הערכה: נתניהו ביקש מפומפאו גיבוי אמריקני במקרה שישראל תחליט לתקוף בלבנון

אחת לכמה חודשים טורחמזכ"ל חיזבאללהחסן נסראללהלהזהיר את ישראללבל תעז לתקוף בלבנון. בפעם האחרונה עשה זאת בשבוע שעבר באמצעות סרטון תצלומים אוויריים של יעדים אסטרטגיים בישראל, ובהם בסיס הקריה בתל אביב, ובצידם כתוביות בעברית לאמור: אם תתקפו - תתחרטו.

בעוד בימים רגילים אפשר היה לייחס את אזהרות נסראללה כמיועדות לצורכי פנים, כנובעות מהרצון להעצים את מעמד ארגונו כ"מגן לבנון", מתקבל הרושם כי בעת האחרונה מעריך חיזבאללה כי האפשרות שלפעולה צבאית ישראליתנהייתה מעשית יותר מבעבר.

הסיבה המיידית היא כמובן רצף ההתבטאויות של בכירים בישראל, שעניינן העיקרי הוא האיום הגובר על ישראל כתוצאה מתהליך התעצמותו שלחיזבאללה בלבנון. החל בחשיפה הפומבית של ראש הממשלה על אודות קיומם של אתרים סודיים לדיוק טילים שהקים חיזבאללה בקרבת שדה התעופה הבינלאומי של ביירות, דרך מתן הפרסום הבולט למטוס המטען האיראני שנחת בלבנון, וכלה באחד מנאומיו האחרונים של נתניהו, שבו דיבר על הצורך באחריות לאומית בתקופה של "רגישות ביטחונית רבה".

הידרדרות למלחמה

בחיזבאללה ובלבנון נקשרו כל האמירות הללו כאפשרות להכנת הקרקע לתקיפה של ישראל. יחיא דבוק, בעל טור ב"אל־אח'באר" הלבנוני המקורב מאוד לחיזבאללה, ניסה אתמול להרגיע בטענה שהדיבורים בישראל לא נועדו אלא לזרוע בהלה ופחד בלבנון, שכן "אילו רצתה ישראל לתקוף באמת, היתה תחילה תוקפת, ורק אחר כך מדברת".

אבל ספק אם מישהו נרגע. גם ניתוח קר ומפוכח של נסראללה, העוקב אחר ההתפתחויות האזוריות בחודשים האחרונים, יכול להוביל אותו למסקנה כי החזית עם ישראל עלולה להתחמם, אף על פי שאף אחד משני הצדדים איננו מעוניין במלחמה.

ההתפתחות הראשונה קשורה למה שנראה כהצרת מרחב הפעולה של ישראל בסוריה כנגד משלוחי הנשק המיועדים לחיזבאללה. מאז הפלת המטוס הרוסי באש הנ"מ הסורית בספטמבר שעבר, סיפקה רוסיה לצבא הסורי מערכת נ"מ מדגם S-300 ובמקביל הרחיבה את פריסת סוללות הנ"מ העצמאיות שלה ברחבי המדינה. עובדה זו, בצד הצינה שהשתררה ביחסי מוסקבה־ירושלים, גרמה למיעוט דיווחים שמהם עלה כי חיל האוויר לא תוקף כמעט בסוריה בחודשים האחרונים.

תעוזה גוברת

ההתפתחות השנייה קשורה בראשונה. ייתכן מאוד שהאיראנים, שגם מרחב הפעולה שלהם בסוריה הוגבל על ידי פוטין, שמעוניין לשלוט בסוריה "שקטה ויציבה", הבינו שעדיף מבחינתם להטיס משלוחי נשק וציוד מתוחכם לחיזבאללה ישירות לביירות, בלי לפרוק אותם תחילה במחסני שדות תעופה בסוריה. כך פוטין יהיה מרוצה ונסראללה לא ייצא חסר.

אין ספק שהטסת נשק איראני וציוד להפיכת טילים למדויקים ישירות ללבנון מעידה על תעוזה גוברת של טהרן, שעד כה ניסתה להצניע, אף כי לא הכחישה, את העברת משלוחי הנשק לארגון. בה בעת היא מעידה על תחושת הביטחון של נסראללה, שגברה מאוד בעקבות ההצלחה שלו במלחמה בסוריה להצלת אסד, בזכות המיומנות הצבאית שרכשו פעיליו בזירה הסורית ובזכות ההצלחה הפוליטית שלו בבחירות האחרונות לפרלמנט, שבהן גרפו תומכיו 70 מתוך 128 המושבים בפרלמנט.

אבל תחושת הביטחון העצמי של נסראללה החלה, כאמור, להתערער בחודשים האחרונים בעקבות ההתבטאויות הפומביות בישראל שהבהירו את הצורך לסכל את הפיכתה של לבנון לבסיס קדמי ומסוכן של איראן. האם ישראל, שהכריזה בעבר על נכונותה להרחיק לכת עד כדי מלחמה בסוריה כדי למנוע הגעת נשק מדויק לחיזבאללה, תגלה ריפיון וחולשה כשהנשק מגיע ישירות לחיזבאללה, או מיוצר ליד שדה התעופה של ביירות?

הדילמה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בישראל איננה פשוטה, בלשון המעטה. מאגר הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה, שמגיע על פי ההערכות ל־150 אלף, גדול ומדויק מזה שבידי חמאס פי כמה וכמה, ומכסה את כל שטחה של ישראל.

אין בעל בית

תקיפה בסוריה גם אינה דומה לתקיפה בלבנון. בסוריה של דמדומי מלחמת האזרחים יש כעת "בעל בית" בדמותו של פוטין. למרות הקשיים וניגודי האינטרסים בין רוסיה לישראל, אפשר להידבר איתו ולהסכים על כללי המשחק והוא יכול, במידה מסוימת, לרסן את האיראנים.

בלבנון, שנתונה במשבר פוליטי עמוק, שכבר חצי שנה מתנהלת עם ממשלת מעבר בראשות סעד אל־חרירי, שאביו חוסל בידי נסראללה, חיזבאללה הוא בעל הבית האמיתי ואין מי שירסן אותו, בוודאי לא ממשלת לבנון המשותקת. משום כך, ההערכה היא שאין שום ערובה שתקיפה ישראלית בלבנון נגד אתרים לייצור טילים בלבנון, גם אחת מוגבלת בהיקפה ובממדיה, תיענה בתגובה מוגבלת של חיזבאללה ולא תידרדר למלחמה כוללת שאמנם אף צד איננו רוצה בה, אבל עלולה לחשוף את העורף הישראלי לאלפי רקטות וטילים.

למעקב של נסראללה אחרי הדיווחים מישראל הקשורים ללבנון ולהתפתחויות בחזית הצפונית הצטרף אמש גם הדיווח על יציאת רה"מ לפגישה עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בבריסל. ההערכות הנשמעות בישראל כי הונחה בקשה ישראלית לגיבוי ותמיכה של ארה"ב אם וכאשר תיאלץ ישראל לתקוף בלבנון, מעלות את מפלס המתח בדאחייה שבדרום ביירות.