דאון עם דאוני ג'וניור

 

זה לא ש"איירון מן 3" הוא סרט סופר־גיבורים רע, אבל הוא ללא ספק אכזבה רצינית אחרי ההישג הגדול של "הנוקמים" בשנה שעברה. הסיפור שלו אינו מעניין או מהותי במיוחד, האקשן שלו מסורבל, חלקיו הרבים מחוברים זה לזה בגמלוניות, התלת־מימד שלו מיותר לחלוטין, ובשורה התחתונה פשוט מדובר בסלט קיצי רועש, דחוס ונטול איזון שמתקשה לחדש, לרגש או להלהיב. כל אלה כמובן לא יפריעו לסרט לשבור את הקופות עם פטיש 5 קילו (שבוע לפני יציאתו בארה"ב, הוא כבר הספיק לגרוף קרוב למאתיים מיליון דולר), ולא ימנעו מכם לרצות לצפות בו. אבל איך שלא תסתכלו עליו, ל"איירון מן 3" פשוט אין גרוב. ומלבד שתי סצנות מצוינות, קשה לומר שתזכרו ממנו יותר מדי.

במרכז העלילה הפעם עומדים ניסיונותיו של טוני סטארק (רוברט דאוני ג'וניור, בסיבוב הרביעי והאולי־אחרון שלו בתפקיד) להתגבר על התקפי החרדה שהפכו לעניין שבשיגרה עבורו מאז נשאב אל תוך חור התולעת החייזרי שכמעט הרג אותו (והותיר אותו עם חשק עז לשווארמה) ברגעי השיא של "הנוקמים". בניגוד לדמות השאננה והבטוחה בעצמה שניבטה מהמסך בסרטים הקודמים בסידרה וב"הנוקמים", סטארק של החלק הנוכחי מתאפיין בהססנות ובפחד. לראיה, הוא נסוג מהעולם ומתבודד במעבדה ההייטקית שלו כדי לעמול על עוד ועוד המצאות שיגנו עליו ועל אהובתו פפר (גווינת' פאלטרו המעצבנת) מפני הסכנות שאורבות שם בחוץ. את מסכת הנוירוזה והרחמים העצמיים קוטעת הופעתו של נבל־על בן־לאדני ששמו מנדרין (בן קינגסלי) - שמשמיד את ביתו של סטארק, מכניס את חברו הטוב לתרדמת, מפשיט אותו מצעצועיו ומשליך אותו באמצע שום מקום. כצפוי, גיבורנו המשוריין נשבע לנקום ויוצא לקרב הגורלי של חייו. אך כאמור, קרב גורלי זה לא צפוי להפיל אתכם מהמושב ו/או להעיף לכם את הגרביים מהרגליים. 

קאמבק קטלני

ובכל זאת, למרות האכזבה המסוימת שהוא מנחיל, יש ב"איירון מן 3" גם צד משמח ומחמם לב - אם כי ייתכן שרק מעריצים ותיקים של התסריטאי/במאי שיין בלאק יוכלו להעריך אותו במלואו. בלאק, שהתפרסם בגיל 23 לאחר שכתב את התסריט המופתי ל"נשק קטלני", בילה את רוב שנות התשעים כתסריטאי האקשן המבוקש והיקר בהוליווד. אף על פי שרק שני תסריטים נוספים שלו הופקו במהלך העשור ההוא ("בכוננות מתמדת" עם ברוס וויליס, ו"נשיקה ארוכה ללילה" עם ג'ינה דייוויס וסמואל ל' ג'קסון), כמעט כל תסריט אקשן בעיר עבר אצלו לסבב שכתובים (ברוב המקרים ללא קרדיט), והקול הנוארי, המשעשע והרענן שבקע מכתביו הפך במהרה לחותמת ז'אנרית הכרחית שהקימה חקיינים רבים. 

אבל רצה הגורל, ובלאק לא הצליח למנף את ההצלחה ולהביא את עצמו למצב שבו יוכל לעשות את מה שרצה באמת: לביים. והשינויים הגדולים שהתסריטים שלו חוו במעבר מהדף למסך הולידו אצלו תחושת תסכול שרק הלכה והתעצמה עם השנים. למעשה, לאחר ש"נשיקה ארוכה ללילה" נכשל בקופות ב־1996 והוליד טענות עיקשות שהוא אינו "שווה את הכסף", בלאק די נעלם מהמכ"ם. הגיחה היחידה שלו למסך מאז - עם מותחן הפעולה הקומי "קיס קיס בנג בנג" ב־2005, שאותו כתב וביים - לא הצליחה להרשים בקופות או להביא לפריצה המיוחלת, למרות שרוברט דאוני ג'וניור, שבדיוק החל בשיקום הקריירה לאחר שהשתחרר מהכלא, נתן בה את אחת מהופעות חייו בתפקיד הראשי. 

למזלו של בלאק, דאוני ג'וניור לא שוכח את החברים שלו. וכשם שבלאק האמין בו כשהיה על הקרשים, ונתן לו הזדמנות להוכיח שעדיין יש לו את זה כשאף אחד אחר לא היה מוכן לקחת את הסיכון, כעת מגיע תורו של דאוני ג'וניור לצאת נסיך ולהושיט לו מעט עזרה. ובמובן הזה, לפחות, "איירון מן 3" הוא סיבה למסיבה. 

את התסריט הנוכחי הוא אמנם לא כתב לבד (לצידו חתום על המוצר דרו פירס), וזהו אמנם בסך הכל סרטו השני כבמאי (דבר שניכר באופן המבולגן והלא מספק שבו מתנהלות סצנות הפעולה עצומות הממדים), אך טביעות אצבעותיו של בלאק נמצאות כמעט על כל סצנה של "איירון מן 3". לא רק שהסיפור מלווה בווייס־אובר שנון ואופייני ומתרחש בחג המולד (החג שסביבו חגים כמעט כל סרטיו), ולא רק שההומור הסרקסטי והאפל שהפך לסימן ההיכר של בלאק מתמיד להגיח מבין החריצים בכל פעם שניתנת לו ההזדמנות, אלא שלא מעט מוטיבים, סצנות ופאנצ'ליינים מסרטיו הקודמים זוכים כאן לביקור מחודש ולמחוות מענגות. 

סצנה אחת מזכירה את הקטע מ"בכוננות מתמדת" שבו ברוס וויליס מבקש משוביו סיגריה ("If you touch me again, I’ll kill you"), ומקפיצה לראש את הסצנה מ"נשק קטלני" שבה מל גיבסון מקבל מכות חשמל במרתף רטוב וטחוב. 

סצנה אחרת מרפררת באופן ישיר למשחק ההעלבות שדאוני ג'וניור וידידתו החשפנית מנהלים ב"קיס קיס בנג בנג". והגרנד פינאלה הוא העתק די מדויק של הקרב הגדול בנמל שחותם את "נשק קטלני 2" (עם דאוני ג'וניור ודון צ'ידל בתפקיד ריגס ומורטאו). 

אף אחד מההומאז'ים האלה אמנם לא הצליח להפוך את "איירון מן 3" לסרט טוב יותר, אבל הם בהחלט גרמו לי להיות שמח שבלאק סוף סוף זוכה לקבל את הרגע הגדול שלו בשמש, וסייעו לי לשרוד את המהומה המעט סתמית שהתנהלה באותם רגעים על המסך.  

קיס קיס בן בן

בתוך כך, מן הראוי לציין את שתי הסצנות ב"איירון מן 3" שבכל זאת הצליחו להתעלות מעל הממוצע. הראשונה מערבת חילוץ אווירי מרשים של קבוצת אנשים שנופלת מתוך אייר פורס 1, ואילו השנייה מאפשרת לבן קינגסלי לגנוב את ההצגה עם טוויסט מפתיע מאוד ומצחיק מאוד שמושך את השטיח מתחת לרגליה של העלילה. זה לא המון, אני יודע, ובייחוד אחרי ש"הנוקמים" הצליח להעלות את הרף עם מפגן הכיף הקליל, והדי מושלם שלו. אבל בוודאי תסכימו איתי שזה עדיף מכלום. ואם ההצלחה הקופתית של הסרט הנוכחי תוביל לתחיית הקריירה של בלאק ותאפשר לו לפנק את המעריצים בעוד כמה סרטי פעולה, אז בכלל.

"איירון מן 3" ("Iron Man 3"), במאי: שיין בלאק. ארה"ב 2013   *   *   *

yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו