"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגירעון בקופת המדינה הולך ומתרחב: עלה ל-1.3% מהתוצר באוגוסט

הגידול בגירעון נובע מירידה בהכנסות המדינה ממיסים אל מול הגידול בהוצאות הממשלה • הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-303 מיליארד שקל לעומת כ-315.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד

,עודכן
0השמעה
בצלאל סמוטריץ' - מנוף לחץ על המפלגות החרדיות?. צילום: אורן בן חקון

נמשכת מגמת התרחבות הגירעון התקציבי:בסוף אוגוסט 2023 הסתכם הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים בכ-23.1 מיליארד שקלים, המהווים כ-1.3% מהתוצר. זאת בהשוואה לגירעון מצטבר שעמד עלכ-1% מהתוצר בסוף יולי, כך הודיע היום (ראשון), אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

שר האוצר סמוטריץ' הציג את תקציב המדינה// יוני ריקנר

עוד דווח כי הגירעון החודשי עמד על כ-5.7 מיליארדי שקלים, בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-1 מיליארד ש"ח. מתחילת השנה קיים עודף מצטבר של כ-0.4 מיליארדי שקלים.

ישיבת ממשלה. ארכיון,צילום: אמית שאבי

בדומה לחודשים הקודמים, התרחבות הגירעון נובעת ממגמת הירידה בהכנסות המדינה ממיסים אל מול הגידול בהוצאות הממשלה. כך לדוגמה, בחודש אוגוסט הכנסות המדינה עמדו על כ-33.7 מיליארדי שקלים. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-303 מיליארד שקלים לעומת כ-315.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

עלייה חריגה בהוצאות הממשלה

מדובר בקיטון מצטבר של כ-3.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה נרשמו הכנסות חריגות בהיקפן. בחודש אוגוסט נרשמו הוצאות של כ-39.5 מיליארדי שקלים. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-303 מיליארדי שקלים, לעומת כ-282.2 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד - גידול מצטבר של כ-7.3% למול התקופה המקבילה אשתקד.

דעיכת ההייטק בישראל. בין הגורמים המשפיעים על הגדלת הגירעון (ארכיון),צילום: רויטרס

הירידה בהכנסות המדינה ממסים נובעת בעיקרה מהקיפאון בשוק הנדל"ן ודעיכת ההייטק. בחודש אוגוסט הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-32.6 מיליארד שקל. בשיעור מס אחדים ירדו הכנסות ממסים באוגוסט במונחים ריאליים ב-7% לעומת אוגוסט 2022. הגבייה ממסים ישירים ירדה ב-11% לעמת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים ירדה ב-2%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר