שינויים גלובליים במס ותמריצים מאתגרים את פעילות החברות הרב-לאומיות בישראל

בעקבות שינויים גלובליים משמעותיים במישור המס והתמריצים החברות הרב-לאומיות בוחנות את אופן פעילותן הגלובלית.

עוד לפני כן, לפי רשות החדשנות בשנים האחרונות ירד משמעותית קצב פתיחת מרכזי פיתוח חדשים בישראל של חברות רב-לאומיות. מרכזי פיתוח נסגרו בשל המשבר הכלכלי העולמי, וחברות ישראליות שנרכשו נסגרו ולא שימשו בסיס להקמת מרכזי פיתוח חדשים. המלחמה, ולפניה אי-היציבות הפנימית, הגבירו את רגישות החברות לגבי הפעילות בישראל.  

בלא מענה ממשלתי, הדברים עלולים לפגוע בפעילות החברות הרב-לאומיות בישראל. ניתוחים שנעשו (IATI) מראים שלפעילות החברות הרב-לאומיות תרומה מכרעת לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל: לתעסוקה, להשקעות במו"פ, לייבוא ידע, לקידום החינוך המדעי, לייצוא, ולהכנסות המדינה. לפגיעה בפעילות החברות הרב-לאומיות בישראל השלכות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות.

Pillar2 – מס חברות גלובלי

החל משנת 2024, כחלק מרפורמה המס הבינלאומית של ה-OECD/G20, מדינות רבות צפויות להחיל בהדרגה שיעור מס חברות גלובאלי של 15% לפחות, על חברות רב-לאומיות גדולות עם מחזור הכנסות של 750 מיליון יורו לפחות. המס הגלובלי בנוי על החצנות. אם מדינה לא תטיל מס חברות אפקטיבי בשיעור של 15% לפחות על חברות אלה, מדינה אחרת בה פועלת אותה קבוצה תוכל למסות במקומה את פער המס. בשל כך, מדינות רבות מקדמות חקיקה שתקנה להן "זכות ראשונים" על השלמת פער מס, כדי שלא לאבד את זכות המיסוי למדינות אחרות.

תמריצי עתק במסגרת מלחמת המעצמות

חוק השבבים האמריקאי, מאוגוסט 2022, נועד להזניק את החדשנות ולחזק את הביטחון הלאומי, בפרט מול סין. החוק מקצה 52.7 מיליארד דולר לחמש שנים לתעשיית השבבים, לרבות 39 מיליארד דולר להקמת מפעלים בארה"ב ו-11 מיליארד דולר למו"פ. כן נקבעו הטבות מס של כ-24 מיליארד דולר לייצור שבבים, ותקציב של יותר מ-200 מיליארד דולר למו"פ ולמסחור טכנולוגיות מתקדמות, כגון מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, וננוטכנולוגיה. חוקים דומים פורסמו ברוב המדינות להן פעילות בתחום השבבים, לרבות האיחוד האירופי (השקעה של 43 מיליארד יורו), יפן ודרום-קוריאה.

חוקי השבבים משנים את הפריסה הגלובלית של חברות השבבים. יצרניות שבבים בינלאומיות עצרו הקמת והרחבת מפעלים בסין (אינטל), והכריזו על הקמת והרחבת מפעלי שבבים בארה"ב ובאיחוד האירופי (סמסונג, TSMC). אפילו טאיוואן חוקקה חוק שבבים למנוע מעבר מפעלים נוספים מטאיוואן.

משמעויות – התלכדות אתגרים

המס הגלובלי המינימלי צפוי לפגוע באפקטיביות של הטבות המס של ישראל שמביאות למס חברות נמוך מ-15%, שכן פער המס יגבה במדינה אחרת. זהו מצב של Lose-Lose. ישראל תעניק הטבת מס בלא שהדבר מיטיב עם החברות או עם ישראל. במקביל, אי-הודאות שיוצר המס הגלובלי מגדילה את המשקל של שיקולים אחרים (שאינם מס) בקביעת מקום הפעילות של חברות רב-לאומיות, כגון תמריצים כספיים, סובסידיות, איכות וזמינות כוח-האדם, תשתיות, רגולציה ויציבות.

חשיבות התמריצים הכספיים וההשקעה הממשלתית במו"פ גוברת גם בשל תמריצי העתק שמציעות המדינות השונות בתחרות על טכנולוגיות. ישראל היא המדינה האחרונה מבין השחקניות בשוק השבבים והטכנולוגיות המתקדמות שטרם גיבשה אסטרטגיה לאומית להבטחת התעשייה. לפי מכון SNPI, בשנתיים האחרונות לא קם בישראל אף סטארטאפ בתחום השבבים. בהתחשב בהשקעות האדירות בעולם, הסיכון לאובדן התחרותיות של ישראל מתממש כבר עכשיו ועלול להחמיר, והדברים משליכים על הכלכלה בהווה, התפתחות המגזר הטכנולוגי לעתיד, ועל היבטי הביטחון הלאומי של ישראל.

ישראל – להפוך את האתגר להזמנות

יש לגבש מדיניות עדכנית לגבי החברות הרב-לאומיות, בהקדם ותוך יצירת וודאות, כדי להימנע מהעברת פעילות למדינות אחרות ולמשוך פעילות לישראל, תוך שימוש במכלול הכלים הכלכליים, כמו מיסים, תמריצים כספיים ואחרים, רגולציה ותשתיות.

בכלל זה: (א) לחוקק את מנגנוני הרפורמה שיבטיחו שישראל לא תאבד זכויות מיסוי (IIR, QDMTT, UTPR). (ב) להתאים את תמריצי המס לרפורמה שלא יפחיתו את שיעור המס האפקטיבי על החברות, למשל באמצעות R&D Credit. (ג) לתאם עם מדינות המפתח הרלוונטיות, לפי החברות שפועלות בישראל, את מועד ואופן יישום המס הגלובלי. (ד) לחתור להסכמים כוללים וארוכי טווח עם חברות רב-לאומיות (בדומה לנעשה עם אינטל). החברות יתחייבו לפעילות והשקעה, וישראל לתמיכה ולמשטר מס מוטב שעומד בכללים הבינלאומיים. (ה) להשתמש במיסים הנוספים שיגבו בשל הרפורמה כ"קרן עושר", ולהחזיר את הכספים לתעשיה, בתמריצים ובהשקעה בתשתיות ובמקדמי צמיחה, כחלק מאסטרטגיית טכנולוגיה לאומית ובתיאום עם החברות. (ו) לפעול לקבל דריסת רגל בתוכניות התמריצים הענקיות של ארה"ב, האיחוד האירופי והמדינות האחרות, כך שהקמה בישראל של מפעלים, מרכזי פיתוח או חלק משרשרת הערך יזכו את החברות בתמריצים במסגרת אותם החוקים. (ז) ישראל מחילה עמדות מס אגריסיביות, גם רטרואקטיבית, בפרשנות ובלא חקיקה, דבר המביא לסכסוכי מס ממושכים. יש להגדיל ודאות ופשטות במיסוי החברות הרב-לאומיות. לפרסם עמדות ניתנות ליישום ולהסתמכות בסוגיות ליבה בתיאום עם החברות, ולאפשר להתקשר בהסכמי מחירי-העברה עם רשויות מס אחרות (APA) שיסדירו את אופן מיסוי הגלובלי.

* הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). אריאל סובלמן הוא סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת השבבים ואלנס. עפר גרנות הוא שותף בהרצוג.