עולים על הרעיון

ישראל ידועה כאומת הסטארט־אפ, כך שכמעט כל אחד מאיתנו מכיר, גם אם לא אישית, סיפור הצלחה של מישהו שעשה את זה בגדול. באופן טבעי, רבים מאיתנו רוצים, מאמינים ואפילו בטוחים שגם להם יש רעיון שאמור להיות הדבר הבא. בין שזה נשמר בסוד או נבחן בין חברים, התחושה היא שאפשר לעלות על המסלול, כל הדרך לאקזיט הבא ולתהילה, שיאפשרו לנו להפסיק להחתים כרטיס נוכחות במקום העבודה כיום. 

בפועל, המציאות מנערת את רובנו כשאנחנו עומדים בפקק בדרך למשרד הבטוח, מרשים לעצמנו רק לחלום, עד שהרמזור יתחלף לירוק. עם זאת, יש כמובן את מי שבנו או דואגים לתחזק את מעמדה של ישראל בעולם הסטארט־אפ. אלה אנשים עקשנים שלא חוששים לקחת סיכונים, דבקים באמונה שלמה ברעיון שלהם ומתכוונים ללכת עד הסוף. בסיפור שלפנינו מדובר בעולים חדשים, שקיבלו הזדמנות להתמודד עם קשיי הקליטה - והם כאן כדי לשנות את המציאות.

הם משתייכים לדור החדש של העולים, שפרצו דרכם אל מחוץ לגטו תרבותי ומזניקים עצמם, תוך כדי קבלת עזרה, היישר ללב ליבה של סצנת ההיי־טק הישראלית. זה קורה באמצעות פרויקט של חממת הסטארט־אפ TheHive של עמותת "גבהים" (מבית קרן רש"י), המחברת בתשע השנים האחרונות בין יזמים - עולים חדשים לצד ותיקים יותר - כשהמטרה היא הקמת מיזמים טכנולוגיים משותפים.

"גבהים" היא הראשונה והיחידה בארץ ששמה לעצמה למטרה לשלב את העולים האקדמאים בשוק הנתון הזה, על מנת לממש את הפוטנציאל העסקי והכלכלי הטמון בהם, שלא פעם הולך לאיבוד בגלל קשיי הקליטה. אלפים כאלה מגיעים מדי שנה, חלקם רכשו את השכלתם הגבוהה באקדמיות יוקרתיות, בעלי קשרים בינלאומיים ומכירים היטב את השווקים העולמיים. פוטנציאל שאין לבזבז.

גם בעמותה עצמה מועסקים בעיקר עולים חדשים (ותושבים חוזרים), זאת על בסיס העיקרון המנחה ולפיו מי שחווה על בשרו קשיי קליטה ואבטלה יידע טוב יותר מה הדרך לפצח את המחסומים העומדים בכניסה לשוק העבודה המקומי. 

להגשים חלום. אוצ'קובסקי (מימין) וצ'רמנסקי // צילום: יוסי זליגר

מנכ"לית "גבהים", גלי שחר (40), מסבירה: "אנחנו מספקים הזדמנות ליזמים עולים, שלהם אין קשרים והיכרות עם עולם היזמות הישראלי, כדי לממש את הפוטנציאל הטכנולוגי שלהם. אנו עושים זאת באמצעות ליווי מקצועי צמוד, חללי עבודה משותפים וחיבור ליזמים ישראלים ומשקיעים מובילים. התוכנית מספקת לעולים את הכלים המאפשרים להם להפוך את חלום אומת הסטארט־אפ למציאות, תוך כדי השגת מטרה חברתית ממעלה ראשונה - קליטת העולים בחברה הישראלית".

"גבהים" רשמה לא מעט הישגים מאז החלה לפעול ב־2006. יותר מ־1,500 עולים אקדמאים טופלו על ידיה ישירות ויותר מ־7,000 עולים אקדמאים באו בקשר עם העמותה. כמעט 90% מהעולים שהעמותה ליוותה מצאו עבודה בתוך שנה אחת, ועד כה חממה זו הצמיחה 73 סטארט־אפים, כש־33% הצליחו לגייס הון אפקטיבי ו־50% מממנים עצמם מהפעילות העסקית. 

עשרות משרות נוצרו כתוצאה מכך במשק, וחשוב לציין כי 25% מהעולים הגיעו לישראל לאחר שהשתתפו בתוכנית ההתמחות של "גבהים", שמפעילה כיום רשת של 500 מנטורים מקרב הקהילה העסקית בישראל, שנרתמו למשימה ומסייעים באופן אישי בשילוב העולים במשחק.

 

עסק משפחתי

אחת ההצלחות הבולטות של פרויקט זה היא מיזם דוגיז (Dogiz), שמאחוריו עומדים שניים: אלון זלטקין, עולה ותיק מבריה"מ לשעבר, ודניאל ג'נוגלי, עולה טרי מבריטניה. דוגיז זכה לפני שלושה חודשים בהשקעה יוצאת דופן של 100 אלף דולר בתחרות בינלאומית שערכה גוגל.

דוגיז היא אפליקציה המאפשרת לבעלי כלבים להישאר מחוברים לקהילת הכלבים ונותני השירות בסביבה העירונית שלהם: מי נמצא בזמן אמת בגינת הכלבים, עם מי אפשר להתייעץ בכל בעיה שמתעוררת, להציע עצמך כדוגסיטר או דוגווקר, לחפש חברים לכלב שלך ועוד. 

מיזם מצליח נוסף הוא Tevatronic של שני עולים מחבר העמים, אולג קורול וג'ורג' ויצמן, שהצליחו לגייס חצי מיליון דולר לטובת מיזם בתחום החקלאות, שנותן לצמחים השקיה בדיוק במידה הדרושה. עוד נציין את מיזם Wekast, שנבחר על ידי גוגל מבין אלפי סטארט־אפים ברחבי העולם להשתתף בתוכנית Blackbox היוקרתית. Wekast מאפשר להציג מצגות מהטלפון הנייד, ומאחוריו עומדים נעמי אליאל, יזמית שעלתה מצרפת, ואיגור קורול, אביו של אולג מ־Tevatronic.

גם סיפור הצלחה משפחתי הניב הפרויקט, כשמיזם Bilbeo של דויד טולדנו (46) ואחיינו רוני טולדנו (28), תושב חוזר ועולה חדש מצרפת בהתאמה, הרשים את השופטים בתחרות סטארט־אפ שנערכה בשבוע שעבר באשדוד. מדובר בדשבורד מתוחכם, המספק למנהלי חברות אפשרות לנתח את ביצועי החברה. Bilbeo נוצר בסוכת משפחת טולדנו, כשדויד, אז סמנכ"ל ייצוא בחברת "נס טכנולוגיות", הביע בפני רוני את תסכולו מחוסר כלי ניהול מתאימים. הפתרון היצירתי של רוני הוליד את השת"פ המשפחתי. 

דויד מספר: "היה לי צורך, כעולה חדש, לבנות חברה בישראל. אני מרגיש שעבורי מדובר בסוג של סגירת מעגל, כיוון שהיום אני קרוב יותר לסוף הקריירה שלי מאשר לתחילתה, והיכולת להעסיק אנשים היא חלומית מבחינתי". עוד אומר דויד, נשוי פלוס 4 ותושב כפר סבא: "בזכות הפיתוח שלנו, אנחנו נותנים מענה למנהלים, לבעיות שאני בזמנו נתקלתי בהן בעצמי. כמו כן, עבודה עם משפחה היא בעיניי דבר קסום בפני עצמו".

רגע מכונן בילדות. סוניה דיווידסון // צילום: יוסי זליגר

האחיין רוני, נשוי ואב לשלושה, תושב עלי זהב שבשומרון וצנחן במילואים (לחם במלחמת לבנון השנייה), מוסיף: "בעבודתי הקודמת בחברת שטראוס הייתי משרת מנהלים מסוגו של דויד, לכן כאשר הוא הציג בפניי את הקשיים המקצועיים שלו, התחברתי לנושא וכך עלה הרעיון לפתח את המוצר".

השת"פ בין דויד לרוני נחשב למתקדם יחסית לאחרים בחממת הסטארט־אפ של TheHive. הם יכלו להרשות לעצמם לעזוב את מקומות העבודה הקודמים, מנהלים כעת צוות של חמישה עובדים במשרדם שבפארק המדע ברחובות וכבר מייצאים את הפיתוח לחברות ברחבי אירופה. למרות פערי הגיל, דויד נותן לרוני, שאותו לימד כילד לרכוב על אופניים, לאחוז בהגה החברה ולהובילה. "אני מקשיב לרוני כמו לאבא", מספר דויד, "הוא ילד חכם מאוד. זו גאווה גדולה בשבילי לראות אותו צומח ומשחרר אותי לעשייה נוחה יותר". 

רוני מסכם: "קסם לי, בחממת הסטארט־אפ של TheHive, שמדובר במלכ"ר. בישראל, עולם תוסס של סטארט־אפים, נולדים בכל רגע נתון אלפי סטארט־אפים. אבל בין שאתה צבר או עולה חדש - בסופו של דבר מדובר במוח היהודי. חוץ מזה יש כאן תרומה גם לתעשייה וגם לנו היזמים".

 

מהנדסים ואלופים

 הצלחה בשוק ההיי־טק המקומי דורשת כנראה תכונות של ווינרים, בדיוק כפי שהביאו איתם מעולם הספורט פיטר צ'רמנסקי (30), עולה ותיק מאוקראינה, ואדי אוצ'קובסקי (29) שעלה מבלארוס. מדובר בשני מהנדסי מכונות ואלקטרוניקה, עם רקורד של אלופים: אוצ'קובסקי הוא חבר נבחרת ישראל בקראטה ולשעבר אלוף ישראל לנוער, וצ'רמנסקי היה שחקן הוקי קרח מצטיין, שבישראל זכה עם קבוצתו באליפות הדרום בהוקי שדה.

שני היזמים הספורטיביים פיתחו את S.V.D - סטארט־אפ שמתכתב ישירות עם הקצב המהיר שבו העסק של השניים מתפתח. מדובר במוצר שנועד למנוע תאונות של רוכבי אופנוע, זאת באמצעות מנגנון התרעות על הסכנות שבדרך. הם כמובן שומרים על הטכנולוגיה שפיתחו בסוד, אך מבהירים כי הצליחו לפתח מספר רב של פרמטרים, המסוגלים לחזות את התנהלות הרוכב. 

המפרט הוא: לחץ בכידון, שינוי בשיווי המשקל ומבט הרוכב, שאותו מזהים חיישנים מיוחדים שמתריעים על ידי איתות. לכל זאת נוסף צג קטן העומד לרשות הרוכב ומצלם כל העת את הנעשה מאחוריו ב־180 מעלות. המוצר עצמו מתלבש על קסדת הרוכב וצפוי בעתיד הלא רחוק להתפתח ולהשתלב גם בשוק האופניים. 

"פיטר ואני למדנו יחד ועבדנו בתחום של הנדסת מכונות ואלקטרוניקה, אבל משהו בער בנו להביע את עצמנו. חשבנו איך נוכל לתעל את כל הידע שיש לנו לטובת פיתוח, שאיתו נוכל להתקדם ובמקביל אף להציל חיים", משתף אדי. פיטר מסביר: "אנחנו עובדים על המוצר שלנו 24/7, מסביב לשעון - במסגרת החממה וגם בבית".

למרות ההמצאה החשובה, המציאות של אדי ופיטר אינה נוחה כמו במקרה של משפחת טולדנו. בד בבד עם פיתוח המוצר הם עובדים קשה כדי לפרנס את משפחותיהם, המתפתחות גם כן. אדי הוא מורה פרטי להנדסת מכונות ופיזיקה, ופיטר עובד כאיש ביטחון בחברת החשמל. כאמור, השניים עושים לילות כימים למען השגת מטרת הסטארט־אפ, ה־S.V.D, הבייבי שלהם.

"הפריבילגיה של החממה היא שאין פריבילגיה. זאת אומרת, אתה מקבל סט מופלא של כלים אבל עובד קשה בדיוק כמו כל יזם אחר. כך אדי ואני מרגישים", מספר פיטר. אדי מסכם: "בסיס החיבור ביני לבין פיטר הוא הבסיס הספורטיבי. שנינו אוהבים ספורט, אוהדים את אותן הקבוצות ומכאן רק היה לנו בסיס למנף עבודה משותפת. יש לנו רעב ומרץ ליצירה. בלימודים סיימנו בהצטיינות קורסים משותפים וכעת נקווה שזה יהיה גם עתיד הסטארט־אפ".

 

עולם המים

סוניה דיווידסון (40) מעדיפה לעשות הכל בכוחות עצמה: עלייה, הקמת חברה ולסיום חמישה תארים אקדמיים. היא עלתה מאוהיו, ארה"ב, לפני שבע שנים והיא מעריצה את הישירות הישראלית. "צריך להיות אדם אמיץ כדי לעשות עלייה, בטח בלי לדעת את השפה ולהכיר איש באזור", היא מספרת, "אבל האהבה שלי לישראל גדולה מכל פחד. אני אוהבת את האנשים, את הכלכלה, את קבלת הפנים ותחושת השייכות. יש לי כאן את היכולת להתבונן ולחוות את היהדות כפי שהיא". 

את הצעדים הראשונים בדרך לסטארט־אפ עשתה כילדה, בזכות סבלנותה של אמה. סוניה שפכה אז מים על הרצפה, בעת שרבה עם אמה, וזו במקום להענישה בחרה להסביר לה על עקרונות התנועה של המים. "היא אמרה לי, 'תראי איך את יכולה להזיז את המים כיחידה אחת, ותראי איך הם הופכים לצורה מסוימת בהתאם לתבנית שמכניסים אותם אליה, וגם תראי איך אפשר להציף על פניהם חפצים'. המקרה הזה הלך איתי קדימה, לאורך כל שנות לימודיי. בכל פעם שמזכירים מים, הרגע הזה נוגע בי", סוניה מחייכת.

ואכן, המים הפכו לחלק מעתידה. סוניה סיימה תואר ראשון באוקיינוגרפיה (חקר האוקיינוסים), ואחריו הוציאה תארים גם בתחום העסקים והחשבונאות. כל אלה הובילו לסטארט־אפ שלה, H2 Energy Now, המציע פתרון לשימוש במים באופן של אחסון אנרגיה. לאור מקוריות הסטארט־אפ, נבחרה סוניה להציג השבוע בכנס בשווייץ, שבו זוכות להציג רק 30 חברות מתוך 60 אלף שמגישות בקשה - החברה שלה הפכה לחברה הישראלית הראשונה שהציגה בכנס זה. 

"המקרה שקרה בצעירותי שינה את חיי. הוא הפך את המים למיוחדים בעיניי ורציתי לבנות מהם משהו נוסף, שיוכל לשנות עולמות", סוניה אומרת ומסכמת: "כאשר עושים עלייה, אחד הדברים שקורים הוא שאין לך כאן קשרים. אתה לא מכיר אף אחד בתעשייה ולא בטוח כיצד היא עובדת. אבל, כאן בחממה, יש לך את האפשרות להבין טוב יותר איך לבנות את החברה שלך בהתאם לתעשייה הישראלית. אתה לומד איך להציג ולשווק אותה לאחרים ואיך לקדם אותה ולהפוך אותה לדבר הגדול הבא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו