החקיקה המאסיבי בכנסת, שהפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים במטרה אחת - לייצר תחרות לבנקים.

באופן עקרוני עולם כרטיסי האשראי היה מחולק עד לשנת 2015 כך: בנק הפועלים החזיק בבעלות על ישראכרט, בנק לאומי החזיק בבעלות על לאומי קארד (מוכרת בשמה היום MAX), והבנקים דיסקונט והבינלאומי החזיקו בבעלות על כאל. לא צריך להפליג במחשבות כדי להבין את הריכוזיות בסגמנט הזה. ועדת שטרום שמה קץ לריכוזיות הזו וחייבה את הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי, כך שאלה יוכלו להנפיק כרטיסים (ומסגרות אשראי) שאינם קשורים לבנקים.

איך הגענו עד לכאן?

לפני שנקפוץ לנקודת השיא של היום, נעשה תחנת ביניים בשנת 2023. כלל ביטוח יצאה במהלך דרמטי שייסד את התהליך שאת שיאו אנחנו רואים היום: יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, וחיים סאמט, יו"ר הדירקטוריון, הגו תוכנית לרכוש חברת כרטיסי אשראי, לגוון את הפעילות של כלל ביטוח, שהיתה עד אז חברת ביטוח די משעממת (אם אפשר לקרוא לזה כך), ולמעשה להפוך את כלל ביטוח לחברת פיננסים שמוכרת ביטוח, מנהלת חסכונות ואוחזת בסגמנט משמעותי של אשראי צרכני. נוה וסאמט עדיין לא הצליחו לייצר סינרגיה מלאה ומושלמת בין MAX לכלל ביטוח, אבל חברת כרטיסי האשראי מניבה לכלל ביטוח רווחים שגם אם הסינרגיה המושלמת מתעכבת מעט, כלל מרוויחה כסף מהעסקה.

נקפוץ לשנת 2025 ולימים אלה. בשבוע שעבר השלימו אנשי העסקים יצחק תשובה ועידן וולס את רכישת השליטה בישראכרט. וולס מונה לדירקטור בחברה, והוא פותח מבערים לקראת הפיכת ישראכרט למחוללת תחרות. בשבוע שעבר רכשה ישראכרט 15% מ"מרתון מימון", שעוסקת במימון עסקאות נדל״ן באזורי ביקוש. כניסה של חברת אשראי צרכני לעולמות מימון הנדל״ן היא לא פשוטה, בעיקר בדרך שבה החברה תופסת את עצמה.

נתון נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא החיפוש אחרי מחליף לרן עוז, מנכ״ל ישראכרט. כאן אנחנו מדברים על משה לארי, המנכ״ל המוערך של בנק מזרחי־טפחות. מינוי של דמות כמו לארי הוא הצהרת כוונות של עידן וולס, ולמעשה אומר את הדבר הבא: ישראכרט תהפוך לבנק זעיר, תרחיב את היצע המוצרים שלה לעולם הפיקדונות,האשראי לטווח בינוני, ותיכנס לעולמות מימון הנדל״ן ואולי אפילו למשכנתאות. דמות כמו לארי יכולה להוביל את התהליך הזה.

לא בטוח שלארי ירצה לעזוב את מזרחי־טפחות, שם הוא גורם מוערך מאוד שהוביל את הבנק להישגים משמעותיים. אבל כדי שזה יקרה (אם זה יקרה), וולס ותשובה יצטרכו לפתות אותו בהרבה כסף. הנחת העבודה היא שאם לארי לא יקבל על עצמו את התפקיד, ישראכרט תחפש דמות בסדר גודל שלו - וזו הצהרת כוונות שתורגש מצוין בכל כיס בישראל, אם תצא לפועל.

לפני שנמשיך, נספר רגע על המנכ״ל הנוכחי של ישראכרט - רן עוז. עוז קיבל את החברה עם מבנה כוח אדם מורכב מאוד, וגיבש תוכנית אסטרטגית לצמצום מצבת כוח האדם, להפיכתם של תהליכי העבודה בחברה לדיגיטליים יותר ולהשקת מוצרים חדשים.

בשלוש השנים האחרונות השווי של ישראכרט - בעיקר אחרי שהחברה חתמה על הסכם ההפצה החדש עם בנק הפועלים - ירד מתחת לרמה של 2 מיליארד השקלים, והיום השווי של החברה חצה את רמת 4 מיליארד השקלים והיא נמכרה לקבוצת דלק לפי שווי של כ־3.5 מיליארד שקלים, מה שהופך את הקדנציה של עוז ותמר יסעור, יו״ר החברה, לרווחית מאוד לבעלי המניות שלה החברה.

רפורמת שטרום בדרך

אחרי סאגה ארוכה ולא פשוטה בכלל, שכללה מעורבות אגרסיבית של הפיקוח על הבנקים, מגיעה מכירת כאל לישורת האחרונה, וגם זה משמעותי מאוד לכלכלה הישראלית.

ל"ישראל היום" נודע שבנק דיסקונט (שהוא בעל המניות הגדול בכאל שאחראית ל־8% מרווחי הבנק) יחליט על זהות הגוף שירכוש ממנו את החברה בחודש הקרוב, וזה אומר שבאופן תיאורטי, ואם הכל יתנהל כשורה, בחודש ספטמבר הקרוב תושלם רפורמת שטרום ועולם האשראי בישראל ייצא לדרך חדשה וסופר־מעניינת.

נכון להיום יש שלושה מתמודדים על רכישת כאל, ויש גם מועמד מועדף על הפיקוח על הבנקים. שלושת הגופים שהגיעו לישורת האחרונה הם יוניון של ג'ורג׳ חורש, שחברה לחברת הביטוח הראל, קרן ההשקעות האמריקנית סנטרבריג׳, והמועמד השלישי הוא איש העסקים מוטי בן משה, שרוצה לרכוש את החברה באמצעות חברת אקסטרה הפרטית.

השווי של כאל הוערך לצורך העסקה בטווח של 3.3 מיליארד שקלים עד 4 מיליארד שקלים, והנחת העבודה היא שהחברה תימכר בסופו של דבר לפי שווי שינוע סביב 3.5 מיליארד שקלים.

כרגע, הרוכשת המועדפת על שוק ההון ועל הפיקוח על הבנקים היא הקבוצה של ג׳ורג׳ חורש וחברת הביטוח הראל.

בעיקרון מבנה הקבוצה הוא כזה שחורש יחזיק ב־51% ממנה, והראל, שנחסמה בעבר במהלך לרכוש את ישראכרט, תחזיק ב־49%, מה שמקנה להיתכנות בהשלמת העסקה ללא מקורות עלומים סיכויים גבוהים.

סיכוי גבוה לביצוע העסקה, בתמיכה של הפיקוח על הבנקים, יקום ויפול ככל הנראה על זהות יו״ר כאל, שיהיה כנראה דב קוטלר, שעד לא מזמן כיהן כמנכ״ל בנק הפועלים.

כך או אחרת, מה שאנחנו רואים בימים אלה קורם עור וגידים הוא ככל הנראה המהפכה הגדולה בעולם הכסף הישראלי - מדובר במהלך שהתחיל כבר לפני עשור ומגיע ממש בימים אלה לשיאו.