נעליים גדולות מדי

עם שני פסלוני אמי בארון, דנה דילייני ("עקרות בית נואשות", "צ'יינה ביץ'" - הפרסים הגיעו מהאחרונה, ומזמן) הרגישה כנראה שהיא לא יכולה לטעות. אבל היא כן. כשהיא נכנסה לנעליה של מייגן האנט, פתולוגית חריפה וטראבלמייקרית ידועה לשמצה, ייתכן שראתה בעיני רוחה את אידי פאלקו ("האחות ג'קי","הסופרנוס") שגרפה בעצמה כמה פסלונים, תוך שהיא מנסה להוכיח שגם לנשים שחגגו 45 יש עדיין מה לחפש בתעשייה. האמת היא שלרובן אין. למעט מעטות, בנות מזל וברוכות כישרון, נשות הוליווד מכלות את ימיהן בהצרת, מתיחת וטשטוש איברים בניסיון להיראות כמו ניצבת 112 בפמליה של ויני צ'ייס. דילייני - ילידת 56' ולא נראית יום מעל 40 - היתה יכולה להשתלב בקלות באחת ממסיבות הבריכה של צ'ייס. בתפקיד אמא של גרופית או דודה של טרטל.

חוקיה של התעשייה קשוחים. גם המנותחת המתמידה ביותר לא יכולה להפחית יותר מעשור וחצי מגילה. דילייני קיבלה את הדין ונטלה על עצמה משימה מציאותית: לגלם אישה בשלה בדרמה רפואית. ד"ר האנט היא דמות מורכבת, הביוגרפיה שלה מכילה עבר כחוקרת מוח מבריקה, משפחה שהתפרקה, חולה שנהרג בגללה, טרגדיה בדמות תאונת דרכים ויציאה לדרך חדשה בתפקיד שקטן בהרבה על מידותיה.

אם גיבורים פגומים הם ז'אנר, גיבורים פגומים העובדים בבתי חולים הם תת-ז'אנר עם עודף ייצוג בטלוויזיה האמריקנית. דוגמאות נבחרות: האחות ג'קי, ד"ר האוס, מרדית' גריי. האנט היתה דמות מיותרת עוד לפני שנוצרה. את המונולוגים שהיא מרביצה עם עצמה אפשר להסביר רק באמצעות תיעוב עמוק שפיתחו התסריטאים שנשכרו לכתוב אותה. קווי האישיות של הדמות - אנטי-סוציאלית, יהירה, צינית, חצופה ובוטה - הועתקו בצורה מרושלת מ"האוס". גם המתח המיני בינה לבין חוקר זוטר ממנה נראה מפוקפק, וספק אם ייצר קו עלילה מותח, במקביל לניתוח גופות ולפתירת תיקים קשים. "הגוף הוא ההוכחה, הוא יספר לך כל מה שאתה צריך לדעת אם רק תהיה לך הסבלנות להתבונן", נאמה בפרק הפיילוט בפאתוס. דילייני ראויה השנה לפסלון אחד: האנט היא כרגע הגיבורה המעצבנת ביותר בטלוויזיה.

ילדות יקרה

רינת ויויו בעולם, HOT VOD young, חינם (לבעלי VOD)

לא רק הילדים, גם הפקות המקור לילדים התייקרו. כבר לא מספיק לשכור אולפן, להביא כמה ילדים מהרחוב ולהמציא שיר בהפסקת קפה. רינת גבאי עלתה שלב והטיסה את עצמה ואת הרובוט יו-יו ליעדים נחשקים באירופה - ספרד, צרפת, הולנד, יוון ואיטליה. למה לא לכוון גלובלי? נגיעה ביעד על גבי הגלובוס משגרת מדי פרק את רינת ויו-יו למדינה זרה. מזל שיו-יו דובר אנגלית, ורינת והילדים שלכם יכולים ללמוד כיצד אומרים מזרקה, פסלים, אוטובוס, שדרה ושער ניצחון בבינלאומית. שילובה של מחרוזת שירים בשפת המקום מוסיפה עליזות לאופוריה הכללית, שתסתיים רק בנתב"ג. אל תופתעו אם הצאצאים שלכם ידרשו לבקר בשאנז אליזה. הכינו את הדרכונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו