בעוד כשנתיים בנייה ירוקה תחוייב בכל הארץ, על פי תקנה חדשה שאושרה לאחרונה. בינתיים, התוצאות מאכזבות. נושא הבנייה הירוקה מקודם בישראל כבר יותר מעשור, אבל יש בסך הכל כ-700 מבנים שנבנו על פי התקן.
נכון להיום תקן הבנייה הירוקה בישראל וולונטרי. לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון, רק 2% מהיחידות שנבנו ב-2018 קיבלו הסמכה לפי התקן.
אימוץ התקנים לבנייה ירוקה יוביל לחיסכון משמעותי בצריכת האנרגיה במבנים, יפחית את פליטת גזי החממה בערים ויפחית את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות. חברת מקינזי העריכה כי צריכת החשמל בבניינים בישראל עומדת על יותר מ-60% מסך צריכת החשמל במדינה.
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
על מנת לכמת את התועלת הכללית מבנייה ירוקה יש להתייחס להפרשים בעלויות בין בנייה ירוקה לסטנדרטית ותקופת ההחזר הנדרשת. דו"ח המועצה לבנייה ירוקה מראה כי עלויות הבנייה הירוקה בישראל גבוהות רק באחוזים בודדים (בין 1% ל-5%) מבנייה סטנדרטית. החזר ההשקעה מתבטא בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה והמים וירידה בהוצאות התפעול והתחזוקה. לכן בכל מקרה ההשקעה הנוספת בגין הבנייה הירוקה מחזירה את עצמה תוך מספר שנים מועט.
התקן לבנייה ירוקה מבוסס על גישה הוליסטית, שמתייחסת גם לתכנון האנרגיה במבנה, אבל לא רק. תקן 5281 אומץ כתקנה מחייבת בערי פורום ה-15 (הערים החזקות בישראל) כבר ב-2014. במרץ 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה בישראל, המועצה הארצית אישרה פה אחד שהתקן יהיה מחייב בכל הארץ, ובאוגוסט 2020 שר הפנים אריה דרעי אישר את התקנה, והיא תיכנס לתוקף במרץ 2022. הציפיות גבוהות בהחלט.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכתב למעשה בשנת 2005 וכלל במקור התייחסות לשני סוגי מבנים: מגורים ומשרדים. תקן הבנייה הירוקה צפוי לשפר בצורה ניכרת את איכות חיי התושבים במדינה, בין היתר באמצעות חיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטת גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה ירוקים, שיפור איכות הבנייה ועוד.
מעבר להיבטים הסביבתיים, מדובר בתיקון עוול חברתי. עד עתה התקן היה מחייב רק ביישובים החזקים ולא ביישובי הפריפריה. בזמן שתושבי הערים החזקות הרוויחו מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים, התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור.
לשם השוואה, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תוכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי גוש דן והמרכז, לעומת כ-400 תוכניות שאושרו בערי המרכז.
במקביל מקדם משרד האנרגיה מהלך בתחום המגורים והאנרגיה המתחדשת. על פי תוכנית המשרד, עד שנת 2035 כלל המבנים צמודי הקרקע, מבני המגורים בבנייה ירוקה בני 5-3 קומות ומבני ציבור, חינוך וממשל יוקמו על פי עיקרון איפוס האנרגיה, כלומר ייצרו בעצמם את כל החשמל שהם צורכים.
עו"ד גידי פרישטיק, שותף בכיר במחלקת איכות הסביבה, מיתר עורכי דין, מציב סימן שאלה לגבי האפשרות ליישום התוכניות הסביבתיות. "ניסיון העבר מלמד כי אכיפת התקנים, גם על רקע סביבתי, מגולגלת לפתחן של הרשויות המקומיות, העוסקות בפועל במתן היתרי בנייה ובפיקוח על יישום חוקי הבנייה. התקציבים שמוקצים לתוכניות הללו לא מועברים לרשויות המקומיות, לכן אין להן יכולת לממשן.
"דוגמה לכך היא החובה שהשית המשרד להגנת הסביבה על יזמים הבונים במקומות בהם ישנו חשש לגזי קרקע. פרוטוקול מיגון הבתים, שכולל הנחיות איטום ומתקנים לתחלופת אוויר, פורסם על ידי המשרד, אולם מי שבפועל אמור לוודא ביצוע הן רשויות התכנון והבנייה של הרשויות המקומיות וגופי הפיקוח שלהן".
בעולם אפשר למצוא לא מעט דוגמאות מרשימות לבנייה ירוקה. בשווייץ, לדוגמה, הוקם בניין ל-9 משפחות שתוכנן בשיתוף פעולה עם תאגיד ABB, שאינו מחובר לאף רשת אנרגיה חיצונית ומייצר בעצמו את כל האנרגיה הנדרשת. מדובר במיזם ראשון מסוגו בעולם, שמטרתו להפוך למודל עבור מבנים אחרים.
עוד לפני כניסת התקן לתוקף, כבר היום נבנים ברחבי הארץ פרויקטים רבים עם אלמנטים שונים של בנייה ירוקה, ביניהם מבני ציבור ומגורים. יצאנו לשטח לבחון כמה מהבולטים שבהם.
בנק מזרחי בלוד: הצטיינות ירוקה
בניין המשרדים המרכזי של בנק מזרחי בלוד הוסמך כבניין ירוק מצטיין לפי תו התקן. המבנה מאכלס כ-1,200 עובדים בשטח של כ-35,000 מ"ר, משלב טכניקות לשימור אנרגיה יחד עם מערכות בעלות נצילות אנרגטית גבוהה.
ישנה הבלטה אדריכלית של קומות עליונות, היוצרת שיקוע של קומות תחתונות הזוכות להצללה קבועה, צמצום שטחו של קיר המסך, התקנת הצללות חיצונית ושילובן עם מדפי אור פנימיים, אפשרות פתיחת מחצית מחלונות המבנה ושימוש בזיגוג כפול, המונע מעבר חום בכל חלונות המבנה.
במבנה ישנו ניצול אופטימלי של אוורור טבעי, התורם לחיסכון בצריכת האנרגיה בזכות האפשרות לפתיחת מחצית מהחלונות, וכן ניצול של תאורה טבעית המתאפשרת הודות לשימוש בזיגוג בעל יעילות מעבר אור גבוהה.
בית המשפט בחדרה: אנרגיה מתחדשת

לפני מספר חודשים נחנך בית המשפט בחדרה, שבו אנרגיה מתחדשת תספק יותר מ-80% מצריכת הבניין. אלמנטים שונים הוטמעו בתכנון ובבנייה במטרה לחסוך באנרגיה.
מדובר במכרז ראשון מסוגו שפרסם משרד האוצר, לתכנון, מימון, הקמה ותפעול של בניין בית המשפט, בו זכתה חברת סולל בונה של שיכון ובינוי.
המבנה משלב תכנון פיזי מותאם אקלימית, עם חלונות להחדרת אור טבעי ולמניעת חום וסנוור, מערכות אלקטרומכניות חסכוניות באנרגיה, מערכת תאים פוטוולטאים לייצור אנרגיה, מערכות מדידת תאורה טבעית לחיסכון בתאורה מלאכותית ועוד.
ABB התקינה בבניין מערכת חכמה עם יכולות של כיבוי מערכות תאורה ומיזוג אוויר כשאין נוכחות אדם באזור, ויכולת הפעלת אותן מערכות בזמנים שנקבעו מראש, על פי רצון המשתמשים וצרכיהם. כאשר מערכות המיזוג והתאורה נשלטות על ידי מערכת חיסכון באנרגיה, החיסכון הממוצע הינו 30% לעומת מבנה שפועל ללא המערכת.
המבנה משתרע על פני 8 קומות וכולל אולמות משפט, לשכות לשופטים, חדרים לעוזרים משפטיים ועובדים וחניון תת קרקעי. עלות הפרויקט כ-150 מיליון שקל, זמן ההקמה כ-3 שנים.
מיקרוסופט בהרצליה: מבנה חכם

גם במבנה החדש של מייקרוסופט בקמפוס החכם בהרצליה פיתוח שנחנך לאחרונה, ABB ישראל התקינה מערכת לחיסכון באנרגיה ומניעת אור שמש.
בפרויקט הראשון מסוגו בישראל קיימת מערכת בקרה בזמן אמת המאפשרת ניהול תנועת וילונות אוטומטית בהתאם למיקום השמש ולזווית שלה, 365 ימים בשנה.
מערכת הצללה מאפשרת בקרה ושליטה בווילונות החשמליים, בנוסף למערכות חכמות אחרות במבנה, שמאפשרות חיסכון בצריכה אנרגטית ומחזור. למשל, מערכת שהופכת את הלחות באוויר למי השקיה לגינה הקהילתית על הגג.
הכיוונים החדשניים ללא ספק מובילים את עולם הבנייה הירוקה לחדשנות טכנולוגית. רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל: "בין השאר מדברים היום על פיתוח חיישנים מבוססי בינה מלאכותית לצורך שליטה וניטור, מערכות IOT, ציוד מיתוג חכם וציוד ייעודי למערכות מיזוג. קל להבין את המשמעות של החיסכון הפוטנציאלי מתוך הידיעה שמבנים צורכים כ-42% מסך צריכת האנרגיה העולמית. כ-58% מסך ההשקעות העולמיות בהתייעלות אנרגטית מיועדים לשיפור צריכת האנרגיה במבנים".
מתחם מטרופוליס בהרצליה: התחדשות סביבתית

בהרצליה יש מעט מאוד פרויקטים שתוכננו ואושרו עם דירוג של 2 כוכבים בבנייה ירוקה. כזה הוא מתחם מטרופוליס הרצליה, פרויקט פינוי-בינוי של חברת מטרופוליס.
לדברי ירון לוי, המהנדס הראשי במטרופוליס, "מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים ומתכלים ושמירה על איכות הסביבה. הבנייה הירוקה גם תורמת לדיירים בזכות חיסכון משמעותי בעלויות חשמל, חיסכון במים ועוד".
לוי מציין כי אלמנטים רבים של בנייה ירוקה משולבים במתחם מטרופוליס, רבים מהם בתחום האנרגיה: "הגדלת פתחי החלונות, בידוד מוגבר בקירות חוץ, בית חכם עם תוספות מיוחדות לחיסכון בחשמל למתן אינדיקציה לגבי צריכת יתר במכשירים זוללי חשמל (כגון דוד שמש ומקרר). אנו מתקינים מערכת חימום מים סולארית לקומות נוספות מעבר ל-7 העליונות, הנדרשות על פי החוק. בנוסף להתייחסות לצריכת האנרגיה מיושמים גם אספקטים של מים, פסולת, תחבורה וניהול אתר הבנייה".
אינפיניטי פארק ברעננה: לבנות בריא

מגדל אינפיניטי פארק רעננה, אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי מור סיוון, נבחר לשני פיילוטים של המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה היוצאים לדרך בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה.
הראשון, מטרתו לקבוע קריטריונים לניקוד בניינים וסביבות עבודה על פי מידת הסטריליות והשמירה על בריאות העובדים והמבקרים בהיבטים של מניעת התפשטות מגיפות. הפיילוט השני יקבע מדדים להתארגנות לחזרה לעבודה לאחר המגיפה. הפיילוטים יימשכו כשנה ואחריהם יופקו לקחים.
קריניצי החדשה: חיסכון במים וחשמל

שכונת קריניצי החדשה, הסמוכה לתל השומר, מוקמת על ידי החברות אשדר, צמח המרמן ואזורים ומשתרעת על שטח של כ-235 דונם. היא עתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור ב-5 מגדלי יוקרה, בבנייה נמוכה של יחידות גן-גג ובצמודי קרקע.
בפרויקט מיושמים עקרונות רבים של בנייה ירוקה, ביניהם תכנון יעיל יותר של המבנה, בידוד תרמי שמשפיע על הביצועים האנרגטיים שלו ותורם לחיסכון בחשמל, שימוש באביזרים לחיסכון במים בדירות לצד תכנון גינה עם צמחיה חסכונית במים, מערכת ניקוז נפרדת לבורות החדרה או גופי המים המתוכננים בפארק סמוך ותשתית לתחבורת אופניים.
לדברי רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק בחברת אשדר, "בנייה ירוקה תורמת לשדרוג תדמיתי של הפרויקט. זה רלוונטי במיוחד לפרויקט כדוגמת קריניצי החדשה, שכן הוא מושך במובהק קהל בחתך סוציו-אקונומי גבוה, שמודע לאיכויות הבנייה הירוקה וחשובה לו איכות הסביבה. העלויות ליזם גבוהות יותר מעלות של בנייה רגילה, אך הרוכשים מודעים היום לחיסכון הכספי בעלויות המחיה. כשעושים את החישוב לטווח ארוך, מבינים שמדובר בתוספת משתלמת".
גרנד אביסרור בבאר שבע: אישור ירוק

פרויקט גרנד אביסרור בשדרות טוביהו בבאר שבע קיבל אישור על עמידה בתקן ירוק של מכון התקנים הישראלי לפרויקט מגורים בעיר. את הפרויקט מקימה חברת אביסרור משה ובניו בתכנון אדריכלי של טיטו-אומן אדריכלים.
ג'קי אביסרור הסמנכ"ל מציין כי "תוכניות הבנייה האקולוגיות שהחלו להיות מקודמות בשנים האחרונות רק הולכות ותופסות תאוצה וכוללות פתרונות ירוקים וסביבתיים בתחומים שונים. שימוש בחומרים מבודדים וזיגוגי חלונות, המאפשרים לשמור על הטמפרטורה בתוך המבנים, תורם לחיסכון בחשמל, במיוחד בארצנו שיודעת שינויים קיצוניים במזג האוויר.
"הגדלת החלונות וכניסת אור טבעי מביאה לחיסכון בצריכת חשמל לתאורה. מבנה תרמי מנצל טמפרטורה נמוכה ומשתמש בקור לצינון הבית במהלך יום חם. בחורף זה עובד הפוך. גובה החלונות ישתנה על פי מיקום הבית לעומת אור השמש, זרימת האוויר וכיוון הרוח".
קריית ההדרכה בנגב: על פי התקן
במסגרת פרויקט קריית ההדרכה של צה"ל בנגב הוחלט להסמיך את כלל המבנים לפי תקן בנייה ירוקה. חברת פורן שרים, שניהלה את התכנון החל משנת 2012, הובילה את הליווי להסמכה של מכון התקנים.
נדרשו אלמנטים רבים בתכנון, כגון טיפול במעטפת המבנים, מערכות לחיסכון באנרגיה ובמים ומערכות ניהול חשמל ואנרגיה. במבני המגורים הותקנו מחליפי חום, טיימרים במקלחות ומערכות חיסכון על הברזים. נלקחו בחשבון מערכות פשוטות יותר, כגון הצללות על החלונות ומעטפת מבנה מבודדת.
הקמפוס של קריית ההדרכה תוכנן כך שבמרכזו מדרחוב מרכזי ומוצלל, המיועד לתנועת הולכי הרגל, ומסביב כביש טבעתי לתנועת כלי רכב. בוצעו סימולציות להעמדה מיטבית של המבנים, תוך התחשבות מירבית בתנאי הסביבה והאקלים.
עמי פורן, מנכ"ל ובעלים חברת פורן שרים: "עצמאות אנרגטית במבנים ושימוש באלמנטים וטכנולוגיות בנייה ירוקות אינן סיסמאות ריקות מתוכן, אלא צו השעה. מדינת ישראל חייבת להגביר את השימוש בטכנולוגיות ואלמנטים של בנייה ירוקה בבנייה לכל סוגיה: מגורים, מסחר, משרדים, מבני ציבור ועוד, בהתאם למגמות בינלאומיות שהולכות ומתרחבות כל העת. נוסף לחשיבות לאיכות הסביבה והחיסכון האדיר בהוצאות, בנייה ירוקה חשובה גם לבריאות הציבור ולאיכות החיים".
אילת: ניהול עירוני חכם

אילת זכתה באות קלינטק לשנת 2019 כרשות פורצת דרך בתחום ניהול עירוני חכם ובר קיימא, בזכות קידום ויישום אסטרטגיה עקבית לאורך שנים. האות הוענק למנכ"ל העירייה, פיליפ אזרד, במסגרת הוועדה המקצועית של גרין-טן, המקיימת את התחרות היוקרתית והחשובה ביותר לאיכות הסביבה בישראל.
תוכנית העבודה העירונית מתמקדת במספר תחומים עיקריים: מים, אנרגיה, תחבורה, תיירות, כלכלה וניהול מידע. העירייה זכתה בקול קורא רביעי של האיחוד האירופי, והפעם בפרויקט של עצמאות אנרגטית במבני ציבור.
פרויקט BERLINייושם בבית הספר יעלים, במטרה להפוך אותו לעצמאי אנרגטית באמצעות התאמת תאורה, מיזוג, מערכות ניהול אנרגיה, התקנת מערכת סולארית על הגג ועוד.
הפרויקט הראשון בו זכתה אילת נערך בשנת 2012, אז החלה העירייה ביישום תוכנית עיר חכמה. העירייה זכתה במענק של 600 אלף יורו ליישום פרויקט שכונה ירוקה וחכמה במצפה ים.
פרויקט O – פיילוט בתחום טיהור השפכים יושם בשני מוקדים - בית החולים יוספטל בשיתוף הכללית והמרכז לחקלאות ימית. פרויקט נוסף שמתוכנן לצאת אל הפועל בקרוב – MUSE לתכנון וסימולציה של עצמאות אנרגטית בבתי מלון.
הבנייה הירוקה הגיעה גם ליזמות באילת: לאחר 2 עשורים של קיפאון, היזם אבי כראל יבנה את בראון 42 מעלות, הפרויקט הראשון בעיר שנבנה על פי תקן ירוק 5281.
בראון 42 מעלות הינו פרויקט של עירוב שימושים המשלב קומפלקס של מלון ומגורים (223 דירות בטאבו), ומציע מתקנים משותפים לכל הדיירים לרבות בריכה, חדר כושר, ספא ומתקני מסחר.
היזם אבי כראל קבע כי תיכנון הפרויקט יהיה בהתאם לתקן בנייה ירוקה. יתאפשר חיסכון באנרגיה ובמים ובעלויות השוטפות של המלון ודירות המגורים. בין היתר הוקמו הצללות במרחבים הציבוריים ובמערכות הזיגוג. כל הדירות מבודדות בבידוד תרמי שעומד בתקן הישראלי, כך שהצורך במיזוג אוויר יופחת. הפרויקט ייבנה מחומרים בעלי תו ירוק ישראלי, שאופן הייצור שלהם מצמצם את הפגיעה בסביבה.
ויתניה בתל אביב: חיסכון אנרגטי

גם בתחום המשרדים משולבים היום אלמנטים רבים של בנייה ירוקה, מתוך מטרה לחסוך באנרגיה למשתמשי הקצה.
חברת ויתניה, שהשלימה לאחרונה את מגדל ויתניה ברמת החייל (המאוכלס החודש על ידי מטה חברת טבע) ואת המגדל הראשון ויתניה תל אביב בצומת לה גארדיה, עושה שימוש באלמנטים של בנייה ירוקה המבטיחים ניצול אנרגיה מקסימלי.
המגדלים החדשים כוללים מערכת קירות מסך מתקדמת מסוג Double Skin. החיסכון האנרגטי של טכנולוגיה זו, המתבטאת בבידוד תרמי מצוין, לרבות צריכת החשמל, עומדת בממוצע על 25%-40%. המערכת מאפשרת אף בידוד אקוסטי משופר וניצול טוב יותר של שטחי הבניין, שכן היא מאפשרת עבודה בסמוך לקיר המסך, מחדירה אור טבעי ללא סינוור לחלל העבודה ויוצרת הצללה אוטומטית בשליטה ממוחשבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו