שמים את הפריפריה במרכז

יאיר פינס מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון עונה על השאלות הבוערות בתחום ומסביר את עיקרי התוכנית החדשה של השר ליצמן.

"הארץ תחולק ל-3 אזורי שיווק", הוא מפרט. "באזורי יוקרה (רמת השרון והרצליה, לדוגמה) נפעל בשיטת המכרזים המסורתית של המרבה במחיר, דבר שיעלה את הכנסות המדינה מהקרקע. בשאר אזורי הביקוש, בערי מעמד הביניים כמו ראש העין, יבנה ורמלה, יהיו דירות במחיר מופחת, בדומה לשיטה הקיימת היום. ביתר הארץ, קרי בפריפריה, יהיו דירות במחיר מופחת. התחרות בין היזמים תהיה על גובה סבסוד הפיתוח. זה אומר שנעמיק את סבסוד הפיתוח בפריפריה לטובת הגדלת ההיצע".

איך תעודדו זוגות צעירים לעבור לפריפריה?

"מתן משכנאות מוגדלות, מענקים לדירות יד שנייה וראשונה והכי חשוב: השקעה בתשתיות תומכות דיור, לרבות חינוך ותחבורה. רוכשי דירות יד שנייה בפריפריה במחיר עד 700 אלף שקל יקבלו מענק רכישה משמעותי".

במספרים, כמה כל זה יעלה וכמה תכניס התוכנית לקופת המדינה?

"התוכנית תגדיל את הכנסות המדינה, דבר חשוב מאוד דווקא בתקופה הנוכחית. חלק ניכר מהגידול בהכנסות יופנה לטובת פיתוח שכונות מגורים חדשות ומודרניות בפריפריה. הגידול בהכנסות מוערך ב-4 מיליארד שקל, ואת רוב הסכום בכוונתנו להשקיע בפיתוח הפריפריה".

זה זמן טוב לצאת בתוכנית חדשה, בעיצומו של משבר הקורונה?

"במיוחד עכשיו, ועל אחת כמה וכמה! שוק הדיור מהווה 6.4% מהתוצר בישראל, והוא מנוע צמיחה קריטי לכלכלה שלנו. המשך השיווקים והתעוררות השוק תייצר מקומות עבודה ישירים ועקיפים של תעשיות תומכות ותעודד את התעשייה המקומית. תוכנית האצת הנדל"ן הכרחית על מנת לצאת מהמשבר הנוכחי".

האוצר תומך ביוזמה שלכם?

"אנחנו נמצאים בימים אלה במשא ומתן על התקציב, אבל אנחנו מאמינים שגם משרד האוצר מבין את החשיבות העצומה של התוכנית לכלכלה הישראלית היום".

מה לגבי מחיר למשתכן?

"יש היום 131 אלף זכאים פעילים. כל מי שזכה בהגרלות וכל המכרזים במסלול זה שטרם הוגרלו או שפורסמו במסלול מחיר למשתכן יטופלו ויקודמו ללא שינוי. מנקודת המבט של הרוכשים והזכאים החדשים שהצטרפו, אין שינוי. בעתיד ימשיכו אנשים ליהנות מדיור במחיר מופחת כפי שפירטתי, גם באזורי ביקוש וגם בפריפריה".

רשות מקרקעי ישראל שותפה בתוכנית?

"נציג לממשלה הצעות לרפורמות בתחומי הפיתוח, שיווק, תקנות חובת המכרזים ותמריצים להכנסת שיפורים טכנולוגיים, שגובשו על ידי משרד הבינוי והשיכון ורמ"י במשותף, מתוך הסתכלות רחבה וכוללת על צרכי ענף הבנייה".

דרשתם 14 מיליארד שקל לתשתיות תחבורה, חינוך, ניקוז וכו'. זה לא מוגזם?

"לא רק שזה לא מוגזם, כל שקל חיוני להגדלת ההיצע. במשרד האוצר מבינים שמדובר בהשקעה שתחזור לקופת המדינה על ידי הצמיחה שתתחולל תוך גידול בהכנסות ממיסים, יצירת מקומות תעסוקה ושגשוג כלכלי.

"המטרה המרכזית היא הקמת תשתיות כמו בתי ספר, גני ילדים, מגרשי ספורט, מחלפים, גשרים, תשתיות מים ואנרגיה. לא מספיק רק לתכנן ולשווק - זו אחריות שלנו לוודא שבסוף התהליך יש משפחה צעירה שמקבלת מפתח ועוברת לגור בביתה החדש.

"התוכנית צופה פני עתיד, כך ש-14 מיליארד השקלים הינם בפריסה רב שנתית, וכך נצליח שהתשתיות ומוסדות הציבור יפגשו את הדיירים החדשים בשכונות כשהם מתאכלסים".

לסיום, מילה על מצבו של ענף הבנייה בתקופת המשבר.

"נדגיש את הצורך בשמירה על הענף ויותר מזה בהאצה שלו. פעולות אלו הן אחת הדרכים המרכזיות להוציא אותנו מהמשבר הכלכלי כמה שיותר מהר. ענף הבנייה מעסיק כיום כ-470 אלף עובדים, כאשר מתוכם 208 אלף מועסקים ישירים, 100 אלף עובדים זרים פלסטינים, ועוד כ-164 אלף מועסקים עקיפים. היקף האשראי השנתי עומד על כ-88 מיליארד שקל בשנה והיקף החוב הכולל של הענף הוא מעל טריליון שקל".