רכישת ידע פיננסי וניהול תקציב: כל הדרכים לטפל ביתרות בעו"ש

בסוף שנת 2024 היו בחשבונות הבנק של ישראלים כ־235 מיליארד שקלים - כך תדעו למקסם

ירידה במשיכת מזומנים (אילוסטרציה). צילום: אורן בן חקון

בשבוע שעבר התקבל בכנסת חוק לפיו הבנקים בישראל יחויבו להודיע ללקוחות על יתרות עו"ש של 15,000 שקלים ומעלה שקיימות שלושה חודשים או יותר, ולהציג בפניהם אפשרויות להשקעה של הכספים. בסוף שנת 2024 היו בחשבונות הבנק של ישראלים כ־235 מיליארד שקלים. זו תקופה של ריבית גבוהה ואתגרים כלכליים מקומיים ובינלאומיים.

להלן דוגמאות לצעדים שמשקי הבית יכולים לעשות בהקשר של ניהול ענייניהם הפיננסים:

להתחיל לנהל את תקציב משק הבית, רצוי שגם הילדים יהיו מעורבים בתהליך.

לרכוש ידע פיננסי.

העת הזאת רצופה שינויים עם השלכות כלכליות בתחומי חיים רבים, והחשיבות של יצירת קרן חירום פיננסית למשקי הבית עולה באופן משמעותי. מדובר ביצירת סכום שלא ישמש להוצאות השוטפות, ויוכל לאפשר המשך התנהלות פיננסית במקרה שההכנסות של משק הבית נפגעות בטווח הקצר.

נושא נוסף שראוי לבחינה הוא החיסכון הפנסיוני - האם מופרשים הסכומים המירביים האפשריים, והאם הם מנותבים לאפיקי הפנסיה ומוצריה המתאימים? ניהול תיק האשראי גם כן ראוי לבחינה - האם ובאילו מוצרי אשראי משתמשים, והאם ניתן לטייב את התיק ולעבור ממוצרים עם ריבית גבוהה שניתנים להחלפה במוצרים מתאימים יותר או להשתמש ביתרות העו"ש לפרעון חלק מהאשראי.

באשר לתחליפים ישירים לאחזקת יתרות בעובר ושב, כאן ניתן למנות את הפקדונות לטווחים השונים. יש רכיב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא המיסוי כאשר זה על פקדונות הוא 15%.

אין לראות באמור לעייל תחליף לייעוץ מקצועי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר