"מוטב למות צעיר על הרגליים מאשר לחיות חיים שלמים על הברכיים", הוא המוטו הלא רשמי של אחד הסיטקומים האמריקניים המצליחים של רשת "Comedy Central". "עובדים מצטיינים" מספר את סיפורה של שלישיית אנשי טלמרקטינג שנראים בכל רגע נתון כאילו נפלטו הרגע ממסיבת שיכורים בקולג' גרוע. שלושת החברים מנהלים חיי שיגרה של בני 20 וקצת, המבוססים על עישונים, קיטורים, שירה והתחמקות מכל מחויבות וממלאים את קומדיית הנונסנס בפאנצ'ים שיעוררו הזדהות בקרב בני ה־20 וקצת. וגם בקרב בני 30. ו־40. כי ממתי עבודה זמנית, ניסיונות בריחה מהמציאות ותלונות בלתי פוסקות הם רכוש של בני ה־20 בלבד?
אוסקר וויילד אמר פעם "אני לא צעיר מספיק כדי לדעת הכל", ו"עובדים מצטיינים" עובדת עם (ועל) היהירות הפרועה של הדור הצעיר. היא לוקחת את הגיבורים - בלייק, דרס ואדם - ומקצינה את דמויותיהם לרמת הפרודיה כדי להעביר מסר לקהל הצעיר, שזו כבר בעיה בפני עצמה. מסר בקומדיית נונסנס אמור להיות מחוכם מעט יותר, אבל מכיוון שאין עובדים זמניים חצופים ועלובים כמו גיבורי הסידרה במציאות, משרתת "עובדים מצטיינים" את המנגנונים המסורתיים ואת הסדר הישן. היא אמצעי בידור לגיטימי לשחרור כעס ותסכול, המבעבעים בקרב כל מי שנמצא במעגל העבודה באופן רציף יותר מנגיד, שנה. בפרק הבכורה של העונה החדשה עברו הגיבורים לרגע קצר לסניף היסטרי ויעיל באופן מופרך של החברה. הם נלחמו כאריות מכירה משובטים וקצרו הישגים מדהימים. היה ברור שמדובר בביקורת על החברה הקפיטליסטית ההישגית והתחרותית, או בשפה ברורה יותר, בשטות גמורה. בסוף הם חזרו, כצפוי, לסניף המעפן שלהם, שם יוכלו להמשיך להתבטל, לשיר ולחלום עד קץ הדורות. "עובדים מצטיינים" היא חלק מהשיטה והיא אפילו לא מסתירה את זה. בהפוך על הפוך, זו גדולתה. מכאן לא תצא שום מהפכה. המבוגרים האחראים יכולים לישון בשקט.
• • •
בית ספר לבישול
#מנהמנה, ערוץ הילדים, 15:00
אחרי שראתה את המחליפה שלה ממריאה לפריים טיים בערוץ 2 ומתייצבת לצידו של ארז טל, נחתה לירון ויצמן בערוץ הילדים, עם תוכנית אירוח/בישול משלה. כאן אין טיפוסים כמו שי חי, אבל יש מפגשים קולינריים (בערך) עם כוכבים בסדר הגודל של דניאל מורשת ורוני דלומי, שזה עבור ויצמן מעין המשך ישיר לעבודה אצל גיא פינס. גם בחממה החדשה, כל אורח הוא מולטי־מגה־טאלנט, כל מנה היא סבבה, והפאן זורם לפנים. הקהל הצעיר אמור להתענג על הכנת בורקס שקשוקה עם נדב גדז', ולהורים אין סיבה לא להצטרף לחגיגה. למעשה, נוכחותם אפילו נדרשת. רגע, אז מה עשינו כאן?
כדי שהילדים לא ישרפו את המטבח ואת עצמם, מזהירה ויצמן בכל פרק את הקהל לבל ינסה את התקנת המנות בבית בעצמו. האזהרות חיוניות, אבל בכך איכשהו מתפספס הקטע של עצמאות הילדים וגודע חלומות אימהיים לקבל מנה אחת של שקט. מבחינה הפקתית, מדובר באחת התוכניות המושקעות של הערוץ. ויצמן זכתה בבית משלה (בית "מנה מנה") המצויד במטבח מלא בכל טוב, בשלושה מגישי פינות ובעוזרים נסתרים המתקינים עבורה את המנות. כל הטוב הזה מתנקז לתוכנית גדושה ועמוסה, הכוללת מלל אינסופי, אינסטוש חסר מעצורים, שיתוף צופים אינטנסיבי ובקשות עזרה מההורים. רגע, רק נסיים את שיעורי הבית למחר, ואז נתחיל לבשל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו