נמל התעופה סגור, וטרם ברור עד מתי. עתיד התעופה כבר כאן, ובשנה האחרונה ראינו לא מעט שינויים, שדרוגים והפתעות מצד חברות התעופה ויצרניות המטוסים. התקווה הגדולה של הענף היא מבצע החיסונים בישראל, שמתבצע בקצב מהיר. עם הפנים לעתיד ועם תקווה שבקרוב יהיה טוב יותר, שוחחנו עם מומחי התעופה הבכירים בישראל, שמסבירים איך ייראו הטיסות שלנו כבר בשנה הקרובה.
החיסונים - גיים צ'יינג'ר
קובי זוסמן, מנכ"ל IATA (ארגון חברות התעופה הבינלאומי) בישראל, מסביר איך ייראו הטיסות, הדרכונים הירוקים והמידע שיועבר לחברות התעופה ולמדינות שבהן ננחת. "באופן יחסי למדינות אחרות, בישראל מתקדמים מאוד בנושא החיסונים וכמחצית מהתושבים כבר חוסנו, קצב החיסונים עומד על 2% ביום", הוא מסביר, "עולם התעופה הוא עולם גלובלי ואין אחידות בכל הנוגע לחיסונים בין ישראל לבין מדינות שונות. אני רוצה להניח שמי שיחזיק בידיו דרכון ירוק יוכל לטוס בלי הגבלות".
לדבריו, "בחודש מארס נרגיש מפנה מסוים במספרי הנוסעים, אבל זאת לא תהיה חזרה לשגרה; אנחנו רואים שבארה"ב קצב החיסונים עולה באופן משמעותי, ויש לכך משמעויות רבות".
זוסמן מוסיף כי "בהרבה מאוד מדינות, בד בבד עם תהליך החיסונים, כבר עובדים על מנגנונים שיאפשרו את החייאת ענפי התעופה והתיירות. עולם התעופה סיגל לעצמו נהלים שכולנו כבר מכירים. עולם התעופה שהיה לפני המגיפה וזה שקיים היום שונים לגמרי - טסים עם מסיכה ונכנסים לנמלי תעופה עם בדיקות ואישורים, וסביר להניח שזה רק יתרחב. בסופו של דבר, מדינות יצטרכו להכיר בצורה הדדית בעניין החיסונים ובמצב התחלואה והבדיקות".
ב־IATA עובדים על ה"טראוול פס" (Travel Pass) כפתרון בנושא, וכבר נערכו פיילוטים מוצלחים עם בריטיש איירווייז, איתיחאד, אמירטס וסינגפור איירליינס. "גורמים במדינת ישראל ובחברות תעופה ישראליות כבר מאוד מתעניינים בזה", מציין זוסמן. עם זאת, הוא מבהיר כי "עד שנטוס כמו שהיה לפני תקופת הקורונה ייקח בין שנתיים לשלוש שנים, אבל עד אז נוכל לעשות את זה עם אימוץ התנהגויות ונהלים חדשים".
בה בעת, חברות התעופה הגדולות בעולם כבר מתנסות באפליקציית הדרכון הירוק של IATA. מטרתו של היישומון היא לנהל את נושא הבדיקות והחיסונים הבינלאומיים. "מדובר במרכיב חשוב מאוד בתהליך הנסיעה ברחבי העולם לתקופה הנראית לעין וכנראה גם הרחוקה יותר", מדגיש מנכ"ל IATA ישראל.
היישומון הירוק
היישומון יאפשר לנוסע לשמור את נתוני הבדיקות והחיסונים, הבדיקות יעברו תהליך של אימות ויוודאו שהכל מאומת ורשמי. הנוסע יחליט איזה מידע הוא מעביר לחברות התעופה ולמדינות שאליהן הוא נוסע. בסופו של דבר, היישומון יוכל להגיד לנוסע אם הוא יכול לעלות למטוס או לא, וכל זאת לפי הדרישות של אותה המדינה שאליה הוא רוצה להגיע.
בצ'ק־אין, שנעשה לפני הטיסה, המערכות יסונכרנו עם היישומון וכך בעצם כל האישורים הרפואיים יוצגו, בהתאם לאישור, לאנשי נמל התעופה. בדרך זו הם יידעו להגיד אם אנחנו יכולים לטוס למדינה מסוימת או לא ואם אנחנו יכולים לעלות למטוס או לא. "הפיילוטים האלה, שמתקיימים כבר כמה שבועות, הוכיחו הצלחה גדולה, ואנחנו מאמינים שבמהלך חודש פברואר היישומון יהיה זמין בחנויות האפליקציות באפל ובאנדרואיד, ושהרבה מאוד חברות תעופה בעולם כבר יעבדו איתו. יש עניין גובר מאוד מצידן", מסכם זוסמן.
"קפסולה אישית" במטוס
יוסי מלמד, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת תעופה, חושף בפנינו כמה טכנולוגיות מעניינות שנמצאות בפיתוח ישראלי, ושעשויות לשנות את האופן שבו חווינו טיסות. "אנחנו פועלים לפיתוח יצירת 'קפסולה אישית' לכל אחד מהנוסעים במטוס", הוא מספר. לדבריו, "אין ספק שיצירת מרחב אישי לכל אחד היא דבר חשוב ומבוקש שנמצא בפיתוח. דבר נוסף שעליו אנחנו עובדים הוא איסוף נתונים בשיטות שלא היו עד היום, כדי להתמודד עם מצבים מסוימים, ובהם כאלה שאנחנו חווים עכשיו - מעין מאגר שיאפשר מעקב מסודר ובטוח אחרי תנועת הנוסעים".
מלמד מתייחס גם לתחזיות, שלפיהן ענף התעופה צפוי להתאושש כבר במהלך החודשים הקרובים. לדבריו, "אנחנו צופים שבסביבות מאי-יולי נראה שיפור משמעותי בענף בזכות החיסונים, אך השיפור הגדול צפוי להגיע לקראת סוף 2021, וכולם עם העיניים לארה"ב. ככל שהם יחסנו מהר והתחלואה שם תרד, כך המצב ישתפר".
כיום, התעופה האזרחית עומדת על כ־40% פעילות. בסין, לדוגמה, החזירו את התעופה האזרחית הפנימית כמעט לפעילות מלאה, והם עומדים על כ־60%. "השוק הסיני מזרים לנו עבודות בכל מה שנוגע לתחזוקת מטוסים", מספר מלמד, "בשנת 2020 ירדנו לכ־30% בלבד, ואנחנו צופים שבשנת 2021 נעמוד על 20%-10% שיפור בכל מה שקשור לתחזוקה, בעקבות העלייה הצפויה בתנועת המטוסים בעולם".
נפרדים מהמטוסים הגדולים
בה בעת, נתון מעניין מגיע מחברת בואינג, שהקטינה וצמצמה את מספר המטוסים שתמסור ב־15%-10%. "בתקופה הקרובה נראה פרידה מהמטוסים הגדולים שרבים מאיתנו טסו בהם", מדגיש מלמד, "האיירבס 380 אמנם מעולם לא הגיע לישראל, אך הבואינג 747 היה נפוץ מאוד בארץ. מדובר במטוסים גדולים עם שתי קומות שחברות רבות ברחבי העולם הפעילו בעיקר לטיסות ארוכות. כיום חברות התעופה חושבות כלכלית, והמטוסים האלה לא כלכליים משום שהם צורכים לא מעט דלק ועלויות התפעול שלהם גבוהות".
מלמד מסכם: "אנחנו רואים יותר דרימליינרים, איירבס 350 ודגמים משתלמים להפעלה שמופעלים בהיקף רחב מאוד, והם יהיו המטוסים הנפוצים בשמיים לטיסות לטווחים ארוכים".
באורח פלא, או שלא, רבים בענף התעופה רואים בנגיף הקורונה הזדמנות גדולה לענף התעופה הישראלי.
הקורונה כהזדמנות
מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים הישראלי, מסביר מדוע זה הזמן שבו חברות התעופה הישראליות צריכות ליזום כדי לנצל את המצב שנוצר. "אין ספק שהתעופה בעולם חטפה מכה אנושה, גם כי זה היה פתאומי מאוד וגם כי מדובר בענף שבנוי על ודאות וכשאין ודאות הוא נפגע", מציין בר.
התפנית המשמעותית בענף בישראל בשנה האחרונה היתה בהסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו.
"התעופה מושפעת מגודל ומבריתות. את גודל המדינה אנחנו לא יכולים לשנות, אבל יש לנו את ההסכמים ומפה מגיעה ההזדמנות הגדולה", מסביר יו"ר איגוד הטייסים הישראלי, "תעשיית התיירות בישראל היא תעשייה של רבע מיליון בתי אב, ואנחנו מדינה עם פוטנציאל תיירותי מדהים. ביום חורף אחד אפשר לעשות סקי בחרמון ולרחוץ בים באילת. מה שאני רואה זאת הזדמנות להביא לישראל כ־10 מיליון תיירים בשנה ולא 5 מיליון כמו שרצו עד כה".
בד בבד, יו"ר איגוד הטייסים הישראלי קורא ליצירת תוכנית ארוכת טווח ולהגדרת הענף כנכס אסטרטגי. "לדוגמה, תלמידים ישראלים שטסים לסיורים בפולין יצטרכו לטוס בחברה ישראלית. אני גם רוצה שעובדי ההסתדרות שטסים לנופש שנתי יטוסו בחברה ישראלית, שהתעופה תיכנס לחוק עידוד השקעות הון, ועוד שורה ארוכה של צעדים כדי לשקם את הענף בישראל", אומר בר ומוסיף: "אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש פה את חיל האוויר הטוב בעולם ותעופה ישראלית שלא מגרדת את תחתית הטבלה, ולכן צריך, ואפשר, להפוך את ישראל לבית הספר לטיסה הגדול בעולם".
חברות ימכרו בהפסד
בר מעריך כי פוטנציאל ההובלה יהיה בחברות הקטנות יותר בישראל, בין השאר בשל שינויי בעלות, הגמישות התפעולית ואופי הפעילות. "אין ספק שהאביב והקיץ יהיו נקודות מפנה", הוא מסכם, "חברות גדולות עתירות ממון ייצאו לתחרות אגרסיבית מאוד בשוק. טורקיש איירליינס ואמירטס יטיסו לפה אנשים במחירי הפסד. זה משהו שנחווה בקיץ הקרוב, ואין ספק שמחירי הכרטיסים יהיו נמוכים מאוד. נראה שמה שיבלוט זה דווקא השווקים מחוץ לאירופה כי היא לא מתחסנת. יעדים רחוקים במזרח, באפריקה, בצפון אמריקה ועוד יעלו על היעדים הקרובים של אירופה. לא יהיה שינוי בחודשים הקרובים, וההתחדשות תהיה אקספוננציאלית בגלל התחרות הגדולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו