סידרת "לקרוא את" הסידרה "לקרוא את" בעריכת אריאל הירשפלד כוללת עד עתה שלושה כותרים: "לקרוא את דן צלקה" מאת אורי הולנדר, "לקרוא את ש"י עגנון" מאת אריאל הירשפלד ו"לקרוא את אורלי קסטל-בלום" מאת אורי ש' כהן. ייחודה של הסידרה הוא ביכולת של כותבים מגוונים להצביע על צדדים חדשים של סופרים עבריים מרכזיים ו"לעורר קריאה מחודשת וסקרנית" בהם. אין מתאימים יותר מעגנון, מצלקה ומקסטל-בלום כדי לחנוך את הפרויקט, שהרי שלושתם קלסיקונים עבריים. מתוך המיתולוגיה העגנונית, הזרות של צלקה והאלטרנטיבה הישראלית החדשה שמציעה קסטל-בלום נמתח שביל מרתק שבו פוסעת הספרות העברית. מוזיאון התמימות מאז זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2006, ומאז התחדד העיסוק של ארצו, טורקיה, באופייה הדתי והלאומי, הפך אורהאן פאמוק לאחד הסופרים והאינטלקטואלים המעניינים ביותר בעולם. דומה שגם בעידן ספרותי שבו המזרח מוגדר מחדש בעשרות ספרים שנכתבו על ידי ילידים ומהגרים, פאמוק שומר על קול ייחודי וכותב על מולדתו מתוך כנות בלעדית. "מוזיאון התמימות" (מטורקית: משה סביליה-שרון), שראה אור בטורקיה בשנת 2008, מספר על קמאל - בן לאחת המשפחות העשירות באיסטנבול, שמתחתן עם פוסון, קרובת משפחה רחוקה שלו. הנוף החברתי של העיר הוא דמות ראשית ברומן, לא פחות מהגיבורים האנושיים שלו. ביקור חולים עם אוסקר זהו לא ספר עיון, לא פרוזה. ובכל זאת, זהו סיפור אנושי אנקדוטי שמספק חוויית קריאה קלילה עם מעט רגש. אוסקר החתול הגיע אל "בית סטיר", בית אבות ומרכז שיקומי ברוד איילנד, ובדרך המקרה התברר כי הוא ניחן ביכולת על-טבעית: הוא חזה באופן אינסטינקטיבי מתי חייהם של הקשישים המטופלים מתקרבים אל קיצם. ד"ר דייוויד דוזה, רופא גריאטרי ששהה במקום ליד אוסקר, מגולל בכתיבה בהירה (תרגום: אליענה אלמוג) רגעים אחרונים של חמלה, הקשבה ואהבה דווקא מבעל החיים היחיד בבית האבות שאינו הולך על שתיים. הבת האפלה איש אינו יודע מי היא בדיוק אלנה פרנטה - שם עט של כותבת איטלקייה, ילידת נאפולי, שגילה אינו ידוע ואף לא הצטלמה מעולם לעיתונות. ובכל זאת, העולם כבר מכיר בגדולתה הספרותית, וגם הקוראים בישראל התוודעו לאיכות כתיבתה ב"אהבה מטרידה", ספר ביכוריה שראה אור בעברית. כעת היא שבה עם "הבת האפלה" (מאיטלקית: מירון רפופורט), המגולל את קורותיה של לדה, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה של פירנצה, שחופשת קיץ משוחררת הופכת עבורה למסע נפשי מורכב. נתב"ג יואב כ"ץ מוכר יותר כתסריטאי וכמתרגם, אך הפעם הוא מאייש את תפקיד הסופר ברומן פעולה המתרחש במקום הכי ישראלי שהוא גם הכי בינלאומי - נתב"ג. ניצב משנה זוהר נרקיס, לשעבר מפקד מרחב נתב"ג במשטרת ישראל, עושה דרכו לקנדה וממלא טופס בקשה למקלט מדיני. אלא שבנמל התעופה מתרחש משהו מוזר - כל מיני אנשים צצים בו ומטרתם אינם ברורה. סידורי האבטחה בנתב"ג מתוארים בקפידה והופכים את ספרו של כ"ץ למיקרוקוסמוס ישראלי, מענג ומעורר מחשבה. מרים זה מכבר ראה אור "אצל וסיפורים אחרים" של אורי ניסן גנסין, ועתה יצא "מרים", שנחשב לפיסגת כתיבתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. השפה הברדיצ'בסקית המתוחכמת, התלמודית, באה לידי ביטוי ברומן הזה המגולל את סיפור חייה של מרים, אך למעשה מפנה זרקור לשתי עיירות יהודיות באוקראינה. לצד המשמעות ההיסטורית של ספר זה, קריאה איטית בברדיצ'בסקי מבהירה מדוע נחשב לאבן יסוד בספרות העברית שהגיעה אחריו.
עורך: אריאל הירשפלד (אחוזת בית)
אורהאן פאמוק (כנרת זמורה ביתן)
ד"ר דייוויד דוזה (מטר)
אלנה פרנטה (הספריה החדשה)
יואב כ"ץ (עם עובד)
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (הספריה הקטנה)
