פסיקת בית המשפט המחוזי: רווח מביטקוין חייב במס

המערער, יזם הייטק בשם נועם קופל, הרוויח סך של כ- 8.3 מיליון ש”ח ממכירת ביטקוין בשנת 2013, אשר רכש שנתיים טרם לכן.

המערער טען כי רווח זה פטור ממס מאחר שיש לסווג את הביטקוין כ”מטבע חוץ”, ועל כן הרווחים בגין מכירת הביטקוין הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת “עסק”, כקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, אשר פטורים ממס.

מנגד, פקיד שומה רחובות טען כי הביטקוין אינו “מטבע” מבחינה משפטית, ולכן ממילא אין הוא “מטבע חוץ” אשר עשוי להקנות פטור ממס בעת מימושו. לגישת רשות המיסים, הביטקוין נכלל בהגדרת “נכס” ולפיכך הרווחים ממכירתו חייבים במס ריווח הון.

בית המשפט, על ידי כבוד השופט ד”ר שמואל בורנשטיין, מבצע ניתוח משפטי מעמיק בדבר מעמדו של הביטקוין מבחינת החקיקה בישראל, לרבות לפי חוק בנק ישראל וקובע כי הביטקוין אינו “הילך חוקי” כך שאין לו מעמד של מטבע בישראל. המשמעות מקביעה זו כי יש לסווג את הביטקוין כנכס לצרכי מס, ומשכך רווחים שנוצרים ממימושו חייבים במס כמו בכל מכירת נכס אחר (מס רווח הון ככל שמדובר בהשקעה הונית-פאסיבית, ומס שולי ככל שמדובר בפעילות של “עסק”).

למענה משפטי בפורום ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים לחץ/י כאן

עוד קובע בית המשפט כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי לאור התנודתיות בשער הביטקוין והסיכונים השונים הנלווים כגון סיכוני שוק, סיכונים תפעוליים, סיכוני סייבר וסיכוני נזילות. בית המשפט קובע כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו כ”כסף” או כ”מטבע”: אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות, אמצעי לאגירת ערך ויחידת חישוב ערך.

לעניין הניתוח לפי פקודת מס הכנסה, קובע בית המשפט כי הפטור לפי סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה ניתן על הפרשי הצמדה שצמחו על תכנית חיסכון ופיקדון בנקאי, ולמן תיקון 147  לפקודה, גם על הפרשי הצמדה שנצמחו על “נכס”, כגון אג”ח, ני”ע מסחרי ומלווה קצר מועד, כך שלא חל במקרה של ביטקוין.

למענה משפטי בפורום מיסוי בינלאומי לחץ/י כאן

עוד קובע בית המשפט כי הביטקוין אינו נייר ערך, שכן ספק אם ניתן לראות ברשת שיתופית של מחשבים כ”תאגיד”, ובכל מקרה ברור כי הביטקוין אינו מקנה זכות חברות או השתתפות באותו “תאגיד” או איזה זכות תביעה ממנו - דבר הסותר בתכלית לתפיסה העומדת מאחורי הרעיון של מטבעות מבוזרים - “ביזור”.

בית המשפט דוחה גם את הטענה של המערער שלפיה יש למדוד את שווי הביטקוין לצרכי מס לפי שער הביטקוין ולא לפי שער פיאט, שהרי אם הביטקוין הוא “נכס”, הכיצד יש לומר, בו בעת, כי הוא גם מטבע שיש להצמיד את הנכס לשער שלו עצמו?

השופט מוסיף אמירה מעניינת: “נראה לי אם אמנם מעמד הביטקוין טרם הוגדר, ויותר מכך - אם עדיין קיימת אפשרות שהביטקוין יעבור מן העולם ויבוא מטבע וירטואלי אחר תחתיו - קשה עד מאוד להלום תוצאה לפיה הביטקוין ייחשב כ”מטבע” דווקא לצרכי מס. תוצאה זו אינה מתיישבת עם הסביבה המשפטית, הכלכלית, והמיסויית הקיימת, ולפיכך לא ניתן לקבלה”.

דחיית טענת ההסתמכות

בית המשפט גם דוחה נחרצות את טענת המערער לפטור המבוססת על טענתו להסתמכות ולמיסוי רטרואקטיבי פסול, שכן עמדת רשות המיסים על כך שרווח מביטקוין חייב במס הועלתה לראשונה רק בטיוטת חוזר מיום 11.1.2017. בית המשפט קובע כי המערער כלל לא הוכיח על מה בדיוק הסתמך, שהרי אף לפי טענתו לא הייתה קיימת עמדה לכאן או לכאן בשאלת מיסוים של רווחי ביטקוין. העובדה כי עמדת רשןת המיסים לראשונה בסוגיה זו הועלתה במסגרת טיוטת החוזר אין משמעה כי קודם לכך היה המערער רשאי להסתמך על כך כי רווחיו יזכו לפטור ממס, מאחר ולא הייתה עמדה שכזו בפרשנות כלשהי או בהוראת ביצוע או חוזר מטעם רשות המיסים.

תקווה לעתיד?

על אף הקביעות הנחרצות של השופט בורנשטיין, מציין השופט בורנשטיין כי מסקנתו נכונה “לעת הזו“. עוד הוא מוסיף באמרת אגב כי בית המשפט לא סותם את הגולל לחלוטין, וכי הכדור עובר למגרש של הכנסת (המחוקק), ובלשון בית המשפט:

“אין זאת מן הנמנע כי במועד כלשהו בעתיד ישונה אופיו של הכסף כך שלא יהיה לו ביטוי כלשהו של “מטבע”, בדומה לרעיונות הנזכרים בדו”ח המסכם ובדו”ח האסדרה, כך שכל הכסף יהיה למעשה סוג זה או אחר של רישום דיגיטלי.

ממילא אף אין זאת מן הנמנע כי בעקבות כך יהיה מקום לתקן גם את הגדרת “מטבע חוץ” בחוק בנק ישראל ולהסיר את הדרישה כי למטבע יהיה ביטוי בצורה של שטר או מעה. אך כל עוד הכסף הוא, בראש ובראשונה, ביטוי של מטבע, או של כמות מטבעות, לא ניתן לראות בביטקוין כ”מטבע” לצורך חוק בנק ישראל ולפיכך אף לא לצורך פקודת מס הכנסה.“

“…לא מן הנמנע, אפוא, כי בבוא היום יחול מפנה מסוג זה או אחר, כלכלי ו/או משפטי, שיביא לכך כי הביטקוין יהפוך ל”מטבע”. ככל שמצב דברים זה יתרחש, יהא מקום לשקול בשנית את הטענה כי יש מקום להעניק לביטקוין את אותו פטור המוענק לרווחים שמקורם בשינוי בשער החליפין של מטבע חוץ.“

(ההדגשות הן של הח”מ - ר.צ).

בסיכומו של דבר, בית המשפט דוחה את הערעור ומחייב את המערער בהוצאות משפט בסך 30,000 ש”ח.

הכתבה מאת: קובי צרפתי – מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, במיסוי ביטקוין ומטבעות דיגיטאליים וכן ניסיון רב בגילוי מרצון (מעל 15 שנה), בחילופי מידע, בבקרות סיכוני מס, בחקירות מס בארץ ובחו"ל, וכן בהלבנת הון.

ניתן לפנות לח"מ באופן דיסקרטי באתר koby@kobytax.co.il  בדוא"ל: koby@kobytax.co.il או בטלפון נייד: 0522412430.  באדיבות אתר עורכי דין  lawguide.co.il.