האזהרה החריגה של האוצר: הכסף ל"מרכבות גדעון" אוזל

אם אנו רוצים להבין את הכאוס שבו מתנהל מבצע "מרכבות גדעון", הנה דוגמה בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, תוך כדי שיחה בין חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן לנציגי משרד האוצר, נזרקה לחלל האוויר האמירה ברוח הדברים האלה: "בעוד כמה שבועות ייגמר הכסף למבצע מרכבות גדעון וצריך יהיה להתחיל למצוא פתרונות". חברת הכנסת פרקש-הכהן נותרה המומה והדיון נפסק. כן, ככה.

מנתונים שהגיעו ל"ישראל היום" עולים הדברים הבאים: בתקציב 2025 השאיר אגף תקציבים 10 מיליארד שקל לטובת התפתחויות בלתי צפויות במלחמה. מאיפה הגיע הכסף הזה? בתקציב נקבע כי הגירעון יהיה של 4.9% תוצר, אולם האוצר יפעל לכך שהגירעון ייעצר ב-4.4% תוצר. כשאם יהיו התפתחויות במלחמה, ניתן יהיה להגדיל את הגירעון ל-4.9% תוצר ולשחרר לצבא 10 מיליארד שקל.

בינתיים מה שקרה היה הדבר הבא: הצבא היה צריך כסף להתעצמות ברוח המלצות ועדת נגל, והאוצר שיחרר מהכסף הזה 4 מיליארד שקל לצורך הזה. בן גביר עשה שרירים והיה צריך לשחרר לו כסף כדי שירגע, ולכן האוצר שיחרר מהעתודה הזו 1.8 מיליארד שקל. עוד 1.2 מיליארד שקל מהעתודה הזו שוחררו לטובת הארכת הפינויים מישובי הצפון והדרום, כך שנותרה בקופה עתודה של 3 מיליארד שקל למימון הוצאות בלתי צפויות הנוגעות ללחימה.

קופת העתודה מתרוקנת

באותו שלב החליטה הממשלה על מבצע "מרכבות גדעון" - מבצע שלא תוקצב, אבל לשם כך נועדה עתודת הכסף הזה. כאן הצבא גייס לא מעט מילואימניקים, כך שאם אנחנו צריכים לשלם על החימושים ועל המילואימניקים שגוייסו מקופת העתודה, הכסף מגיע. 

לכן, אומר ל"ישראל היום" גורם באוצר שהכסף נגמר: "נותרו לנו משאבים כספיים לעוד כמה שבועות של לחימה בתצורה הזו. אם ייחתם הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש - אנחנו יכולים לעמוד בזה. אבל זה צריך לקרות עכשיו. אם הממשלה תבחר להמשיך במבצע, לא כל שכן להעמיק אותו, אין לנו די כסף ולמעשה העתודה תיגמר תוך שבועות בודדים בלבד, ואז צריך יהיה לעשות מעשה".

מה המעשה? "כנראה שצריך יהיה לקצץ בכספים הקואליציוניים. אני לא רואה ברירה אחרת, אלא אם יהיה לממשלה רעיון אחר מאיפה להביא כסף למימון העמקת המבצע וההתמשכות שלו ממקומות אחרים. אבל צריך להבין: כל מקום שהוא לא כספים קואליציוניים יביא באופן ישיר לפגיעה בשירותים לאזרח".

הגורם באוצר אמר ל"ישראל היום" עוד כי עיקר הכסף יצא על תשלומים למילואימניקים והסכומים אף נחשפו בוועדת הכספים (מדובר בממוצע של 1,600 שקל ליום מילואים, נ"כ), אבל יש בעיה נוספת והיא החריגה של משרד הביטחון והצבא מהתקציב שהוקצה להם בתחילת השנה למלחמה. "כאן צריך לזכור שמשרד הביטחון והצבא התחייבו לצעדי התכנסות, ולצערי מתחילים גם הטריקים כמו דחיית תשלומים לספקים".

גורם אחר באוצר אמר: "תחשוב, אלביט מערכות במקום לקבל את הכסף עכשיו על מוצרים שהם סיפקו לצבא, הם יקבלו את הכסף בשנה הבאה מהתקציב של השנה הבאה. ומאיפה יבוא הכסף בשנה הבאה? אל תתפלא יותר מידי אם מהעלאות מסים", אמר הגורם.

גורם כלכלי בכיר אמר לאחרונה ל"ישראל היום" שכרגע, אם המלחמה נעצרת כאן ועכשיו, ניתן לחיות ולהסתדר עם מה שיש. אבל כל התארכות הלחימה, לא כל שכן העצמה שלה, יחייבו למצוא פתרונות כשלמצוא פתרון מהתקציב של השנה הבאה הוא לא פתרון, בעיקר כי לא נראה כרגע שהשנה הבאה תהיה שנה בה יפרוץ השלום העולמי וניתן יהיה לקצץ בתקציב הביטחון. ועוד לא אמרנו כלום על היקף תשלומי החובות שאמור להתחיל בזינוק שלו בשנה הבאה עד כדי רמה של 80 מיליארד שקל בשנה.

חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן אמרה בתגובה כי "במדינה מתוקנת ההשפעה של חידוש הלחימה בעזה על המשק הישראלי, על המילואימניקים ועל כל אחד מאיתנו במדינת ישראל אמור להיות האינטרס הראשי של שר האוצר, ויש להיערך לכך מראש.

"לא יתכן שבדיון שיזמנו בוועדת הכספים בנושא הזה, אנו מגלים שר אוצר לא מוכן ולא ערוך - ופקידות שמודה בפנינו שבעוד שבועות בודדים יגמר גם סעיף הרזרבה למלחמה, ובנוסף לכך יש חריגה של מיליארדים בהוצאות המלחמה".