ה-2 באפריל השנה היה יום חריג בבורסה ליהלומים, עד כדי שזקני הענף לא זוכרים יום כמוהו. הנשיא טראמפ הטיל מכסים של 10% על כל המוצרים שנכנסים לארה״ב כשכל מדינה קיבלה יחס מיוחד של תוספת אחוזי מכס. בזמן שהכתבים הכלכליים והכלכלנים רצו לספרי הכלכלה לנסות לתאר את התהליך, אי שם ברמת גן קרתה דרמה של ממש.
הנשיא טראמפ על מלחמת הסחר עם סין: "אנחנו נעשה איתם עסקה הוגנת"// באדיבות CSPAN
נשיא בורסת היהלומים ניסים זוארץ, צפה כמו העולם כולו, במסיבת העיתונאים הדרמטית והבין מהר מאוד מה קורה לענף בראשו הוא עומד. זוארץ הבין שתעשייה שמייצאת יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה, הולכת לחטוף את אחת המכות הכואבות ביותר שידעה.
זוארץ רתם את המפקחת על היהלומים במשרד הכלכלה ובסיוע חברות השילוח שנרתמו גם הן לאירוע, קיבל את ההחלטה, והוציא מייל בהול לכל חברי הבורסה ליהלומים. "יש לנו יומיים. ביומיים האלה, כל מי שרוצה להעביר את מלאי היהלומים שלו לארה״ב יתכבד ויעשה זאת - כל האמצעים מוכנים וממתינים לכם״.
באותה נקודת זמן, לא היה יהלומן שלא העמיס את מרכולתו שמוערכת במאות רבות של מיליוני דולרים, אסף את היהלומים שלו ושלח אותם לארה״ב וזה למעשה יצר מצב מעניין בו תוך יומיים, רוב היהלומנים שעובדים בשוק האמריקאי (ואלה כמעט כל היהלומנים) השכילו לשלוח את המלאי שלהם בהיקף כספי של מאות מליוני דולרים, לארה"ב לפני כניסת המכס לתוקף. בתוך יומיים עפו מישראל יהלומים במאות מליוני דולרים.
זוארץ, במתכוון או שלא, חשף בדרך הזו איך תוך יומיים יכולה תעשייה ותיקה, עתירת כסף שמפרנסת בכבוד אלפים רבים של ישראלים, להתפוגג וזו נקודה מדאיגה מאוד לכלכלה הישראלית אבל בצד השני של הדברים היא גם מייצרת הזדמנות אולי ייחודית בנקודת הזמן הזו.
העברת היהלומים המסיבית מישראל לארה״ב נועדה כדי להקדים את העברת סחורה לכניסת המכסים לתוקף ולמעשה מדובר היה בניסיון לצבור מלאים בארה״ב שיספיקו לפחות לטווח הקצר. תהליך דומה עבר על אפל שניסתה לשים יד על כל אייפון שייצורו הושלם ולהכניס אותו מהר לארה״ב כדי להציל את המלאי הקיים. אבל זו אפל ואנחנו עוסקים בתעשיית היהלומים הישראלית.
תעשיית היהלומים הישראלית מייצאת סדר גודל של 2 עד 5 מיליארד דולר בשנה כשמרבית הייצוא הזה מופנה לארה״ב. שיעור הרווחיות הגולמית המקובל בענף נע בטווחים של 3% עד 10%, שיעור רווחיות נמוך אבל בגלל שמדובר בהיקפים גדולים של כסף הרי שבחישוב גס הרווחיות הגולמית של הענף היא 200 עד 500 מיליון דולר בשנה. אם ננסה לגזור מהרווחיות הזו (מדובר ברווח גולמי) את תשלומי המסים של הענף בישראל הרי שכל מספר בין 100 ל-300 מיליון דולר בשנה נכנס לקופת המדינה. אם אנחנו מכניסים למשוואה הזו מכס של 17% על היצוא של ענף היהלומים הישראלי לארה״ב, אנחנו נכנסים לאירוע משבש, כלומר אירוע שמכניס לא מעט יהלומנים בתעשיה הזו להפסדים - אף עסק לא עובד כדי להפסיד כסף, ולכן הרי שהדרך מכאן ועד לקריסת הענף החשוב הזה, הופכת להיות קצרה.
כאן כבר צריך מעורבות חוצת תעשיה וכשאנחנו בוחנים את היוזמות השונות שמעלים בכירי הענף לא רק למנוע את קריסתו בגלל המכסים (ניתן להניח שהמכסים האלה או יבוטלו או יופחתו משמעותית במעלה הדרך) אלא אף להחזיר אותו למרכז הכלכלה הישראלית, עולה יוזמה אחת מעניינת, פשוטה, שלא עולה כסף, ואפילו להיפך - היא עשוייה להתגלות כמכניסה לא מעט כסף לקופת המדינה. היוזמה היא פשוטה: להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי של יהלומים. מה זה אומר? בראש ובראשונה לייצר פטור ממס לחברות הזרות.
פטור ממס? כן. זו התשובה הפשוטה לשאלה המורכבת הזו. ונסביר: בכירי הענף מסבירים שנכון להיום ומאז שהוקמה הבורסה בדובאי (לפני כמה שנים בודדות) החברות הזרות הגדולות בעולם מצאו את דרכן לשם. הן פותחות שם משרדים, שוכרות חדרים בבתי מלון, רוכשות כלי רכב ועושות עסקים (לא רעים) שם. אבל את כולן מאפיין רצון אחד - להתקרב לידע שנמצא בישראל (ההון האנושי הישראלי בתחום הליטוש המורכב הוא מהנחשבים והטובים בעולם), למערביות שמספקת העיר תל אביב ובכלל לאקו סיסטם שנמצא כאן.
״פטור ממס לאותן חברות בינלאומיות ייצר אקו סיסטם מטורף של ענף היהלומים העולמי בישראל" אומרים בכירי הענף. "הוא פשוט יהיה מנוע לכלכלה. אמנם החברות הזרות לא ישלמו כאן מס, אבל כל שאר השחקנים, בטח הישראלים ישלמו מס והרבה ממנו״.
״זו יוזמה לא אינטואיטיבית״ אומר זוארץ. "לפטור ממס מישהו זה באמת לא אינטואיטיבי, אבל בלאו הכי החברות האלה לא נמצאות בישראל כרגע ולכן הן לא משלמות כאן כלום, אבל אם הן יבואו, אז הן יניעו תהליך כלכלי משמעותי. הן ישכרו כאן משרדים, ישלמו ארנונה, יתגוררו בבתי מלון שישלמו מס, יאכלו במסעדות וכן הלאה. אתה לא באמת מוותר על משהו, יש לך רק מה להרוויח".
״נכון, אני נשיא בורסת היהלומים, אבל צריך להבין שאם סוחרי היהלומים ירוויחו כאן כסף, מחצית מהרווח שלהם הולך למדינה ואלה סכומים גדולים. אז ביד אחת לא הפסדת כי החברות הזרות לא כאן בלאו הכי, אבל אתה תרוויח לא מעט כסף מהפעילות שלהן אם הן יבואו לכאן. אתה תגלה איך בשינוי חשיבה וביצירתייות אתה מקים כאן מרכז עולמי של יהלומים שמניע כלכלה שלמה שמשלמת מסים ומספקת פרנסה לא מעטה כאן בישראל. זה הכל, זה במרחק החלטה אחת אתה מייצר כאן תעשיה שלמה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו