דאגה באוצר: חריגה בגירעון 2023, צפי לקיצוץ עמוק בתקציב 2024

לאחר ששלוש חברות דירוג הכניסו את ישראל ל"מעקב שלילי", גורמים באוצר מדגישים: תרחיש הסיכון המשמעותי ביותר הוא פתיחת החזית הצפונית - עם הסתכלות על תקציב 2024

מסוכנות פיננסית גבוהה על רקע המלחמה (ארכיון). צילום: אורן כהן

במשרד האוצר מציינים כי השפעת המלחמה ניכרת בשיעור הגירעון, וצופים כי השנה תסתיים בחריגה מהיעד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בחודש נובמבר ב-0.8% ועמד על 3.4% מהתוצר, שהם כ-62.3 מיליארד שקלים. באוצר מעריכים כי שנת 2023 תסתיים בגירעון של 4% - כלומר בחריגה מהתקציב המעודכן של הממשלה המוערך ב-3.7% מהתוצר.

יצויין, בהקשר הזה, ששלוש חברות דירוג הכניסו את ישראל ל"מעקב שלילי" - להורדת דירוג. גורמים באוצר אומרים כי נכון לעתה הדברים לא השתנו, וכי תרחיש הסיכון המשמעותי ביותר עבור חברות הדירוג הוא פתיחת החזית הצפונית - עם הסתכלות על תקציב 2024 תחת הכותרת: "אחריות פיסקלית".

בהתייחס לתקציב 2024 אמרו גורמים במשרד החשב הכללי כי "יש לעשות כל מה שצריך כדי לאשר את התקציב ל-2024 בהקדם האפשרי. יש לבחון את כל סעיפי התקציב, הכל צריך להיות על השולחן. צריך לפעול באחריות פיסקלית ולחשב מחדש את כל סדרי העדיפויות של הממשלה בהינתן צורכי המלחמה, ובהינתן הסיכון להתפשטות המלחמה לגזרות נוספות, ושיקום העורף.

הסכנה הנשקפת - לתקציב 2024

"יש להשקיע בחיזוק הכלכלה ובמהלכים שיאיצו את המשק עם סיום המלחמה. אם התקציב לא יאושר בזמן, צפוי להתבצע קיצוץ די עמוק בתקציב בתחילת 2024. אנחנו נערכים לזה מתוך מטרה לתת עדיפות עליונה לצורכי המלחמה ולשיקום המשק".

חזית הצפון- "אחריות פיסקלית". קריית שמונה לאחר הירי האחרון, צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

בתוך כך, הגירעון החודשי (בנובמבר) הסתכם בכ-16.6 מיליארד שקלים - לעומת חודש נובמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-1.7מיליארדי שקלים. באוצר מסבירים כי בדומה לחודש הקודם, הגידול בגירעון נובע מגידול חריג בהיקף ההוצאות לצד קיטון בהכנסות המדינה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר