"מעגל קסמים אכזרי": הזינוק במדד הוא רק תחילת הסיפור

מדד המחירים לצרכן שהתפרסם אתמול (חמישי) הפתיע בחריפותו. עליית מחירים של 1.1% בחודש אחד אינה רק משמעותית, היא מדליקה נורות אזהרה במערכת הכלכלית כולה, אך האתגר האמיתי עוד לפנינו. המדד הנוכחי הוא רק הקדימון למה שצפוי בחודשי הקיץ הקרבים, תקופה שבה באופן מסורתי הצריכה הישראלית מזנקת – יותר טיסות לחו"ל, יותר הוצאות על נופש לאור חופשת הקיץ, ועלייה כללית בהוצאות משקי הבית. הקיץ עלול להיות בעייתי עוד יותר, מה שמעורר חשש בקרב בכירי הכלכלנים.

נכון לשעה זו, היעדרות חברות התעופה הזרות משמי ישראל מובילה למשוואה כלכלית פשוטה. אם המצב יימשך, עליית מחירים בטיסות תהיה בלתי נמנעת. אפשר לכנות את התייקרות המחירים הצפויה של החברות הישראליות "חזירות", אך הגיון השוק אינו מותיר מקום לספק: פחות טיסות משמען פחות מושבים זמינים, בעוד הביקוש לטיסות קיץ נותר גבוה וידוע מראש. התוצאה המתבקשת היא עליית מחירים – אולי הדרגתית, אולי מבוקרת, אך בכל מקרה עלייה.

מאחר ועליית מחירי כרטיסי הטיסה בהיעדר החברות הזרות היא תהליך צפוי, יש להניח שמספר גדול יותר של ישראלים ייאלצו לוותר על חופשות בחו"ל ויישארו בארץ. המשמעות המיידית? הסטת הוצאות משמעותית לכיוון השוק המקומי - יותר צריכה בקניונים הישראליים ועלייה בביקוש לנופש פנים-ארצי. התוצאה הכלכלית ברורה - לחץ משמעותי לעליית מחירים הן בענף הקמעונאות והן בענף התיירות המקומית, כשצימרים ובתי מלון בישראל צפויים להעלות תעריפים בהתאם לביקוש הגובר.

מבצע צבאי בעזה: מאיץ אינפלציוני משמעותי

נמשיך בתיאוריה הכלכלית. אם אכן תצא ישראל למבצע צבאי רחב היקף בעזה, המשמעות הכלכלית ברורה - הזרמת כספים מאסיבית למשק. המדינה תגדיל משמעותית את תשלומיה למילואימניקים, תגביר רכש צבאי מתעשיות מקומיות ותזרים כספים נוספים למערכת. כלומר, ההוצאות הממשלתיות יתפחו באופן דרמטי. באוצר קיימת מחלוקת על היקף העלויות - הדרג המקצועי מעריך את עלות הלחימה הנוספת בכ-30 מיליארד שקל, בעוד תומכי העצמת הלחימה בעזה מדברים על 10 מיליארד בלבד. בכל תרחיש, הזרמת מיליארדים נוספים לכלכלה הישראלית תפעל כמאיץ אינפלציוני משמעותי.

מה שצפוי למתן במידה ניכרת את הלחצים האינפלציוניים המתגברים בחודשים הקרובים הוא שער הדולר הנמוך, שמספק השפעה מקזזת משמעותית לעליות המחירים. השאלה המרכזית היא עד כמה אפקט קיזוז זה ישמור על יעילותו בתרחיש של העצמת הלחימה בעזה - התשובה אינה חד-משמעית, אך ברור שהשפעתו הממתנת קיימת.

מעגל קסמים של עליות מחירים 

אז איך כל זה משפיע על הכיס של כולנו? פשוט ולא נעים. בראש ובראשונה המחירים ימשיכו לעלות, לא רק מחירי הטיסות והנופש אלא המחירים בסופר, בקניון, כי המנגנון פשוט מאוד - אינפלציה עולה משמעותה מחירים עולים, וכאן מדובר במעגל קסמים אכזרי. כשהמחירים עולים, האינפלציה מזנקת, וכשהאינפלציה מזנקת, המחירים ממשיכים לטפס. במצב כזה, גם עסקים שאין להם צורך ממשי בהעלאת מחירים רואים את כל השוק מתייקר ומצטרפים למגמה - אם כולם מעלים, למה שהם לא יעשו זאת גם?

בפעם השניה אנחנו מדברים על כל מי שיש לו הלוואה, מינוס בבנק, משכנתא או כל התחייבות כספית שבחלקה לפחות צמודת מדד. מה זה אומר? התשלום החודשי של המשכנתא שלכם יעלה, התשלום על ההלוואה של הרכב יעלה, מחיר החשמל עלול לעלות וכך עוד גורמים שמרכיבים את סל ההוצאה החודשית של משפחה ישראלית - כולם הוצאות קשיחות שאי אפשר להתחמק מהן או לצמצם אותן.

באופן תיאורטי, היינו אומרים שאם רוצים להקל על משק הבית הרי שהורדת ריבית בנק ישראל תביא הקלה. אבל זו טעות. הורדת ריבית בתנאים אינפלציוניים כה חריפים תפעל כדלק למדורת עליית המחירים, ולכן הבנק המרכזי אינו יכול לבחור בנתיב זה. למעשה, הלחץ הכלכלי מצביע על הצורך בהעלאת ריבית. התרחיש הסביר הוא שבנק ישראל לא יעלה את הריבית – זה לא התרחיש הצפוי – אך גם לא יוריד אותה בעת הזו. השורה התחתונה היא ברורה: מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל מבשר רעות להוצאות של כולנו בחודשים הקרובים.