ספר חדש בשם "לחשב מסלול חדש", שכתב חבר ועדת פרס ישראל פרופ' דב גולדברגר, מבקש לחולל שינוי משמעותי בעולם התפילה וההלכה היהודי שנקבע לפני מאות שנים. בין היתר מציע איש החינוך לבטל או לשנות חלקים מהתפילה, שלטעמו אינם רלוונטיים עוד.
"אין צורך לעשות שינויים מופלגים אלא לתקן את מה שדרוש מבחינת המילים", הוא מדגיש בשיחה עם "ישראל היום". לטעמו, מדובר באמירת שקרים, כפי שכותבים בחריפות רבנים רבים. לא מדובר על דברים שחכמי הכנסת הגדולה תיקנו, שעליהם אין לנו סמכות לחלוק, אלא בפייטנים שכתבו את המילים מאות שנים אחרי חכמים אלו. התפילה מלאה במילים מרגשות שתיקנו לנו אבל עם השנים נוסף עוד הרבה מלל מיותר לטעמי".
פרופ' גולדברגר מציין כי כבר מאות שנים רבנים מציעים לבטל את חזרת הש"ץ, ביניהם הרמב"ם, זאת מכיוון שהסיבה לחזרה זו הייתה כי אנשים לא ידעו לקרוא, מה שכבר אינו נכון. "כבר לפני 800 שנה הוא מתאר את הביזיון שהתרחש בבתי הכנסת במצרים – הדיבורים בתפילה, הרקיקות בקרקע והתנהגויות נוספות שמבזות את התפילה בזמן חזרת הש"ץ. הדבר לא שונה גם היום – כולם יודעים לקרוא מהסידורים ולכן בזמן חזרת הש"ץ קוראים עלונים, ספרים או סתם מדברים. אין בזה צורך.
הספר החדש מאגד חלק מהטענות הידועות שנוגעות לשיבת עם ישראל למדינתו, מה שמוביל לכך שטקסטים רבים אינם רלוונטיים עוד. "אנחנו אומרים כמה פעמים ביום 'שתעלנו בשמחה לארצנו ותיטענו בגבולנו ותוליכנו קוממיות לארצנו'. וגם 'אל תעשה עימנו כלה בגלותינו'", הוא אומר. "אלו שקרים. אנחנו לא שמים לב מה אנחנו אומרים. אנחנו כבר בארץ עם הנכדים והנינים שלנו, ושום דבר לא השתנה. אומרים לי בתגובה שזו לא גאולה שלמה, שלא כל היהודים בארץ ושהמקדש עדיין חרב, אבל זה לא קשור לעובדה שמי שמתפלל צריך לומר בקשות רלוונטיות למצב העכשווי".
פרופ' גולדברגר
"כך גם לגבי תפילת 'נחם' בתשעה באב. אנחנו אומרים 'העיר האבלה הבזויה והשוממה מאין יושב'. אתם רציניים? אנחנו כפויי טובה על כל הניסים והמצב היום? ירושלים מעולם לא הייתה במצב הזה מבחינה רוחנית וגשמית – מאות בתי מדרש, בתי כנסת וכמעט מיליון תושבים. לזה קוראים שוממה מבלי יושב? לכן רבנים כמו הרב גורן והרב חיים דוד הלוי הציעו לשנות את הנוסח כדי 'שלא יהיו דוברי שקרים'. אפשר לומר ש'הייתה' בלשון עבר, ואכן כך נעשה בבית הכנסת של הרב גורן. צריך לתקן זאת בכל הסידורים ובתי הכנסת".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
שינויים אחרים נוגעים גם הם לעובדה שכיום השפה המדוברת הינה עברית, ושיש מיליוני יהודים בישראל. "קחו למשל את בקשת הגשמים. כתוב שמתחילים לבקש גשמים ב-ז' במרחשוון כי מי שעלה לירושלים בחג סוכות צריך לחזור לביתו בבבל ולא רוצים שירד עליהם גשם בדרך הארוכה. אלא שהיום זה לא רלוונטי – יש מטוסים ומכוניות, ותוך כמה שעות אתה בקצה השני של העולם. מדינת ישראל זקוקה לגשם בצורה משמעותית. אם נתחיל לומר את בקשת הגשמים שבועיים לפני במוצאי שמיני עצרת ושמחת תורה זה יכול להיות מועיל מאוד".
פרופ' גולדברגר זועם על כך שגם היום ישנן תפילות שנאמרות בארמית, או שכלל אינן רלוונטיות. "במקור הקדיש נכתב בעברית, והשינוי לארמית היה בגלל שאנשים דיברו בשפה זאת. אבל במקום לחזור לעברית, אנחנו ממשיכים באבסורד. הרי אנשים חילוניים ודתיים לא מבינים בכלל מה הם אומרים – זה מביך וזה קשה".
"טקסים אחרים בתפילה 'זכו' לביקורת חריפה מצד גדולי הרבנים אבל עדיין נאמרים. למשל תפילת 'כל נדרי'. זו סתם אמירה ללא ערך כי אין את הכללים שמחוייבים, כדוגמת בית דין של שלושה. פיוטים אחרים, כדוגמת שיר הכבוד או האקדמות לפני קריאת התורה, נאמרים למרות שאף אחד לא מבין מה נכתב בהם". לדבריו, רבנים חרדיים מסכימים עמו, אולם למרות זאת אין לטעמם מקום לשנות. "החשש משינוי גדול ויש עוד תירוצים. בעיני זו התחמקות, כי יש כאן מצב של אמירת שקרים בתפילה וכפיות טובה על המצב שהשתנה".
לטענתו, אומנם עסקו בסוגיות האלו במהלך השנים, אולם שזו הפעם הראשונה שהדברים נבחנים באופן מקיף ויסודי. "הספר מבקש לתת בפעם הראשונה התייחסות מפורטת לנושא המורכב – גם לתפילה, גם למנהגים וגם להלכות שלדעתי חייבים לעבור שינוי. מדובר בדברים בסיסיים במנהגים של כל יהודי דתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו