מה שמתרחש בשוק המט"ח בימים האחרונים גרם לליבם של סוחרים רבים, גם של הוותיקים והמנוסים שבהם, להחסיר פעימה. שבוע המסחר נפתח בעלייה חדה של הדולר מול השקל לשיא של 4 שנים -3.71. יומיים אחרי זה, ביום חמישי אחה"צ הדולר כבר צנח ל-3.55 ובאותו היום כבר חזר ל-3.61. כעת הוא עושה את דרכו מטה שוב לאזור ה-3.58 - עד להתפתחויות החדשות בנושא הרפורמה המשפטית.
אם למישהו עוד היה ספק, שוק ההון המקומי צמא להפסקת החקיקה ולהידברות של הצדדים שתוביל לפשרה. ככל שהחקיקה מתקדמת, השקל, הברומטר הרגיש ביותר בימים אלה, נחלש, ולהיפך, כל דיווח על פשרה, ריכוך או הידברות מלווה שהתחזקות השקל.
המסחר במט"ח בימים אלה מזכיר "רכבת הרים" - גלנט מכנס מסיבת עיתונאים ויקרא להפסקת החקיקה - השקל טס 2%; נתניהו לא מקפיא את החקיקה - השקל נחלש כמעט כל הדרך חזרה. המתח באוויר, הסוחרים ממתינים להתפתחויות חדשות בנושא הרפורמה ומגיבים תוך שניות לכל דיווח שיוצא. הם עוקבים באדיקות שתרשום עורך חדשות מנוסה, מחוברים לקבוצת בווטסאפ ובטלגרם של הכתבים הפוליטיים על מנת לא לפספס אף עדכון.
התנודתיות הגבוהה של הדולר מול השקל ניתנת למדידה על ידי מה שנקרא בעגה המקצועית "סטיית תקן" או באנגלית volatility - שהגיעה בימים האחרונים לרמה של 14. לשם ההשוואה, בימי השגרה נעה סטיית תקן של הדולר שקל סביב הרמה של 9 (בחודש). בפעם האחרונה תנודתיות כה חריפה בשוק המט"ח נמדדה בשנת 2020, בתקופת הסגרים של התחלת הקורונה, כאשר המשק הושבת וחוסר הוודאות השתלט על השווקים בארץ ובעולם.
כמובן שהתנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח אינה הבעיה הגדולה של ישראל המתמודדת עם קרע עמוק בעם וסיכונים ביטחוניים. עם זאת, חשוב לומר כי אי-הוודאות בכלל וסביב השקל בפרט מקשה על הסקטור העסקי, בפרט יצואנים וגם יצרנים מקומיים שמתלבטים לגבי הסביבה העסקית קדימה והאם כדאי לבצע השקעות בעסק. ניקח לדוגמא יצואן שעתיד לקבל תקבולים דולריים בסך של 100 אלף דולר – האם בזמן ההמרה יקבל 340 אלף שקלים או 370 אלף שקלים, האם ההכנסה בשקלים תצליח לכסות גם את הוצאות השכר או לא?