התייעלות, צמצום עלויות וגיוס הון: אלה השפעות המלחמה על תעשיית ההייטק

נתוני סקר מצב חברות ההייטק של רשות החדשנות התפרסמו וחשפו את אתגרי המימון והשינויים בהעסקה בענף בעקבות המלחמה, לצד חוסן עסקי והסתגלות • הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעל 8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק • איך השפיעו שירות המילואים הארוך של חלק מהעובדים ועצירת הטיסות, והאם עסקת חטופים וחזרת טראמפ תהיה חיובית או שלילית להייטק הישראלי? כל הפרטים

עובדי הייטק (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

על רקע המלחמה, קרוב ל-50% מחברות ההייטק הישראליות נקטו בצעדי התייעלות וצמצום עלויות ו-80% מהחברות ידרשו לגייס הון במחצית השנה הקרובה. עם זאת, 38% מהחברות הצהירו כי הן אופטימיות לגבי העתיד. כך עולה מסקר מצב חברות ההייטק של רשות החדשנות שמתפרסם היום (ראשון), מתייחס לחודש נובמבר 2024, ועוסק באתגרי המימון ובשינויים בהעסקה לצד חוסן עסקי והסתגלות.

בניין משרדי חברות הייטק בכפר סבא (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

הסקר נועד לבחון את השפעות המלחמה על התעשייה, האתגרים שעמם מתמודדות חברות ההייטק ואופן ההתמודדות שלהן. הוא כלל לראשונה גם חברות הייטק שאינן סטרטאפים. הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024 ופנה למעל 8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק. התקבלו 664 מענים, כאשר למעלה מ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה. מהסקר עולה כי האתגר המרכזי שעמו מתמודדות חברות ההייטק הוא גיוס הון, בייחוד על רקע המלחמה וחוסר הוודאות. 43% מהחברות דיווחו שזה האתגר המרכזי אתו התמודדו ב-2024.

השפעות שירות המילואים הארוך

חברות ההייטק מגלות חוסן עסקי, אולם קרוב למחציתן דיווחו על ביצוע קיצוצים, צעדי התייעלות וצמצום עלויות, כולל התאמות בכוח האדם. 20% מהחברות דיווחו כי נדרשו להעביר פעילות או כח אדם לחו"ל. כ-40% מהחברות מדווחות שהקטינו באופן יזום את קצב שריפת המזומנים שלהן.
כ 30% מהחברות ציינו שהשינוי המרכזי שקשור לתעסוקה בהייטק בעקבות המלחמה קשור להשפעות שירות המילואים הארוך של עובדים או בני ובנות זוג.

מילואימניקים, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

עיקר ההשפעה היא על חברות שחלק ניכר מהצוות או בני ובנות הזוג גויסו. ההשפעה המרכזית של שירות המילואים הייתה האטה ועיכובים בתהליכים תפעוליים, כאשר הפגיעה נבעה גם מהיעדרות בעלי תפקידים מרכזיים כמו יזמים או בעלי תפקידי מפתח בחברות. ככל שחלק גדול יותר מעובדי החברה שירתו במילואים, כך החברות דיווחו על השפעות משמעותיות יותר.

ביטולי הטיסות מקשים לנהל עסקים בחו"ל

62% מחברות ההייטק מסכימות במידה רבה או רבה מאד שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח או המכירות שלהן. בעקבות ביטולי הטיסות של החברות הזרות בישראל, 74% מהחברות מדווחות שביטולי הטיסות מקשים עליהן לנהל עסקים בחו"ל. 50% מהחברות הצהירו כי הכסף של החברה ייאזל בתוך כ-6 חודשים במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש. כ-80% מהחברות הצהירו כי מיידית ועד עוד 6 חודשים יצטרכו לגייס הון , נתון דומה לשני הסקרים הקודמים.

ביטולי טיסות (אילוסטרציה), צילום: יוסי זליגר

באשר לציפיות לעתיד, 38% מהמשיבים הינם אופטימיים לגבי הצלחת ההייטק הישראלי בשנה הקרובה. 70% מהחברות צופות גידול במכירות ומחציתן צופות צמיחה במספר המועסקים בישראל.
כמחצית מהמשיבים צופים שמספר העובדים בחברות בישראל יגדל ו-45% צופים גידול בחו"ל. בהתייחס לשינוי בהתנהלות משקיעים, 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה בישראל.

38% מהחברות מעריכות ששווי החברה ירד בסבב גיוס ההון שהן עורכות (Down-Round). נתון זה דומה לממצאי פעימות הסקר הקודמות, כמו גם לערכים ההיסטוריים שנמדדו לפני המלחמה.
כאמור, החברות ביצעו התאמות אשר כללו קיצוצים ותוכניות התייעלות. קרוב למחצית מהמשיבים ערכו קיצוצים ותוכניות התייעלות, שכללו גם פיטורי עובדים. כשליש מהחברות ערכו שינויים בתוכניות הפיתוח העסקי והקפיאו פרויקטים.

העברת פעילות מסוימת לחו"ל

באשר להעברת פעילות לחו"ל, עולה כי אחת מכל חמש חברות מדווחת על הוצאת פעילות מסוימת מישראל. החברות נשאלו כיצד עשויה להשפיע עליהם התארכות המלחמה בשנה נוספת. כחמישית מהמשיבים ציינו כי להמשך המלחמה תהיה השפעה משמעותית על החברה, כולל האטה בפעילות ועד כדי סגירתה. כחמישית מהמשיבים התייחסו לקושי בגיוס הון כתוצאה מהמשך המלחמה.

חברות ההייטק (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

משמעויות נוספות הן העברת פעילות מסוימת לחו"ל (למשל אנשי מכירות) ופגיעה ביכולת לקיים קשרי עבודה עם לקוחות בחו"ל. בשורה התחתונה, הסקר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת עם אתגרים משמעותיים על רקע המלחמה המתמשכת, בעיקר כאלו שקשורים לגיוס הון ולתעסוקה. למרות זאת, החברות מפגינות חוסן עסקי ויכולת הסתגלות, תוך ביצוע התאמות וחיפוש פתרונות שיאפשרו להן לצלוח את התקופה.

ברשות החדשנות מציינים כי ישנה חשיבות רבה ליצירת סביבה עסקית יציבה יותר, שתאפשר להייטק הישראלי להמשיך לצמוח ולהוביל. הגורמים המשמעותיים המשפיעים על חברות ההייטק הם צמצום מספר המגויסים למילואים, פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם בתקופה זו.

עסקת חטופים תשפיע על הענף?

אסף קובו הכלכלן הראשי של רשות החדשנות, אמר ל"ישראל היום": ״אחת ההשפעות המרכזיות על הענף בעקבות המלחמה הייתה ההשפעה של המילואים .זה לא מפתיע שככל שהיו יותר עובדים במילואים בחברה מסוימת, היכולת שלהם לעמוד ביעדים ובהתאמות שהם היו צריכים לעשות, היו משמעותיות יותר. אנחנו רואים שחברות מתנהגות בצורה עסקית נבונה. הן מהדקות את החגורה ומצמצמות קצת עד יעבור זעם. מצד שני יש עדיין אופטימיות. יש גידול בצפי לגיוס עובדים ועדיין מאמינים שהמכירות יגדלו. בסוף, אני חושב שאחרי שנה של מלחמה, ההייטק הישראלי עשה את ההתאמות ולמד לתפקד גם כשהאי ודאות עדיין גבוהה מאד. הלוואי וביום ראשון בעקבות עסקת החטופים, הדברים ישתנו.

כיכר החטופים בתל אביב (ארכיון), צילום: אי.פי

לגבי השפעה אפשרית של עסקת חטופים על ענף ההייטק אמר: ״כמובן שאנחנו מייחלים שהיא תצליח. אני מניח שזה יעזור לסנטימנט הכללי. היזמים הישראלים מתארים את המשקיעים הזרים ככאלה שהפכו להיות יותר קשוחים ויותר שמרנים. אז יכול להיות שזה אולי קצת יעזור להם לחזור להשקיע יותר בחברות ישראליות, כמו שהם עשו בעבר. סך ההשקעות עלה ב-24, אבל הסנטימנט שעולה מהחברות הוא שהמשקיעים נהיו יותר קשוחים. ראינו גם שהפיזור של ההשקעות קצת השתנה. אז אולי זה יעזור להגדיל עוד יותר את כמות ההשקעות".

"ברגע שכמות ההשקעות תגדל, החברות יוכלו לחזור למוד של צמיחה יותר גבוהה, בדגש על גיוסי כוח אדם. אנחנו יודעים מנתוני למ"ס שיש סטגנציה במספר המועסקים בהייטק וזה הדבר שהכי מטריד מבחינתנו כי בסוף זה הענף הכי משמעותי במדינת ישראל ורוב הערך שלו מגיע מהעובדים שבו. כשאין צמיחה במספר העובדים, אז יש לנו בעיה בכלכלת ישראל באופן כללי . השאיפה היא שיגדלו ההשקעות ואני מניח שזה צריך להיות ביחד עם ירידה בשירות המילואים. אני לא יודע מה הותכניות של צה"ל ואם תהיה עסקה, כמה זה ישפיע על כוחות המילואים. יש מגוון חוקי גיוס שמחכים לעבור בכנסת. לכל הדברים האלה גם יש השפעה".

חרדים בלשכת הגיוס (אילוסטרציה), צילום: יוסי זליגר

"בסוף מה שמשפיע על ההייטק זה כמות האנשים במילואים והסנטימנט הכללי שיש בחול כלפי המדינה. אני מקווה שעסקת חטופים תעזור לשפר את שני האלמנטים האלו".

כיצד מתבטא הסנטימנט השלילי?

"חלק מהדברים האלה הם מאד רכים ולא בהכרח יגידו לך בפנים. אם אתה יזם, משקיע לא בהכרח יגיד אתה ישראלי ולכן אני לא משקיע בך. אבל מהשיחות שלנו עם אנשים ומהתשובות הפתוחות שקיבלנו בסקר, זו התחושה שהם מקבלים. יש פחות נכונות להשקיע בחברות ישראליות. יותר יזמים אומרים שקרנות הון זרות הפכו להיות יותר שמרניות. גם קרנות הון ישראליות, אבל בשיעור נמוך יותר".

"ב-2024 הייתה עלייה בגיוסים ביחס ל-23. עם זאת, צריך לשים לב לאיפה הכסף הזה הלך. הוא הלך יותר לסייבר ופינטק ולשלבים מאוחרים ולראונדים גדולים. אז החברות שנמצאות בתחומים שמלכתחילה היה קשה בהם לגייס כסף , שנמצאות בשלבים המוקדמים יותר ואלה השלבים היותר מסוכנים, עבורן המצב נהיה יותר קשה. אלה החברות שהרשות לחדשנות משקיעה בהן".

סייבר, צילום: GettyImages

מה הצפי שלכם לגבי ההשקעות ב-2025?

״אנחנו מקווים להיות בטרנד העולמי. אנחנו רואים שבארה"ב בהאבים האמריקניים יש עלייה גדולה בגיוסים ב-24. אני לא יודע מה הכניסה של טראמפ תעשה. יש גם את האירוע הזה. ככל שארה"ב תמשיך במסלול הצמיחה שלה והמלחמה תהיה לקראת סיום, אנחנו מקווים שנחזור לטרנד שהיה עד תחילת 23, אז היינו מתואמים עם ארה"ב ונחזור למסלול צמיחה״.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הממצאים בסקר הזה משקפים את המורכבות העצומה שעומדת בפני תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה זו. אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהותית מהמצב הביטחוני, גיוסי מילואים מאסיביים, והגבלות תעופה שמקשות על ניהול קשרים גלובליים".

טראמפ, צילום: רויטרס

"עם זאת, דווקא ברגעים הקשים האלו, מתגלה העוצמה של ההייטק הישראלי: התאמה מהירה למציאות חדשה, חיפוש פתרונות יצירתיים, ונכונות להתמודד עם אתגרים שלא נראו כמותם בעבר. המערכת כולה – ממשלה, משקיעים וחברות – חייבת להתגייס יחד כדי להבטיח את עתיד התעשייה, שהיא לא רק מנוע צמיחה קריטי אלא גם סמל לחדשנות ולמובילות של ישראל בזירה הבינלאומית. זהו לא זמן לפשרות. עלינו לנצל את המשבר הזה כהזדמנות לבנות תשתיות איתנות יותר, לשפר את הסביבה העסקית ולהרחיב את ההשקעה בחברות שצומחות כאן, כדי להבטיח שההייטק הישראלי יחזור לצמיחה מהירה ולשגשוג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר