מכון "על משמר הכנסת" של התנועה המסורתית בישראל פרסמה היום (רביעי) דו"ח חדש, שמסכם את נושא החוקים בתחום הדת והמדינה. בתנועה, שמבקשת לקדם חופש דת והפסקת "כפייה דתית" להגדרתה, טוענים, "הכנסת העשרים הקצינה את הכפייה הדתית".
מתוך כ-6,600 הצעות חוק שונות שהונחו על שולחן הכנסת ה-20, נרשמו 626 הצעות חוק שעסקו בדת ומדינה, ורק 17 מתוכם עברו. לטענת הארגון 13 מתוך הצעות החוק שעברו חיזקו את המונופול הדתי בישראל.
24 אחוזים מתוך הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת, 79 במספר, עסקו בשירותי הדת – מועצות דתיות, מקוואות, קבורה, כשרות ורבני ערים. 17 אחוזים מהן (55) עסקו בגירושין ונישואין, 13 אחוזים (42) עסקו בנושאי שוויון זכויות לקהילה הגאה, ו-12 אחוזים (38) עסקו בעיצוב השבת בישראל. בנוסף הוגשו שתי הצעות חוק בנושא הגיוס.
סיעת המחנה הציוני היא שיאנית הגשת הצעות החוק בתחום הדת והמדינה, עם 80 הצעות חוק, שרובן המוחלט לא אושרו לבסוף. לאחריה מפלגת יש עתיד עם 71 הצעות חוק ומפלגת מרצ במקום השלישי עם 36 הצעות חוק. במקום הרביעי נמצאת מפלגת הבית היהודי עם 25 הצעות חוק, ישראל ביתנו במקום החמישי עם 24 הצעות חוק, הרשימה המשותפת אחריה עם 22 הצעות חוק. במקום השביעי נמצאת מפלגת יהדות התורה עם 20 הצעות חוק, הליכוד אחריה עם 18 הצעות חוק, ש"ס מיד לאחר מכן עם 17 הצעות חוק ולבסוף כולנו עם עשר הצעות חוק. בנוסף הוגשו שלוש הצעות חוק ממשלתיות.
בקרב חברי הכנסת, מרב מיכאלי הגישה את מרבית הצעות החוק בנושאי דת ומדינה – 27 במספר, ואחריה עליזה לביא עם 23 הצעות חוק .אלעזר שטרן במקום השלישי עם 17 הצעות חוק ודב חנין במקום הרביעי עם 15 הצעות חוק. יעל גרמן הגישה 12 הצעות חוק, מיכל רוזין הגישה 11 הצעות חוק, משה גפני הגיש 11 הצעות חוק, תמר זנדברג הגישה עשר הצעות חוק, עודד פורר הגיש שמונה הצעות חוק בתחום זה, ובצלאל סמוטריץ הגיש שבע הצעות חוק בתחום הדת והמדינה.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
בין הצעות החוק שעברו ניתן למנות את הצעת חוק המרכולים, הצעת חוק להגדלת השתתפות המדינה בהוצאות המועצות הדתיות, חוק המקוואות לשימוש במקוואות רק על פי ההלכה האורתודוקסית, הצעת חוק לפטור מארנונה לישיבות ובתי מדרש, הצעת חוק לאיסור התניה בחוזה על פתיחת עסק בשבת, הצעת חוק שמאפשרת סירוב לעבוד בשבת למי שאינו דתי, הצעת חוק הקאדים להבטחת מועמדים ראויים ללא הטיה פוליטית, הצעת חוק שמטרתה למנוע הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית (עברה בקריאה טרומית) וחוק הלאום, שנכלל מבחינת המכון כחוק שנוגע לדת ומדינה. כמו כן אושרו חוק שיפוט בתי דין רבניים – סמכות בין לאומית, וחוק בתי דין רבניים שנוגע להגבלות על סרבני גט במאסר כפייה.
"הכנסת הצטיינה לרעה". ד"ר יזהר הס // צילום: נעם פנטון ריבקין
במכון סקרו גם את הנושאים המשמעותיים בנוגע לדת ומדינה שהתרחשו במהלך הכנסת ה-20. נושא השבת העסיק באופן משמעותי את הכנסת וכמעט הביא לפירוקה. שר הבריאות יעקב ליצמן התפטר בעקבות עבודות הרכבת בשבת. סוגיית התחבורה הציבורית ומשחקי כדורגל בשבת היו במרכזם של ויכוחים פוליטיים. כמו כן נעשו ניסיונות לשנות את החוק בנוגע לנישואין אזרחיים, ברית הזוגיות, נישואין לבני אותו מין, גירושין אזרחיים ועוד. רוב הצעות אלו, מציינים במכון, הוסרו מסדר היום או נפלו בשלבים מוקדמים של חקיקה. נושאים נוספים שעלו היו הצעות חוק שנוגעות למעמדו של הכותל, השיפוץ של הרחבה המשותפת, ועדת ניסים לנושא הסדרת הגיור ועוד.
"הכנסת ה-20 הצטיינה לרעה משום שהייתה אפקטיבית מקודמותיה", אמר ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית. "היא הסיגה לאחור את ישראל בשלל תחומי חקיקה. אני לא מחסידי ההפרדה בין דת למדינה, אך שירותי הדת בישראל רלוונטיים לחלק כה קטן בחברה הישראלי שאתה לא יכול שלא לתהות את מי הם בעצם משרתים. אלמלא המונופול על שירותי הדת, מונופול שכמו נלקח ממאה אחרת, היו החיים במדינת ישראל גם דמוקרטיים יותר וגם יהודיים יותר. הכנסת העשרים הקצינה את הכפייה הדתית. הכנסת ה- 21, אנחנו חייבים לקוות, תהיה טובה יותר. הקשר הלא קדוש בין דת לפוליטיקה מסכן את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו