"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות מאבק: ישוב לא מוכר ביו"ש זכאי לוועדת קבלה

זוג שביקש לרכוש קרקע ביישוב אלון לא עבר את ועדת הקבלה • הזוג עתר, אך החוק תוקן לטובת היישוב

,עודכן
חיים משותפים של חילונים ודתיים. היישוב אלון // צילום: צחי מרים

אלוף פיקוד המרכז חתם לאחרונה על צו המסדיר את נושא ועדות הקבלה ביישובים לא מוכרים ביהודה ושומרון. כך נודע ל"ישראל היום".

הצו נחתם בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו בני זוג שביקשו לרכוש קרקע לבנייה ביישוב אלון, אך לא עברו את ועדת הקבלה.

עוד בנושא:

גזענות: לבטל את חוק ועדות הקבלה

חוק "ועדות קבלה": גזענות או שמירה על אופי היישוב?

גירוש הגרושים

ברחבי יהודה ושומרון יש יישובים רבים שהוקמו כשכונות או כהרחבות של יישוב אחר, ובמשך השנים לא קיבלו הכרה כיישובים נפרדים, אף על פי שהם מנהלים אגודה שיתופית בנפרד לחלוטין מיישוב האם. כך, למשל, היישוב אלון שבבנימין, שהוקם כשכונה של כפר אדומים (חלק מגוש אדומים הכולל גם את נופי פרת) ומתנהל כיישוב נפרד, עם מערכת קהילתית נפרדת, אף על פי שאין לו סמל יישוב.

לפני כמה שנים הוחל חוק ועדות קבלה גם על יו"ש. הוא קובע, בין השאר, כי קיום ועדת קבלה יחול רק לגבי יישוב שבו מספר בתי האב קטן מ־400. כך נוצר מצב שבו יישובים עצמאיים, שמוכרים כביכול כשכונות של היישוב הסמוך והגדול יותר, לא היו רשאים לקיים ועדות קבלה כאשר סך בתי האב גדול מ־400.

"תיקון החקיקה - ניצחון גדול". עו"ד מימוני // צילום: אפרים דומב

בני הזוג שביקשו לרכוש קרקע ביישוב אלון ולא עברו את ועדת הקבלה הגישו עתירה לבג"ץ בטענה כי היא אינה חוקית. זאת מכיוון שהיישוב אלון משויך מוניציפלית ליישובים כפר אדומים ונופי פרת, ויחד הם מונים הרבה יותר מ־400 בתי אב. מנגד, טען היישוב אלון, באמצעות עו"ד איתן מימוני, כי לאלון, שבו כ־190 משפחות, מאפיינים מובהקים של יישוב נפרד, והוא בעל תפיסת חיי קהילה אחת הדוגלת בחיים משותפים של חילונים ודתיים, ויש לאפשר להם לשמור על מאפיינים אלו בעזרת ועדת קבלה.

בתשובתה לבג"ץ הודיעה המדינה בחודש מאי אשתקד כי היא בוחנת אפשרות לתקן את החוק ביו"ש כך שיישוב לא מוכר, עם פחות מ־400 בתי אב, יוכל לקיים ועדת קבלה כמו ביישוב מוכר. וכך נעשה. בצו האלוף נקבע כי אם קיימת אגודה קהילתית להתיישבות, נפרדת, הפועלת בתחום יישוב ושמספר בתי האב בה אינו עולה על 400, היא תהיה רשאית לקיים ועדת קבלה כמו ביישוב מוכר.

עו"ד איתן מימוני, שמייצג את אלון:"תיקון החקיקה מהווה ניצחון גדול של אלון, שיוכל לשמור על מאפייניה הייחודיים של הקהילה הדוגלת בקיום חיים משותפים ושוויוניים של חילונים ודתיים. התיקון מהווה מסר ליישובים הלא מוכרים בגושי התיישבות נוספים ביו"ש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר