קרב ההישרדות של העסקים: "אין לנו הכנסות או עזרה אמיתית - רבים ייאלצו לסגור"

פחות מחודשיים עברו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, וכבר ניתן לראות את ההשפעה העגומה על עסקים רבים שספגו ירידה משמעותית בהכנסות, וחלקם החליטו לסגור את שעריהם לצמיתות.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, התייחס לשאלה כמה עסקים צפויים להיסגר בעקבות המלחמה. "במשבר הקורונה בחודשים הראשונים נסגרו 70,000 עסקים בעקבות המשבר. אנחנו מעריכים שבעקבות התגובה המהירה ייסגרו עד 30,000 עסקים. עדיין יש עסקים שלמים כמו תיירות, תרבות ואולמות אירועים, שהצפי שהם יחזרו לעבודה הוא בעוד כמה חודשים, ולכן יהיו כאלה שייאלצו לסגור.

"בענפים שספגו ירידה משמעותית מדובר בירידה של 100-80 אחוזים. גם העובדה שאנחנו נמצאים כמעט חודשיים לאחר תחילת המלחמה ואין עדיין מתווה פיצויים לחודשים הבאים לאותם עסקים שסגורים, עשויה להיות חלק מההחלטה שלהם לסגור את העסק. אנשים צריכים לקבל החלטות הרות גורל כמו אם לשחרר עובד לחל"ת או לא, או אם לסגור את העסק בגלל שאין פיצוי על הוצאות קבועות".

בפועל, יש כבר עסקים אשר החליטו לסגור את שעריהם בעקבות המלחמה. אחד מהם הוא העסק של זולי מור מכפר עזה, הבעלים של מסעדת "סינס" הממוקמת בצומת גבים, 300 מטר משדרות. זולי הוא דודה של אביגיל עידן, אשר חזרה משבי חמאס למציאות נוראית לאחר שהוריה נרצחו בטבח 7 באוקטובר.

מיתון ואז מלחמה

מור, אשר מעתה מגדל את אביגיל ואחיה, מספר כי "צריך להסתכל על המציאות איך שהיא. כרגע המלחמה לא הולכת להיגמר בתקופה הקרובה. גם כשהיא תיגמר, עוטף עזה במצב קשה, וייקח זמן עד שישקמו את האזור מסביב ואת הנפש. בסוף צריך לתחזק את המסעדה, ואני לא מתכוון לשבת ולחכות למשיח. כנראה שאני אקפל את הבסטה בקרוב.

"אני הולך לגדל את אביגיל ואת האחים שלה נוסף על שלושת ילדיי. אני לא חושב שנחזור לכפר עזה. איבדנו את האמון במערכת, גם בהיבט הביטחוני וגם מבחינת המדינה. איבדתי את גיסתי וגיסי ונעקרתי מהבית שלי. לא מדובר בארבעה קירות, אלא מדובר בקהילה".

לשאלה אם עד כה קיבל פיצויים על העסק, עונה מור: "לא קיבלתי כלום. אני למוד ניסיון לעומת החברים שלי במרכז, ואמרתי להם שיתכוננו למסכת ייסורים עד שהמדינה תיתן להם משהו. מבחינה כלכלית, ב־7 באוקטובר נפרדתי ממיליון שקלים".

אור קסלסי מרחובות, נשוי ואב לרני, הוא בעל העסק "אותנטי" באיירפורט סיטי. מדובר בחנות טבע אשר קיימת שנתיים. העסק נסגר ביום חמישי האחרון בעקבות המלחמה והמיתון.

קסלסי מספר כי "הקשיים של העסק החלו בתקופת המיתון האחרונה, והמלחמה היתה הקש ששבר את גב הגמל. גויסתי בצו 8. אני משרת ביחידת ניוד בעזה מתחילת המלחמה ואשתי הפעילה את העסק. היא בכלל עובדת בהייטק, וברגע שהיא סיימה את העבודה, היא החזירה את הילדה מהגן ורצה לעסק על מנת להפעיל אותו במשך שעתיים-שלוש, כדי שיהיה חמצן. 

"התוספת של המלחמה לתקופת המיתון היא מאוד משמעותית. בתקופת המלחמה ההכנסות שלנו נחתכו ב־60% בגלל השעות המועטות שבהן העסק היה פעיל. היה בלתי אפשרי להעסיק עובדים, כי ההכנסות לא היו מספקות ונוצר כדור שלג. בימים האחרונים עשינו מכירת חיסול, ויום חמישי היה היום האחרון לפעילות העסק".

נדב רפפורט, הבעלים של מסעדת השף "ארטל פורמל", מספר על ההחלטה לסגור את המסעדה אשר הוקמה במארס האחרון, וסגורה מאז תחילת המלחמה. לדבריו "המלחמה השפיעה מאוד על העסק, שלא נמצא בקרבת בתי מגורים ושכונות, מה שהופך את זה אוטומטית לקשה יותר. אנחנו הצענו חוויות לקוח, בילוי ואוכל איכותי, ומה שאנשים צריכים כרגע זה אוורור.

"כשמסתכלים על המפה, אני מעדיף שהחיים יהיו בשליטה שלי ואני לא יודע מה יהיה בשנה הקרובה. אנחנו גם הבעלים של בית קנדינוף ושל מקום נוסף במידטאון ואני מעדיף לחלק את האנרגיה במקומות שיש להם סיכוי הישרדותי יותר גבוה. המקום הזה נולד מרומנטיקה והוא מת משכלתנות, הסתכלנו על המספרים. סביר להניח שהיום לפחות 30% מהמסעדות לא סוגרות כי הן לא יכולות לסגור. הן צריכות כסף כדי לסגור".

"המתווה הגיע מאוחר"

על מתווה הפיצויים הוא אומר: "יש מתווה שהוא לא רע מבחינת עסקים כמו שלנו, שיש להם הרבה עובדים, יש לנו 200 עובדים בקבוצה. הפעם, להבדיל מהקורונה, הוא יותר טוב - אבל למה הוא מגיע כל כך מאוחר? אנחנו לא מבינים למה לא לתת עכשיו כסף. למה להכניס לעוד יותר חוסר איזון?".