אנטישמיות פינת סחר: הקשרים הכלכליים עם טורקיה וסין לאן?

גל האנטישמיות המדאיג ברחבי העולם, שהתרחב מאז פרוץ המלחמה, מעלה סימני שאלה רבים לא רק בהקשר ביטחונם של הישראלים השוהים בחו"ל והמשך היחסים הבינלאומיים, אלא גם בהיבטים הכלכליים.

ההאשמות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כלפי ישראל על פשעים נגד אנושות, ודיווחים על גל התבטאויות אנטישמיות ברשתות החברתיות הסיניות עד כדי מחיקת ישראל מהמפה של "עליבאבא", מעלים תהיות רבות לגבי המשך הסחר רחב ההיקף בין ישראל למדינות הללו.

לאור האמירות בנושא, ועל רקע היחסים הרגישים בין טורקיה לישראל, עולה השאלה האם קשרי המסחר בין ישראל לטורקיה ייפגעו והאם הם כבר החלו להיפגע.

בינתיים, על רקע תוצרת העגבניות שנשארה בעוטף עזה והביקורת הנוקבת, רשתות המזון הפסיקו לייבא עגבניות מטורקיה. 

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ל"ישראל היום" כי "נכון ל־2022 סך היבוא מטורקיה עומד על 6.8 מיליארד דולר בשנה, כאשר כלל היבוא של מוצרים ושירותים עומד על 140 מיליארד שקלים. מדובר במגוון רחב של מוצרים, בעיקר במתכות, מכונות, גומי ופלסטיק, מוצרי תחבורה וחלפים, מזון, גידולים חקלאיים, כימיקלים, הלבשה, רהיטים ונייר, ואפילו פנינים ואבנים יקרות.

"חשיבות גדולה למסחר"

"התוצרת החקלאית הטרייה עומדת על 500 מיליון דולר בשנה. לכל רשתות המזון הגדולות יש קשרי סחר הדוקים עם טורקיה ולכן היקף התוצרת החקלאית הוא משמעותי".

לשאלה האם ישנה השפעה על המסחר בין המדינות ענה לין כי "ישנם יבואנים בודדים אשר הודיעו שהם לא ייקנו מטורקיה. יש לנו מאות עסקים בישראל שקשורים בקשרי מסחר עם טורקיה. זה שיקול מאוד אישי של כל יבואן באשר לאיך שהוא מרגיש בנושא הזה. ברור שמבחינת האינטרס הלאומי־כלכלי עדיף שנמשיך איתם את יחסי הסחר, אבל אי אפשר להגיד לאנשים לעשות זאת בכוח לאחר שנשיא טורקיה תוקף את ישראל ונותן גיבוי לחמאס. מדובר בצעד אמוציונלי שאי אפשר להתעלם ממנו.

"בצד שלהם זה לא קרה, לא משהו שהגיע אלינו. אני חושב, בהכירי את האוכלוסייה שם, שהם ישקלו את זה ויביאו בחשבון את הנתונים הקיימים. כשנשיא טורקיה מסית נגד - זה לא כל כך פשוט, וזו אווירה שהם חייבים להתחשב בה".

על התהדקות יחסי המסחר לין מספר: "בתחילת 2022 הגיעה אלינו משלחת מאוד גדולה מטורקיה שכללה כ־60 אנשי תעשייה טורקים והיו מפגשים יוצאים מן הכלל איתנו, עם התעשיינים ועם מכון היצוא. כתוצאה מכך החלטנו כמדיניות להוציא משלחת גדולה של קניינים מישראל לטורקיה, ובדצמבר הוצאנו לא פחות מ־80 קניינים. היו שם לפחות 20 אמצעי תקשורת של טורקיה שאירחו אותנו במסיבת עיתונאים גדולה, והיתה אווירה חיובית מאין כמוה.

"המטרה היתה לעודד יותר יבואנים ישראלים לקנות יותר מטורקיה במקום לקנות מאירופה ומארה"ב. בטורקיה יש תעשייה מפותחת, מחירים לא גבוהים, ומחירי ההובלה נמוכים כי הם קרובים אלינו, כשהסחורות יכולות להגיע תוך יממה.

"כאמור, יש חשיבות גדולה למסחר עם טורקיה, ולכן פעלנו במכוון לשיתוף פעולה איתם גם בשל המחירים והתוצרת וגם בשל עלות ההובלה הימית, שהפכה להיות רכיב משמעותי בהוצאה".

"יש ירידה בהזמנות"

כמדינה זולה, טורקיה הפכה למקור אטרקטיבי לקניות אונליין עבור הצרכנים הישראלים. כך, למשל, צרכנים רבים רוכשים פריטים מרשתות אופנה בינלאומיות באתרים הטורקיים באמצעות חברות שילוח בישראל.

לדברי סרדר ג'ובינקויה, מנכ"ל חברת השילוח הטורקית יולנדו, "יש ירידה בהזמנות היות שהמשלוחים הרגילים, שהינם זולים יותר, הם ללא צפי זמן הגעה.

"כעת ישנה חברת שילוח אחת ששולחת פריטים לישראל - DHL. היות שמדובר במשלוח אקספרס, מדובר בשליחות שעולה יותר. עם זאת, מספר המשלוחים נשאר כפי שהיה".

לדברי בני בוחניק, בעל הקבוצה "כזה אני רוצה": "אני מניח שטורקיה חוטפים הרבה וימשיכו לחטוף בכל העולמות של משלוחים וקניות באתרים בטורקיה באמצעות חברות שילוח. השאלה המעניינת היא כמה זמן הצרכן הישראלי יצליח להתאפק לא לקנות מזארה טורקיה למשל. אנחנו ידועים כצרכנים שלא מתמידים באסטרטגיות צרכניות גדולות. הצרכן אומר לעצמו: מה אני משפיע בכל הדבר הזה, ולא מבין שאחד ועוד אחד זו השפעה".

לשאלה האם יש ירידה ברכישות באתרים מסין הוא אומר: "אני בטוח שיש ירידה בהזמנות מאתרים מסין, אבל קשה לשייך זאת ולהבין האם זה בגלל מצב הרוח הלאומי או כצעד מחאתי. בנוסף, כל האתרים הבינלאומיים חווים כעת עיכובים במשלוחים, כדוגמת חברות כמו עלי אקספרס ואמזון. יש הרבה פחות טיסות, ולכן היכולות הלוגיסטיות נמוכות משמעותית. אמזון מאוד מתקשה לשלוח. לגבי האתר שי־אין, אני מניח שיש שם השפעה בגלל השיח הציבורי".

הרוב לא אנטישמים

גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז דיאן וגילפורד גלייזר למדיניות ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומרת כי היא לא רואה פגיעה ביחסי הסחר בין ישראל לסין לטווח הארוך, אך סבורה שהתדמית של סין בעיני הישראלים נפגעה. לביא מבהירה כי התגובה הסינית הרשמית חמורה בהרבה מהאנטישמיות, ובהחלט ייתכן שהיא תפגע ביחסי ישראל־סין בהמשך.

לדבריה, "צריך לקחת את הדברים בפרופורציות. נכון, יש גל אנטישמיות בסין וזה מטריד, אבל בסין יש 1.4 מיליארד איש, והרוב הגדול הוא לא אנטישמי. מבחינת ההשפעות על הסחר אנחנו, הישראלים, לא עם שידוע בחרמות שלו, אין לנו מנטליות של החרמה".

לביא מתייחסת בנפרד ליצוא וליבוא מסין. לדבריה, "היצוא הישראלי מבוסס ברובו על חברה אחת - אינטל. אינטל גם ככה מחפשת אלטרנטיבות לסין בגלל מלחמת הסחר או מלחמת הטכנולוגיה בין סין לארה"ב, כך שאם תהיה כאן איזושהי פגיעה, זה לא משהו שלא תוכנן לפני כן, בטח לא האנטישמיות הזאת תכתיב לאינטל להפסיק לייצא".

באשר ליבוא - לביא לא פוסלת אפשרות של ירידה בו מסין בטווח הקצר. "רוב היבוא שלנו מסין הוא מוצרי צריכה - מכוניות, בגדים, מוצרי חשמל וכדומה. יכול להיות שנראה כאן פגיעה בטווח הקצר, אנשים יכולים להחרים את סין, את טורקיה או מדינות אחרות שמעצבנות אותם. אבל בטווח הארוך, כמו שאמרתי, הישראלים לא ידועים ביכולתם להחרים לאורך זמן".

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי המתמחה בטורקיה, אומרת כי "אם מסתכלים על העבר, הרי שלמרות משברים שונים ביחסים בין טורקיה לישראל לא היתה פגיעה של ממש ביצוא הטורקי לישראל אלא להפך - הוא רק גדל והתרחב. במשבר הנוכחי צעדים קונקרטיים להפסקת היצוא הטורקי לישראל היו רק בעקבות החלטות של קמעונאים ישראלים, בעיקר בחקלאות. היצוא הטורקי לישראל כל כך מגוון, שגם אם תהיה פגיעה בחלק מהקשרים, מגעים רבים אחרים יימשכו".