כ־13 מיליארד ש' נמשכו מתחילת השנה מקרנות ההשתלמות ומקופות הגמל להשקעה, בחמישה החודשים הראשונים של השנה. כמו כן, ב־12 החודשים האחרונים נמשכו כ־25 מיליארד ש' ממוצרים אלו. מדובר בהיקף משיכות חריג ביחס לשנים קודמות.
ההערכות בענף הן שגל המשיכות נובע בעיקר מהעלאת הריבית של בנק ישראל, אשר זינקה בשנה האחרונה משיעור של 0.1% בלבד בחודש אפריל 22' לשיעור של 4.75% במאי 23'. זינוק הריבית כאמור ייקר באופן דרמטי את החזר ההלוואות והמשכנתאות של משקי הבית בישראל והכביד את ההוצאה השוטפת שלהם.
יצר פאניקה? הנגיד פרופ' אמיר ירון מודיע על העלאת הריבית (ארכיון) \ יוני ריקנר
אייל סיאני, בכיר בענף וחבר ועדת הפיננסים בלשכת סוכני הביטוח, מסביר בשיחה עם "ישראל היום": "ההוצאה השוטפת של משקי הבית גדלה בשנה האחרונה בצורה משמעותית עקב הזינוק בריביות, אשר הגדילו משמעותית את גובה ההחזר החודשי על ההלוואות השונות. זה הוביל רבים למשוך כספים ממוצרי החיסכון השונים. עם זאת, חשוב לדעת כי יש לא מעט משיכות הנובעות מפאניקה ואינן מוצדקות מבחינה פיננסית, ואף גורמות נזק כפול - אובדן תשואות ואי־ניצול הטבות המס. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, כגון סוכן ביטוח פנסיוני, כדי לבחון את תמהיל ההלוואות הקיימות ולברר אם יש אלטרנטיבות חכמות יותר".
קופות הגמל להשקעה וקרנות ההשתלמות נחשבות לאפיקי חיסכון פופולריים מאוד בקרב הציבור בישראל, בשל פוטנציאל התשואות הגלום בהן וכן בשל הטבות המס הנלוות להן. קרנות ההשתלמות מנהלות כיום כ־320 מיליארד ש', ואילו קופות הגמל להשקעה מנהלות כ־38 מיליארד ש' - סכום גבוה יחסית, בהתחשב בפרק הזמן הקצר שעבר מאז הושקו ובהתייחס למגבלת גובה ההפקדות למוצר זה שקבעה המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו