חוק השידורים החדש: הממשל האמריקאי רוצה להוציא את נטפליקס ודיסני מחובת השקעה בתוכן בישראל

חוק השידורים החדש של שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך לעורר סערות. על פי החוק החדש פלטפורמות הכבלים והלווין (hot ו-yes), הערוצים המסחריים (קשת ורשת), פלטפורמות ה-ott הישראליות (כמו סלקום טיוי, פרטנר טי.וי וכן הלאה) וענקיות הסטרימיניג הבינלאומיות - נטפליקס, דיסני וכן הלאה יחוייבו להשקיע בתוכן ישראלי מקורי באופן זהה (אחוז זהה מהככנסות שלהם ונמוך ביחס להשקעות היום).

החוק עלה בשבוע שעבר לאישור ועדת השרים לחקיקה אולם גורמים שנכחו בישיבה אומרים ל"ישראל היום" כי השר שלמה קרעי אמר בישיבה כי הגיעה בקשה מגורמים ממחלקת המדינה בארה"ב לנהל שיח עם ממשלת ישראל על הטלת חובת הפקות מקור על גופי תקשורת בינלאומיים" קרעי אמר עוד לטענצת הנוכחים, כי "אנחנו הולכים לשיח בעניין".

התהליך הזה, ככל שיצא לפועל, מדאיג מאוד שכן המדיניות של הממשל האמריקאי בתקופת טראמפ, היא להקל על חברות אמריקאיות לעשות עסקים מחוץ לארה"ב בעוד חברות בינלאומיות שירצו לעשות עסקים בארה"ב - יאלצו לשלם מס. הטלת חובות השקעה על חברות אמריקאיות בישראל מייצרת מדיניות שמעלה את מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל לארה"ב על מסלול התנגשות.

מה זה אומר? באופן עקרוני ניתן להניח שכושר המיקוח של הממשל האמריקאי עדיף על פני כושר המיקוח של ישראל ולכן יהיה צורך לשנות את החוק ככה שיחריג את החברות הבינלאומיות מחובת ההשקעות בתוכן מקורי וזה יטיל על החברות הישראליות את המשקל לסגור את הפערים בהשקעות. כיצד זה מתיישב עם החוק שלמעשה מקל על החברות הישראליות? לא ברור.

באופן עקרוני חוק השידורים החדש מאפשר שליטה של שר התקשורת והממשלה על שידורי החדשות והפקות המקור. החוק מאפשר הטלת קנסות דרקוניים על חברות ישראליות שלא מיישרות קו וזה תהליך בעייתי מאוד הן לדמוקרטיה והן לציבוריות הישראלית שבלאו הכי נמצאת תחת מתקפה.

אבל כשאנחנו יוצאים מעולמות של חופש הביטוי, דמוקרטיה ועוד כל מיני מילים גדולות כאלה (המילים אמנם גדולות, אבל הן מורגשות ויורגשו על כל צעד בישראל) הרי שאנחנו מתכנסים לעולמות יצירת התוכן וכאן ישראל והשפה העברית הם יצורים מוזרים. הפקות ישראליות בעברית ניתן לעשות רק בישראל ושליטה ממשלתית עליהן והחרגה של שחקנים בינלאומיים שפועלים בישראל מהחובה הזו, עלולה להכות מכה לא פשוטה את תעשיית התוכן הישראלית בעברית.

כדי להבין את מידת השליטה של שר התקשורת והממשלה על תכנים כדאי להעיף מבט על "ראיון" שערכו שני מגישים עם השר ובו הם ספק חומדים לצון, ספק ברצינות תהומית (שנאמרת על דרך ההלצה) אומרים לשר "תכניס גם ברפורמה איזה סעיף שמחייב אותם להעסיק אותנו, תמיד. לנצח".

המגיש השני המשיך בצחוקים "בכל הערוצים בנטפליקס. שנרוויח בדולרים, אני אומר". וכולם משועשעים.

הציטוטים שהובאו יכולים לשפוך מעט אור על הדרך בה רואים בממשלה ו"עיתונאים" המקורבים אליה את הדברים וגם כשאלה נאמרים על דרך הצחוקים, הרי שהם משקפים הלך רוח שלא נעלם מעיני הממשל האמריקאי שרגיש מאוד למסים שמוטלים על המשלם המסים האמריקאי.