שופטי בית המשפט המחוזי במרכז הרשיעו היום (רביעי) בעבירת רצח, את ויטלי מיכלוב, תושב פתח תקוה.
הנאשם רצח בחודש אוגוסט אשתקד את חברתו לחיים אולגה סורינוב, בת 32 במותה, לאחר התקף קנאה ובעקבות רצונה להפרד ממנו. לאחר הרצח הוא הניח על הגופה פרחים, התקשר למשטרה ונמלט מהמקום. גזר דינו ינתן בעוד שבועיים. התביעה תבקש מאסר עולם באמצעות עו"ד אורי רניצקי.
צילום: דורון פרסאוד עריכה: יוגב חברון
בהכרעת הדין קבעו השופטים רות לורך, צבי דותן ועירית ויינברג-נוטוביץ, כי לא נמצא כי אכן המנוחה "קינטרה" את הנאשם או ניסתה לפגוע בו כפי שטען באחת מעדויותיו. השופטים קבעו כי מעשיו של הנאשם בוצעו מתוך קנאה אובססיבית. "לא קיים יחס סביר בין בהתנהגות המנוחה ודבריה לבין תגובתו של הנאשם", קבעה השופטת לורך.
מיכלוב רצח את סורינוב ז"ל בדירתם בפתח תקוה לאחר ויכוח שהחל בעקבות טענותיו כי העישון שלה מפריע לו, ולאחר שטען כי היא הודיעה לו שהיא עוזבת. הוא טען כי קינא וסבר שהיא מנהלת רומן עם אדם אחר ואז "קנטרה אותו והודיעה לו שבגדה בו עם שני גברים שונים". בשלב זה הוא נטל סכין מטבח, אחז בזוגתו, הובילה בכוח לחדר השינה ודקר אותה תשע פעמים.
לאחר מכן שטף את הסכין ואת ידיו המגואלות בדמה של המנוחה, עטף אותה בכלי מיטה ושקיות זבל ועזב את הדירה. למחרת קנה הנאשם פרחים, חזר לדירה והניח בקרבת המנוחה את הפרחים וכן פתק עליו כתב בשפה הרוסית "אני אוהב אותך חזק מאוד". הנאשם התקשר למשטרה כעבור שבוע, הודיע על הרצח ועזב את הדירה, לא לפני שאמר לשוטרים שהוא משאיר מפתח לדירה בכניסה. למחרת חזר והבין שהמשטרה לא היתה במקום ולכן שב והתקשר. אז התגלתה גופת המנוחה וכעבור כמעט שבוע נוסף נעצר החשוד באקראי בחוף הים בבת ים.
מיכלוב הודה בבית המשפט כי הוא גרם למותה של המנוחה, אך טען שלא היתה לו כוונה לעשות כן. לדבריו, דברי המנוחה, ובהם הודאתה בבגידה והפגיעה באגו הגברי שלו, הגיעו לכדי קינטור שהשפיעו עליו, גרמו לשיבוש דעתו והוא פעל באופן ספונטני וללא כוונה.
הסנגורית עו"ד לירן פרינלנד טענה כי הנאשם לא רצה במותה, ולא התקיימו מרכיבים המעידים על כוונה תחילה. ההגנה טענה עוד, כי שהיסוד הנפשי המתאים להרשעת הנאשם הינו של עבירת הריגה בלבד.
התביעה טענה מנגד כי הנאשם התכוון להמית את המנוחה, ותובע דורש להטיל על מיכלוב עונש של מאסר עולם. "היה ריב, גם אלימות, היו איומים שהוא יהרוג אותה, יש שם דפוס התנהגות קודם", אמר התובע, שדרש פיצוי להורי המנוחה על סך 258 אלף שקלים. על בקשה זו השיבה הסנגורית: "הנאשם עתיד להשתחרר בגיל 70 ואין לו הכנסה מעבודה. במקרה זה עם כל הצער הפיצוי אינו תכליתי".
מיכלוב ביקש לומר כמה דברים בדיון, ובסופו של דבר פנה לשופטים ואמר: "לא רציתי במות המנוחה".
