"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק "ועדות קבלה": גזענות או שמירה על אופי היישוב?

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת • בין השיקולים: "התאמה למרקם החברתי" ויכולתם הכלכלית של המועמדים • ח"כים בשמאל: "החוק מיועד לפגוע בציבור הערבי"

,עודכן
ח"כ ישראל חסון. צילום: דודי ועקנין

בתום דיון סוער אישרה אתמול ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק "ועדות הקבלה", שלפיה יישובים קהילתיים שבהם מתגוררות פחות מ-500 משפחות יוכלו להפעיל ועדות קבלה, שימנעו הגעת תושבים חדשים שלא עונים על הקריטריונים של אופי היישוב.

הצעת החוק שהגישו הח"כים ישראל חסון ושי חרמש (קדימה), דוד רותם ומשה מטלון (ישראל ביתנו), יצחק וקנין (ש"ס) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי), קובעת כי ועדות הקבלה יהיו רשאיות שלא לקבל ליישוב מועמד שהוא קטין, נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם, אינו מתאים לחיי החברה בקהילה, לוקה בחוסר התאמה למרקם החברתי-תרבותי וכדומה.

הצעת החוק כבר עברה בקריאה טרומית וראשונה לפני כמה חודשים, וכדי שתהפוך לחוק צריכה מליאת הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית.

לאור החשש שהצעת החוק תיפסל על ידי בג"ץ בנימוק שהיא גזענית - כפי שקרה ב-1995, אז חייב בג"ץ את היישוב קציר לקבל לשורותיו את משפחתו של עאדל קעדאן - נכתב בה כי "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות". על פי בקשתו של ח"כ דב חנין (חד"ש), הסכים יו"ר הוועדה למחוק מהנוסח את המילה "רק", אולם למרות זאת הח"כים מסיעות השמאל התנגדו בתוקף לחוק, ובמהלך הדיון התנהלו חילופי דברים קשים בין ח"כים משני צידי הקשת הפוליטית.

כך, למשל, כאשר העיר ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) כי הצעת החוק נועדה למנוע מערבים להתגורר ביישובים הקהילתיים, השיב לו ח"כ רותם בחיוך: "בכל יישוב יהודי צריך שיהיה ערבי אחד, כדי לתקן את המקרר שלי כשיתקלקל". ח"כ טיבי לא צחק: "הדרך שבה אתה מתייחס להצעת החוק היא החשש שלנו, שתהיה סלקציה". ח"כ טיבי הוסיף עוד כי אפילו שר הביטחון אהוד ברק לא היה עומד בקריטריונים הנדרשים כדי להצטרף ליישוב קהילתי, ואף קרא לח"כים מקדימה: "אתם צריכים להתבייש בכך שאתם חוברים לישראל ביתנו בחקיקת חוק גזעני כזה".

ח"כ חיים אורון (מרצ) ציין כי "החוק הזה נולד בחטא", ואילו ח"כ טלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל) טען כי "החוק מיועד לפגוע רק בציבור הערבי". ח"כ חנין הוסיף כי "זהו חוק רע, מזיק ופוגע שאין לו כל ערך חיובי", וח"כ חנא סוויד (חד"ש) הוסיף כי "החוק הזה הוא פרובוקציה אחת גדולה".

ח"כ חסון, מיוזמי הצעת החוק, דחה את הביקורת של הח"כים הערבים וציין כי "הצעת החוק משקפת את מחויבות המדינה לפעול לשימור היכולת להגשמת החזון הציוני בישראל הלכה למעשה".

במהלך ההצבעה לאישור הצעת החוק נטשו הח"כים הערבים את הישיבה. "לא נשתתף בהצבעה על החוק הגזעני והפשיסטי הזה", אמר ח"כ א-סאנע, "בושה וחרפה. עברתם כל גבול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר