יותר מארבע שנים אחרי שהתפוצצה הפרשה, מגיע רגע האמת של משה קצב. הבוקר בשעה 9:00, באולם 606 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נקבל את התשובה לשאלה ששואלת מדינה שלמה: האם לראשונה בתולדות ישראל יורשע נשיא לשעבר בפלילים- את הכרעת הדין ייתנו השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח בדלתיים פתוחות, אל מול 150 כתבים וצלמים. ראש הרכב השופטים ג'ורג' קרא יקרא גירסה מקוצרת של ההחלטה, שמתפרסת על פני 30 עמודים שיפורסמו במלואם בימים הקרובים. מעבר לשאלת האשמה ישמע הנשיא לשעבר באילו עבירות, אם בכלל, הוא הורשע, ויבין סופית אם השתלם ההימור שלו באפריל 2008, עת הפתיע והחליט לסגת מעיסקת הטיעון המקלה שהוצעה לו. באופן טבעי, הרבה תלוי בסעיף הראשון והחמור ביותר שבו מואשם קצב, הכולל שני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח בעובדת משרד התיירות. עיסקת הטיעון, בזמנו, לא כללה אישום באונס. אם הנשיא לשעבר אכן יורשע באונס מדובר במכה שיתקשה לקבל, ועל פי ההערכות יערער לבית המשפט העליון. "איאבק עד כלות", הבטיח בעבר. "יש לו המון מה להגיד" מנגד, אם יקרה הבלתי ייאמן וקצב יזוכה מכל ארבעת הסעיפים שמעטרים את כתב האישום שעליו חתום פרקליט המדינה משה לדור בכבודו ובעצמו - אזי קשה להאמין שהתביעה תערער. במקרה כזה, יוטל דופי עצום בעדות המתלוננות, כך שערעור יהיה חסר סיכוי. אבל לא רק חירותו של קצב עומדת על הפרק. הנשיא לשעבר נהנה כרגע מגמלה חודשית של 48 אלף שקלים ומתקציב שנתי של יותר מ-1.5 מיליון שקלים. אם קצב יורשע בעבירה שיש עימה קלון הוא ימשיך לקבל את קצבתו החודשית, אך יאבד את התקציב השנתי שמממן את משרדיו, רכבו ועובדיו. מקורביו של קצב הדגישו שהם ממשיכים להאמין בחפותו, אך היו שהעריכו כי השופטים הושפעו מה"עליהום בתקשורת", כהגדרתם. "שופטים הם בשר ודם", הסביר יוסי סולימני, סגן ראש עיריית קריית מלאכי וחבר אישי של הנשיא לשעבר, "עם זאת, יש לנו אמון מלא במערכת המשפט". מסתמן: התובעים יגיעו קצב עצמו אמנם שומר על שתיקה, אך בסביבתו מבטיחים כי לאחר גזר הדין "יהיה לו המון, אבל ממש המון, להגיד לתקשורת". בימים האחרונים הוא התכנס בביתו. "הוא רק רוצה לשמוע את המילה 'זכאי'", סיכמו מקורביו. המתלוננות, עורכי דינן ומקורביהן, שמרו אמש על שתיקה. מי שבכל זאת שוחחה עם מקורביה היא מי שפוצצה את הפרשה והושארה מחוץ לאישום, א' מבית הנשיא. "התחושה שלה נוראית", סיפרו בסביבתה, "הפרשה והחשיפה גרמו לה נזק גדול. היא שילמה את המחיר הכבד ביותר, עשו לה רצח אופי". הבוקר יעמדו לצידו של קצב פרקליטיו עו ה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא. מנגד יעמדו המתלוננות והתובעים, עוה"ד רונית עמיאל ונסים מירום, שקיבלו לידיהם את התיק רק ביולי 2008, עת פרשה התובעת המקורית, עו"ד אירית באומהורן. רק אמש, לאחר שהסתמן פתרון לשביתת הפרקליטים, התברר לעמיאל ולמירום כי כנראה יזכו לחזות במעמד הכרעת הדין לאחר שנתיים של משפט. בהכנת הידיעה השתתפו גדי גולן ונצחיה יעקב * * * קריית מלאכי - עיר במחלוקת | עדי רובינשטיין "50 אחוז חושבים שהוא אשם, השאר טוענים שלא"
"אתה מהעיתון? אם כן, תכתוב שהעירייה צריכה לתקן כאן את הספסלים השבורים בשביל שיהיה איפה לשבת". בפרלמנט של זקני קריית מלאכי במרכז העיר מודאגים ממצב התחזוקה. הכרעת בית הדין היום של נשיא המדינה לשעבר משה קצב היא לא בדיוק הדבר שהכי מעניין אותם.
קריית מלאכי של סוף 2010 מתקשה למלא אחרי הסטריאוטיפ שבו קהילה שלמה עומדת מאחורי בן המקום שהגיע לגדולות, ועתה עלול להתרסק. פרשת קצב, שהחלה לפני ארבע שנים וחצי, כללה שנה וחצי של משפט אינטנסיבי. ברוב הזמן הזה הסתגר הנשיא לשעבר בביתו, זה שפעם היה מוקף שומרים ומכוניות יוקרה, ואילו עתה רק החומות והמצלמות, שספק אם מישהו באמת עושה בהן שימוש, הן עדות לכך שפעם התגוררה כאן אישיות חשובה.
קצב עצמו הופתע לגלות בבוקר את גדודי הצלמים מחוץ לביתו. אחר כך, בבית הכנסת "בית אל" שבו הוא מתפלל מדי בוקר, שומרת עליו החמולה הקטנה שלו. האח ליאור והאם גוהר גרים בסמיכות, ומהבתים יוצאים אנשים שתפקידם הלא רשמי הוא לסנגר, בכל דרך שהיא, על חברם למניין.
"אל תרשום את השם שלי, זה לא חשוב", אומר אחד הגברתנים, "אני יכול להגיד לך בוודאות שהמדינה פחדה שאחרי שמשה קצב יגמור להיות נשיא הוא יהפוך לראש ממשלה, אז הם עצרו אותו". ממול בית הכנסת עובד יעקב ומנכש עשבים בגינתו. "אני לא חושב שהיה אונס, לדעתי זה יסתיים בעבודות שירות", הוא אומר בחיוך, "אבל אם עשה - מגיע לו עונש".
התושבים באמת מתקשים להאמין שקצב הלך כל כך רחוק עם אהבתו למין היפה, המוכרת וידועה בעיר. אל השיחה מצטרפת יפה, היא לא מוכנה שיצלמו אותה מ"התשקורת", "אני חושבת שאם קצב היה אדם מן השורה לא היו עושים לו ככה. אני יכולה להגיד לך שבקריית מלאכי 50 אחוז חושבים שהוא אשם ו-50 אחוז טוענים שלא".
הבוקר, בשעה 9:00, יקריאו השופטים את גזר הדין והתושבים הוותיקים של העיר ייצמדו למסכי הטלוויזיה. הדור הצעיר יותר, המורכב משני גלי העליות מחבר העמים ומאתיופיה, אפילו לא יתעניין בתוצאות. הם עסוקים בדאגות יומיומיות, בפרנסה. בדרך חזרה למכונית אדם אחד מהפרלמנט מצביע לכיוון בית העירייה ומרעים בקולו: "נו, אז דיברתם עם ראש העיר על הספסלים השבורים-".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו