הממשלה תבחן צנזורה על האינטרנט | כל הפרטים

במהלך דיון בוועדת השרים לחקיקה אמר לפי הנוכחים, שר התקשורת שלמה קרעי כי בסמוך למועד הנחת חוק השידורים להצבעה בכנסת, יופחתו או יוחרגו הספקיות הזרות מחובת הפקות מקור בישראל • בחוק החדש נכתב כי תיבחן רגולציה ומגבלות על האינטרנט • חה"כ מירב כהן: "בדרך לריסוק התקשורת החופשית, קרעי לא מפספס הזדמנות לצפצף על שלטון החוק"

שלמה קרעי. רפורמה שבאמת תקל על הכיס?. צילום: גדעון מרקוביץ'

חוק השידורים החדש ממשיך לעורר הדים. היום (ראשון) התנגדה היועצת המשפטית לממשלה להנחת החוקק להצבעה אולם שר התקשורת והממשלה החליטו בכל זאת להעלות אותו להצבעה. היועצת המשפטית כתבה כי הצעת החוק "...פוגעת בתקשורת החופשית ומקודמת בניגוד להוראות החוק...". כאמור, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה עלה החוק לדיון ובמהלך היום יעלה כנראה להצבעה.

שר התקשורת שלמה קרעי מעוניין כבר בימים הקרובים להעלות את החוק להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת מה שהופך את סד הזמנים למאתגר מאוד עבור מי שרוצה לקדם את החוק מבלי שיתקיים דיון מהותי בדברים. "...המחוקק הטיל חובה על משרד התקשורת לקיים היוועצות מקצועית טרם קידום שינויים מקיפים בשוק התקשורת ואפילו חובה בסיסית זו לא קויימה" כותבת היועצת המשפטית לממשלה בהתנגדות שלה להעלאת החוק לדיון ולהצבעה.

ל"ישראל היום" נודע כי במהלך הדיונים בוועדת השרים לחקיקה אמר שר התקשורת, שלמה קרעי, כי צריך יהיה בהמך לתקן את נושא הספקים הבינלאומיים וזאת לפני הנחת החוק או לאחריה.

משמעות הדברים היא שתיקון נושא הספקים הזרים נוגע להשקעה שלהם בתוכן מקורי בישראל, חובה שנכללת בחוק המקורי ואמורה להניע את יצירת התוכן בישראל. אולם הצעת החוק הזו עוררה את זעמו של הממשל האמריקאי שדורש הקלות על ספקים אמריקאיים ולא הטלת חובות חדשים, וכאן מדובר על הטלת חובה על חברות כמו נטפליקס ודיסני להעביר חלק מההכנסות שלהן למימון הפקות תוכן מקורי בישראל בעברית, מה שמהווה סוג של מס על חברות אמריקאיות כאן בישראל.

נתון מעניין נוסף שעלה בחוק החדש מדבר על מצב בו משרד התקשורת ישקול "סוגיות הנושאים הקשורים לרגולציה ומגבלות על האינטרנט" סעיף מוזר ובעייתי מאוד שכן אם החוק יעבור כמו שהוא תהיה השפעה מצננת על עולם שידורי החדשות בטלוויזיה והאלטרנטיבה אמורה להיות האינטרנט אבל אם גם שם תוטל רגולציה הרי שאנחנו מדברים כבר על עולם מסוג אחר לגמרי מכפי שהכרנו אותו.

נתון נוסף שנמצא בלחב המחלוקת בין משרד המשפטים לשר התקשורת, מדבר על נושא ביטול ההפרדה בין חברות החדשות לבעלי המניות וכאן צריך לזכור שברקע הדברים מרחפים קנסות על החברות וזה אומר, לפחות לפי הפרשנות המקובלת, שעל בלעי המניות יהיה לשקול את פעילות חברות החדשות שכן אם תהיינה בעיות, יוטלו עליהם קנסות. לא הליך משפטי מקובל אלא קנסות מנהליים.

ח"כ מירב כהן, צילום: אורן בן חקון

משרד המשפטים דרש במהלך המו"מ מול משרד התקשורת כי בהינתן מצב כזה הרי שהאחריות לחציצה בין מערכות החדשות לבעלי המניות תהיה מוגדרת בחוק, אולם קרעי סירב ובכך, לפי הפרשנות, לא יהיה חיץ בין מערכות החדשות להשפעות שיבואו מהדרג הפוליטי שהוא ימנה את הרגולטור ויהיה לו רוב במועצה החדשה שתוקם, והיא תוכל גם להטיל קנסות בהיקפים משמעותיים.

 נציין כי חוק השידורים שעלה היום לדיון ואושר בוועדת השרים לחקיקה הוא שונה מהחוק שהוצג לוועדת השרים ולציבור לפני מספר שבועות ולכן הייעוץ המשפטי לממשלה דרש להחזיר אותו לוועדת השרים אולם לקיים טרם היוועצות מקצועית שלוקחת בחשבון היבטים חוקתיים רחבים.

ח״כ מירב כהן (יש עתיד) מסרה בתגובה כי: "בדרך לריסוק התקשורת החופשית בישראל קרעי לא מפספס הזדמנות לצפצף על החוק ולעשות עבודה חובבנית. האמת היא שפשוט לא אכפת לו משוק התקשורת, ולא מהפחתת רגולציה, ולא מהצרכנים. הוא יודע רק לרסק, לא לבנות. ה"רפורמה" שהוא מקדם היא פשוט תאומה של כל ה"רפורמות" של הממשלה הזו, ומטרתה אחת - שליטה פוליטית והטבות למקורבים. גם את החולה הרעה הזאת נעצור".

תגובת שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי לטענות היועמ״שית: "הצעת חוק השידורים מבקשת לשים סוף לרגולציה מיושנת, באמצעות רשות עצמאית אחת, שתיבחר לראשונה באמצעות ועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה.

הטענה על "פוליטיזציה" מצד היועמ"שית מנותקת מהשוואה אמיתית: החוק הקיים מאפשר לשרים למנות את חברי הרשות השניה ומועצת הכבלים והלוויין ללא ועדת איתור, בעוד שהחוק המוצע דווקא מגביל את השר ומצמצם את יכולתו להשפיע על ההרכב. גם הטענה כאילו החוק נועד "להציל את ערוץ 14" אינה נכונה. מדובר בהסדרה רחבה, שוויונית ועניינית, החלה על כלל הגופים.

בנוסף, החוק כולל מהלכים שיגדילו את התחרות בשוק, יפתחו אותו לשחקנים חדשים, ויאפשרו לצרכנים להרכיב חבילות צפייה באופן חופשי – מהלך שיביא לחיסכון ניכר בהוצאות משקי הבית על שידורים.

משרד התקשורת ימשיך לקדם רגולציה מודרנית, תחרותית ושקופה, לטובת הציבור, חופש הביטוי והדמוקרטיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר