בשנתיים האחרונות סך ההתחייבויות של רכש גומלין של חברות זרות לתעשייה ולעסקים בישראל עמד על 1.7 מיליארד דולר. כך עולה מדוח הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) אשר הגישה לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת. מדובר בדוח סיכום פעילות הרשות בתחום רכש הגומלין לשנים 2023-2024.
הגעת משלוח הנשק האמריקני לנמל אשדוד (ארכיון) / אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
חברה זרה, ממנה רוכש גוף ממשלתי, מחויבת על פי חוק לבצע רכש חוזר ושיתופי פעולה תעשייתיים בישראל, מחברות ישראליות: 50% בעסקאות ביטחוניות, 18% בעסקאות אזרחיות מול מדינות מסוימות ו-35% ביתר העסקאות. הרשפ"ת היא הגוף המפקח על המנגנון הזה ודואג שהחברות הזרות יעמדו בהתחייבויות, תוך חיבור בין התעשייה הישראלית לחברות הזרות, בדגש על פעילות בפריפריה וקידום עסקים קטנים ובינוניים.
1,100 מפעלים ועסקים בישראל נהנו מפעילות רכש הגומלין, כאשר כ-700 מהם חברות קטנות ובינוניות. ב-2023 וב-2024 היו 445 התחייבויות חדשות בהיקף כולל כאמור של 1.7 מיליארד דולר, כאשר מרבית הרכש ביטחוני. לראשונה, הוטלה סנקציה על חברה זרה שלא עמדה בהתחייבויותיה, ולא תוכל להתמודד במכרזים בישראל במשך שנתיים.
בשנת 2023 נרשמו 186 התחייבויות חדשות של 49 חברות זרות בגין התקשרויות עם שבעה גופי ממשלה שונים בהיקף כולל של 628 מיליון דולר. הרכש האזרחי היווה כ-55% מסך המחויבויות והרכש הביטחוני היה אחראי ל-45% הנותרים. בשנת 2024 נרשמו 259 התחייבויות חדשות של 75 חברות זרות בגין התקשרויות עם 12 גופי ממשלה שונים בהיקף כולל של 1.14 מיליארד דולר. ההצטיידות הביטחונית בשנה זו היוותה את הרוב המוחלט עם 85% מסך המחויבויות.
הגופים הממשלתיים המובילים בשנים אלו היו משרד הביטחון עם מחויבויות בסכום של 887 מיליון דולר. חלק ניכר מהן נוצרו בשל פרויקטים מול בואינג האמריקנית. רכש הקרונות של רכבת ישראל יצר מחויבויות של אלסטום וסימנס בהיקף של 161 מיליון דולר ורכש ציוד איתות על-ידה הוביל לחיוב של תאלס הגרמנית ב-8 מיליון דולר. חברת החשמל ביצעה רכש שהביא למחויבויות בעשרות מיליוני דולרים, חלקו מ-BYD הסינית, שזכתה במכרז להקמת מתקן לאגירת אנרגיה בסוללות בטכנולוגיית ליתיום יון וחלקו מהלניק היוונית בגין אספקת כבלים.
היקף המימושים המדווחים בשנת 2023, היקף המתייחס לעסקאות שבוצעו בשנת 2022, הגיע לסכום של 6 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 43 אחוז לעומת השנה שעברה, כאשר 1,073 חברות ישראליות נהנו מרכש הגומלין בשנה זו. מתוך חברות אלו, כ-700 חברות מוגדרות כקטנות ובינוניות ו-190 חברות ממוקמות בפריפריה. בשנת 2024 נתוני המימושים היו דומים, עם 5.8 מיליארד דולר ו-1,118 חברות שהיו בשיתוף פעולה תעשייתי בשנה זו.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, אמר: "רכש הגומלין הוא כלי חשוב שמחזק את התעשייה הישראלית, מסייע בחיבורה לחברות ענק ולשווקים נוספים, ומאפשר העברת ידע רב. זו הדרך שלנו לנצל את ההשקעה המשמעותית של הממשלה בביטחון ובתשתיות, ולוודא שספקים מקומיים מעורבים בפרויקטים ומקבלים הזדמנות עסקית ראויה. נאבקנו להחיל רכש גומלין בפרויקטים השונים, כמתחייב בחוק, ונמשיך במאמץ זה גם בשנה הקרובה, לטובת התעשייה בישראל".
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש, הוסיף: "רכש גומלין הוא אמצעי ייחודי שחושף תעשיות ישראליות להזדמנויות עסקיות משמעותיות, הן במסגרת פרויקטים בישראל והן מעבר לים. שיתוף הפעולה התעשייתי תורם להתפתחות התעשייה המקומית ומאפשר לחברות שלנו גישה לשווקים חדשים, לטכנולוגיות נוספות ולהעברת ידע. רכש גומלין הוא לא רק רגולציה – הוא מנוף להשקעות הממשלתיות בתעשייה הישראלית ומביא לצמיחה כלכלית ולתועלת ארוכת-טווח גם לחברות הזרות".
ראשת מערך התעשייה, נורית צור-רבינו, ציינה: "גם השנה הרשפ"ת המשיכה לקדם שיתופי-פעולה תעשייתיים באיכות גבוהה. עסקאות שמהוות WIN-WIN לכלל הגורמים – לתעשייה הישראלית, לחברות הזרות המחויבות ולגופים המזמינים, יוזמי הפרויקטים הממשלתיים שמובילים למחויבויות.
"אנו מקפידים על אכיפת ההתחייבויות וביצוען בשטח, ובשנה האחרונה פעלנו ביתר שאת. לצד מאמצים שהניבו פירות ותכניות מימוש חדשות ומבטיחות מול חלק מהחברות, הטלנו סנקציה על חברה מפרה. הרשפ"ת תמשיך לפעול למען התעשייה הישראלית ולסייע בהשתלבות ובשיתופי פעולה עם החברות הזרות המחויבות, ובחיבור לשווקים הבין-לאומיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו