"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"נפשוט רגל": חברות התעופה דורשות להקטין את הפיצוי ללקוחות
בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת הזהיר נציג רשות התעופה האזרחית מקריסת החברות אם אלה "יידרשו להשיב בבת אחת את הכסף עבור טיסות שבוטלו" • ראשי ענף התיירות דורשים סיוע מנתניהו: "ללא תיירות נכנסת - לא תהיה תקומה כלכלית באזורים רבים"
צילום: גדעון מרקוביץ' // מטוס עוגן בנתב"ג

"נפשוט רגל": חברות התעופה דורשות להקטין את הפיצוי ללקוחות

בדיון של ועדת הכלכלה של הכנסת הזהיר נציג רשות התעופה האזרחית מקריסת החברות אם אלה "יידרשו להשיב בבת אחת את הכסף עבור טיסות שבוטלו" • ראשי ענף התיירות דורשים סיוע מנתניהו: "ללא תיירות נכנסת - לא תהיה תקומה כלכלית באזורים רבים"

גלעד צוויקערן בר-טל
, עודכן

"אם חברות התעופה יידרשו להשיב בבת אחת את כל הכסף עבור טיסות שבוטלו - הן תפשוטנה רגל", כך הזהיר אתמול (רביעי) נציג רשות התעופה האזרחית (רת"א), ישי דון-יחיא, במסגרת דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.דון-יחיא התייחס בדבריו להצעה לתקן את חוק פיצוי וסיוע בביטול טיסה.

בימים הללו, כשכל אחד נאבק על כספו, סכומי עתק ששילמו מזמיני טיסות לפני הקורונה נמצאים אצל חברות התעופה. דוגמה מובהקת לכך היא חברת אל על, שבשל המשבר העמוק שהיא נתונה בו - אין באפשרותה להשיב מאות מיליוני שקלים ללקוחות ששילמו ולא טסו. מנגד, החברות עצמן חוששות לחדלות פרעון אם ייאלצו להחזיר את הכסף הזה שלא באופן מדורג.

הוועדה, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), החלה אתמול להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק שירותי תעופה. החוק עוסק בפיצוי וסיוע לטסים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. ההצעה הממשלתית נועדה להקל על חברות התעופה בצל משבר הקורונה. אם כיום זכאים נוסעים להחזר כספי עבור טיסה שבוטלה או נדחתה, או הוקדמה ב-8 שעות בתוך 21 יום - כעת מוצע להאריך את תקופת הפיצוי ל-90 יום, וכן מוצע לאפשר לחברות להציע שובר חלופי שיהיה בתוקף עד לסוף השנה.

עוד בנושא:

• נמצא המתווה שיאפשר טיסות ללא צורך בבידוד?

• נשכחו בבית: הפנים מאחורי קריסת ענף התיירות

• כדאי שתדעו: חברות התעופה שלא כפופות לחוק בישראל

• הסתיימה השביתה בנתב"ג: ועד רשות שדות התעופה הורה לעובדים לחדש את העבודה

עוד מוצע לקבוע כי הגדרת טיסה שבוטלה תהיה כזו שהתעכבה או הוקדמה ביותר מ-12 שעות ולא 8 כמחויב כיום, וכן הגבלת הסיוע בלינה בשל טיסה שנדחתה לעד שני לילות בלבד.

נציג אל על, עו"ד דן פוגלמן, הוסיף כי בקנדה ובברזיל אפשרו להציע שוברים לתקופה של שנתיים וגם האיחוד האירופי ביטל את חובת מתן הפיצוי.

כצפוי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עופר מרום, ועו"ד דרור שטרום, המייצג את איגוד סוכני הנסיעות - מתנגדים להצעה. לדברי מרום, הצעת החוק אינה מאוזנת והמועצה מתנגדת להמשך הפגיעה בצרכנים.

מרגי סיכם כי הוועדה "תיצור את האיזון הראוי בין הצרכים של חברות התעופה והצרכנים במצב הרגיש שנוצר".

ראשי התיירות הנכנסת פנו לרה"מ - "קורסים"

דני אמיר, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ויוסי פתאל, מנכ"ל הלשכה, פנו אתמול במכתב לראש הממשלה נתניהו, בקריאה להציל את ענף התיירות הנכנסת לישראל - ענף שמייצר הכנסות של שמונה מיליארד שקלים בשנה לקופת המדינה.

אולם קבלת הפנים בנתב"ג // צילום: גדעון מרקוביץ'
אולם קבלת הפנים בנתב"ג // צילום: גדעון מרקוביץ'

לדבריהם, הם אינם פונים רק בשם 140 החברות העסקיות המאוגדות בלשכה שלהם, אלא בשם הענף כולו. "התיירות המאורגנת לישראל מייצרת ישירות כ-40 אלף מקומות עבודה ותורמת תעסוקה והכנסות ליותר מ-150 אלף איש נוספים", הדגישו. "ללא תיירות נכנסת לא תהיה תקומה כלכלית לאזורים רבים בפריפריה ולערים התלויות כלכלית בתיירות נכנסת".

בלשכה, בדומה לארגוני סקטורים אחרים בחברה הישראלית שחשו חרדת נטישה מהמדינה, הציעו מתווה משלהם להצלת הענף. הוא כולל הארכת תוכנית החל"ת הקיימת לעובדי התיירות הנכנסת; הוספת תוכנית חל"ת מותאמת לשלושה חודשים נוספים; עדכון תנאי קרן שיווק לתמיכה מ-50% ל-75%; תקציב תמיכה במסגרות עסקיות שפעילותן מוקפאת; קביעה מיידית של תאריך יעד לפתיחת השמיים ב-1 בספטמבר ונוהל להאצת החזרת קבוצות תיירים מאורגנות לישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...