אופנה בת קיימא: כיצד שוק היד השנייה מעצבת את הכלכלה - ומה קורה בישראל?

לובשים ירוק: 51 אחוזים מבני דור ה-Z רוכשים פריטי יד שנייה אונליין. בקרב דור המילניאלס, המספרים אף מגיעים ל-55 אחוזים, על פי נתונים שפורסמו בשנה האחרונה במגזין "Just Style". במקביל, נראה ששוק היד השנייה והאופנה בת-קיימא הולך לתפוס נפח משמעותי הולך וגובר בחיינו, כאשר על פי אותו מגזין - בשנת 2025 הענף צפוי לתפוס נתח של 10% משוק האופנה העולמי.

הזינוק של שוק היד השנייה בשנים האחרונות נובעת ממספר גורמים. ראשית, המודעות הגוברת להשפעות סביבתיות של תעשיית האופנה (62 אחוזים מהקמעונאים מאמינים שהצרכנים מחפשים אחר נדבך סביבתי בעת הרכישה). שנית, המצב הכלכלי המאתגר והעלייה ביוקר המחיה, מעודדים אנשים לחפש דרכים חסכוניות יותר לרכישת בגדים (59 אחוזים מהצרכנים מעידים כי לא ירכשו מוצר, אלא אם כן ימצאו עסקה משתלמת מספיק). לבסוף, בעקבות טרנדים רבים שעולים ברשתות החברתיות, נראה כי עולה המודעות ואף הפופולריות בקרב סגנונות וינטג' ורטרו, כפריטים אופנתיים.

"אנחנו רואים שינוי מהותי בתפיסת הצרכנים. היום, קניית בגד יד שנייה נתפסת כבחירה חכמה ואחראית, לא פחות מאשר קניית בגד חדש", מסביר אבי אביקר, בעלי רשת Reals, רשת חנויות וינטג' ויד שניה מבית "המציאון". "זה לא רק עניין של חיסכון, אלא גם של אמירה ערכית, כאשר הטרנד הזה משפיע גם על הרגלי הקנייה: אנשים מחפשים יותר פריטים ייחודיים ואיכותיים, ופחות מתפתים לקניות אימפולסיביות של 'אופנה מהירה'".

השפעת המגמה הזו ניכרת גם בעולם הדיגיטלי. אפליקציות ופלטפורמות למכירה וקנייה של בגדי יד שנייה, כמו Vinted באירופה ו-ThredUp בארצות הברית, צוברות פופולריות עצומה עם עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות ומאות מיליוני צפיות לסרטונים באינסטגרם, ביוטיוב ובטיקטוק.

בישראל, למרות שעדיין אין מקבילה מקומית לאפליקציות אלו, קבוצות פייסבוק ועמודי אינסטגרם רבים מקדישים עצמם כיום למכירת בגדי יד שנייה.

תופעה חברתית

מעבר להיבט הכלכלי, יש לשוק היד השנייה השפעה סביבתית משמעותית. "לפי נתונים עדכניים, רק אחוז בודד מכל הטקסטיל בעולם ממוחזר, ובנוסף, נחשף כי ייצור אופנה מהווה 10% מסך פליטת הפחמן הגלובלית - כמו הפליטות שמייצר האיחוד האירופי כולו", אומר עופר נידם, מומחה לניתוח תחום זיהום האוויר. "בזכות עידוד צריכה מודעת יותר, כלכלה מעגלית ורכישות חוזרות, ניתן יהיה לצמצם את שוק 'האופנה המהירה', שהוביל לסיטואציה שבה העולם צורך כיום כ-80 מיליארד פריטי לבוש חדשים מדי שנה, 400% יותר מהצריכה לפני עשרים שנה".

נושא הכלכלה המעגלית עומד במרכז עולם האופנה הבת-קיימא. "כל הפריטים שמגיעים לחנויות, עוברים תהליך ייחודי ומורכב של מיון, תמחור וסידור על מנת לספק חוויית קנייה נעימה עבור הצרכן", מתאר אביקר. "הרשת אוספת כ-100 טון בחודש של פריטי אופנה ומוצרי וינטג׳, כאשר כל יום נכנסים לכל סניף למעלה מ-1,000 פריטים חדשים. כולם עוברים מיון קפדני במרכזי המיון שלנו, כאשר בכל תהליך שרשרת האספקה מועסקים עובדים המלווים ע''י עמותת שק''ל – עמותה המקדמת שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות".

במקביל, נראה כי מה שהחל כפתרון חסכוני ואקולוגי, הפך גם לתופעה חברתית של ממש. לצד שילוב אוכלוסיות מוחלשות בחברה, חנויות יד שנייה ואירועי מכירה הפכו למוקדי עניין ומפגש, המושכים אליהם קהל מגוון ומעורב חברתית. אביקר מוסיף: "אנחנו רואים שהקנייה של בגדי יד שנייה הופכת לחוויה חברתית. אנשים מגיעים בקבוצות, מחליפים דעות ועצות, ונהנים מהתהליך לא פחות מאשר מהקנייה עצמה, מה שיוצר קהילה סביב הרעיון של צריכה מודעת ואחראית".

עם זאת, האתגרים בתחום עדיין קיימים. חנויות יד שנייה מסורתיות מתמודדות עם עלויות תפעול גבוהות ותחרות גוברת מצד פלטפורמות מקוונות. בנוסף, חלקים רבים בציבור עדיין נרתעים מהרעיון, ורואים בבגדי יד שנייה כאפשרות פחות אטרקטיבית. אלא שלדברי אביקר, קניית בגד יד שנייה היא לא רק החלטה אופנתית או כלכלית: ״זו גם הצהרה על הערכים שלנו ועל העולם שאנחנו רוצים לחיות בו", הוא אומר לבסוף.