דבלין סטייל

"שהגג שלכם לא יקרוס פנימה ושהחברים שלכם לא יתפזרו לצדדים", בירכה אותנו ג'יין בסגנון מסורתי, לפני שחזרנו לדבלין לעוד ערב שתייה • מסע שיכור לאירלנד

חביות של טולמור דיו. המשקה נקרא על שם אחד מעובדי המזקקה, שעם הזמן הפך למנכ"ל

בברים באזור טמפל בר שבמרכז דבלין עדיין לא הסירו את קישוטי הכריסמס. שרשרות של נורות לבנות ממשיכות לנצנץ כמו כוכבים קטנים באפלולית הברים. עצי אשוח, זרי דבקון, ובובות סנטה קלאוס בכל מיני גדלים עדיין משתקפים בשורות בקבוקי הוויסקי החצי מלאים שעל המדפים. האוויר חמים ודחוס, ניגוד מענג לקור חודר העצמות בחוץ, והבירה. אוי הבירה. פיינטים של גינס, בהירה מעט יותר מזו שאנו שותים במזרח התיכון והרבה יותר ריחנית וסמיכה. אם שתיתם אי פעם את הבירה הזו בנוף מולדתה אתם יודעים על מה אני מדבר. אם לא, אתם חייבים לעשות את זה בהקדם. 

בפונדק קטן ששמו "דה ברייזן הד", שנפתח בשנת 1198 ומחזיק מסמכים המעידים על כך שהוא הבר החוקי העתיק ביותר באירלנד, נתקלנו לראשונה בברז של גינס דבלין פורטר. גירסה חדשה שאמורה לשחזר את הטעם המקורי של גינס ולעורר באותה הזדמנות את ההתעניינות העולמית בבירה הוותיקה. היא היתה כהה, מרוכזת ועשירה בטעמי שוקולד, קפה וקלייה. "זה כמו גינס בבקבוק", אמר המוזג, שנראה כאילו התקבל לעבודה בתקופה שבה נפתח הבר. בראייה לאחור הוא כנראה צדק. על הגדה הנגדית של הנהר ליפי, החוצה את העיר, הצלחנו לאתר את ג'ין פאלאס, ארמון שתייה שעל המדפים שלו מצטופפים כמאה סוגי ג'ין מכל העולם. התנסינו באחדים מהם, והצלחנו לגרור את עצמנו חזרה למלון. יכול להיות שעברנו בדרך בעוד בר או שניים אבל מי סופר? (ומי זוכר?)  

איחוד במקום תחרות

השכם בבוקר שלמחרת הפלגנו ברכב שכור אל טולמור, עיירה בת 11 אלף תושבים הנמצאת במרחק קצת יותר משעת נסיעה מערבה מדבלין. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה כנראה כי נתקלתם בו בתפריט משקאות כזה או אחר, תחת הקטגוריה "וויסקי אירי". מזקקת הוויסקי הנושאת את שם העיירה הוקמה לראשונה בשנת 1829, על שפת הנחל החוצה את טולמור, אז עורק תחבורה ראשי. פועל בשם דניאל אי. וויליאמס, שהחל את דרכו כעובד זוטר במלתתה של טולמור, קודם בשנת 1873 לתפקיד המנכ"ל, ושנים מאוחר יותר החליטו הבעלים דאז להטביע את דיוקנו על התוויות ולהוסיף לשמו של הוויסקי גם את ראשי התיבות של שמו (D.E.W). לגמרי במקרה הם יוצרים את המילה dew, "טל" באנגלית. 

ייצור הוויסקי בטולמור נפסק בשנת 1954. באותה תקופה חל שפל עולמי בביקוש לוויסקי מאירלנד והיצרנים, במקום להילחם זה בזה עד זוב דם, כמו שהיה אפשר לצפות ממתחרים בשוק הולך ומצטמצם, החליטו להתאחד. הם שמרו על שמות המותגים המקוריים, אך צימצמו את הפעילות וייצרו וויסקי בשלוש מזקקות בלבד: מידלטון, קולי ובושמילס. בעשורים האחרונים, עם חזרתו של הוויסקי האירי אל רשימת המבוקשים, החלו מזקקות חדשות לצוץ ברחבי האי. חברת וויליאם גרנט'ס ובניו, שבבעלותה מותגי הוויסקי הסקוטי גרנט'ס, גלנפידיך ובלוויני והמותג האירי טולמור דיו, החליטה, לאור העלייה בביקושים, להחיות את תעשיית הזיקוק בטולמור ובשנת 2014, שישים שנה לאחר שנסגרה המזקקה ההיסטורית, נפתחה לא הרחק מהעיר מזקקה חדשה לחלוטין, בהשקעה של כ־35 מיליון יורו. 

כל מי שביקר אי פעם במזקקת וויסקי, יודע פחות או יותר למה לצפות. מחסנים טחובים, חביות עץ בשלבים שונים של התבגרות, קירות אבן בעלי עבר בהיר שכוסו בפטריות כהות הניזונות מאדי אלכוהול, ודודי נחושת שהברק שלהם התעמעם. בטולמור דיו הכל עדיין חדש ונוצץ. צריחי הנחושת בראשי המגדלים, האבן הבריטית, שאותה העדיפו בוני המזקקה על פני חומר הגלם המקומי הודות לעמידות שלה, רצפות העץ הבתוליות במרכז המבקרים ודודי הזיקוק שרק חסר עליהם שלט קטן - "בהרצה". באולם מודרני ורחב ידיים, שהאור הרך 

נשפך אליו מבעד לחלונות גדולים הפונים לירוק הבהיר שבחוץ, שוכנים גם דודי הנירוסטה המשמשים לבישול של מעין בירה מתוקה וגם דודי הזיקוק הכרסתניים. המתכננים שמרו באולם מקום לדודים עתידיים, ובמגרש בוצי בין המבנה הראשי לבין מחסני החביות תקום בקרוב מזקקה נוספת שתייצר וויסקי דגנים.

שותים את ההיסטוריה

טולמור דיו מורכב משלושה סוגי וויסקי: גריין וויסקי העשוי בעיקר מתירס ומיוצר בזיקוק תעשייתי רציף; מאלט וויסקי המזוקק מלתת - שעורה שהושרתה במים עד שהחלה לנבוט וחוממה על מנת לעצור את הנביטה בשלב שבו האנזימים בגרעינים מסוגלים לפרק עמילנים לסוכרים; ופוט סטיל וויסקי, שמזוקק בדודי נחושת, משעורה שלא עברה הלתתה, בתוספת מעט לתת (האנזימים הקיימים בלתת הם אלה שמניעים את פירוק העמילנים גם בשעורה שלא הולתתה). המאלט והפוט סטיל וויסקי מזוקקים שלוש פעמים, על פי התקן האירי. עד שיחלפו שלוש שנות היישון, שבסיומן יוכל התזקיק המיוצר במזקקה החדשה להיקרא וויסקי אירי, ועד שמזקקת הגריין תתחיל לפעול, מגיעים חומרי הגלם של טולמור דיו ממקורות שונים: המאלט והפוט סטיל וויסקי ממזקקת בושמילס שבצפון והגריין וויסקי מהמזקקה במידלטון. 

ג'יין מאהר, שגרירת המותג הידענית שסיפרה לנו איך הכל עובד, החזירה אותנו בסיומו של הסיור במזקקה אל מרכז המבקרים, לטעימה של כמה סוגי וויסקי. בלטו במיוחד: טולמור דיו המקורי, המכיל וויסקי שהתיישן ארבע עד שבע שנים - וויסקי בעל ריחות רעננים של תפוח ירוק והדרים, מרקם שמנוני וסיומת עשבונית - ו"טולמור דיו ספיישל רזרב", וויסקי זוכה פרסים שמיושן 12 שנים ומתאפיין בניחוחות עשירים של שוקולד, אגוזים, פירות בשלים ותבלינים. 

yairgath@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר