כשהסרט "חגיגה בסנוקר" יצא לבתי הקולנוע בשנת 1975, אופיר בן שטרית, 17 וחצי, אפילו לא היתה בתכנון. 38 שנה מאוחר יותר "חגיגה בסנוקר" הוא כבר סרט קאלט, אופיר היא הצעירה שהכתה גלים רבים ב"דה וויס" - והמפגש ביניהם יהיה במחזמר שעולה על פי הסרט, ושאופיר תשחק בו.
צפו בביצוע של אופיר ל"כשהלב בוכה", מתוך "דה-וויס"
את המחזמר, שיעלה במאי, עיבד וביים אורי פסטר, ומככבים בו, מלבד בן שטרית, זאב רווח, מיקי קם, ניר לוי ואריה מוסקונה. "אני אשחק את בת הרב, תפקיד ששיחקה בסרט ניצה שאול", מספרת אופיר. "עבורי זה קאלט ישראלי. בפעם הראשונה שראיתי את הסרט הייתי בת 5 ומאז ראיתי אותו לא מעט פעמים. חוץ מזה, לעבוד עם זאב רווח ושאר השחקנים זו זכות גדולה. כשקיבלתי את ההצעה חשבתי שזה בכלל חלום, רק אחרי הגמר של 'דה וויס' הודיעו לי שזה באמת קורה, וזו היתה בשבילי מחמאה גדולה לקבל פרויקט גדול כזה מייד אחרי התוכנית".
ממרחק של חודש אחרי הגמר, איך את מסכמת את החוויה של "דה וויס"?
"אני חושבת שלא אעכל את זה אף פעם. אני מסתכלת על כל התקופה הזאת וזה כאילו חלק תלוש, משהו שקרה אבל לא באמת נקלט, את לא באמת קולטת מה עברת שם".
איך השתנו החיים שלך בעקבות התוכנית?
"אני עדיין תלמידת בית ספר, בכיתה י"ב, ובדיוק עכשיו יצאתי מחזרה כדי להספיק ללמוד למתכונת בתושב"ע. צריך לתכנן את הזמן טוב (צוחקת) וללמוד הרבה בלילות. ברור שהתוכנית שינתה המון. לפני 'דה וויס' לא הייתי חושבת להפוך את השירה למקצוע, לא ידעתי עד כמה אני מיועדת לזה, ועכשיו קיבלתי ביטחון להיכנס לזה. למען האמת, ברחוב לא כל כך מזהים אותי. מישהו עצר אותי לפני כמה ימים ואמר לי: 'בטלוויזיה את הרבה יותר יפה'".
חוצפן.
"אמרתי לו שאני לא יודעת אם זו מחמאה או לא אבל תודה".
עם אביב גפן את בקשר?
"ברור! אני משתפת אותו בכל צעד שלי עכשיו. מבחינתי, המנטורינג לא הסתיים עם התוכנית, הוא רק התחיל. אביב עוזר לי להחליט מה נכון לי כרגע ומה לא, לחשוב מה כדאי לעשות. זה כיף לדעת שהרווחתי חבר כזה. זה לא מובן מאליו. העובדה שהצלחנו לשתף פעולה לאורך כל התוכנית היא סוג של מסר שרצינו להעביר, שבסופו של דבר העולמות שלנו לא כל כך שונים, שאפשר למצוא נקודות להתחבר בהן".
חטפת לא מעט אש מהציבור הדתי על החיבור הזה, ובייחוד על החיבוק עם אביב.
"לאורך כל הדרך הכנתי את עצמי שאלה יהיו התגובות, ולא אכפת לי כי אני יודעת מהי האמת שלי. אמרו לי אחרי התוכנית: 'התקלקלת, מה את מחבקת אותו?' אבל אף פעם לא אמרתי שאני שומרת נגיעה. יש לי את האמת שלי, את הערכים מהבית שבו גדלתי".
מה אומרת המשפחה?
"הם מפרגנים מאוד. אמא שלי מלווה אותי לאורך כל הדרך".
ומה הלאה? יש כאלה שממהרים להכות בברזל בעודו חם ולהוציא אלבום, ויש שלוקחים את הזמן. איפה את בתוך זה?
"בין לבין. יש משהו נכון בלנצל את המומנטום, אבל צריך לנצל זאת בחוכמה. לא אוציא שירים שאני לא שלמה איתם או אלבום מתוך לחץ. רק כשארגיש שזה המאה אחוז שלי, אעשה דברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו