רבות נכתב על המחדל המודיעיני שהוביל להפתעה שחוותה ישראל במלחמת יום הכיפורים. אולם עדויות חדשות מוועדת אגרנט, שמונתה לחקור את נסיבות פריצת המלחמה, מוכיחות את עוצמת ה"קונספציה" ואת עומק הזלזול במי שלא יישר עימה קו.
הדברים עולים, בין השאר, מתוך עדותו של מפקד יחידה 848 באגף המודיעין (כיום 8200), אלוף משנה יואל בן פורת. "היחידה 848", הוא אומר בעדות שהותרה לראשונה לפרסום על ידי משרד הביטחון, "סיפקה לגורמים המוסמכים ידיעות בכמות ובאיכות מספיקה, שנתנו תמונה על היערכותו ונכונותו של האויב המצרי והסורי. מן הבחינה הזאת, לפחות, לא היתה סיבה ולא הצדקה שנופתע".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בן פורת מזכיר מסמך שיצא לפני המלחמה, שלפיו אל כל תרגיל גדול של צבאות ערב יש להתייחס "כאפשרות שהוא טומן בחובו הסתרה של כוונה למלחמה". הוא מתאר שיחה עם ראש אגף המודיעין דאז, אלי זעירא, ב־2 באוקטובר. בשיחה הסביר לו כי כמה אירועים אינם עולים בקנה אחד עם הרעיון של תרגיל. "ראש אמ"ן השיב לי שלפי הערכת המחקר, גם האירועים במפרץ שייכים לתרגיל...", סיפר, "אז אמרתי לו את המילים האלה... אני מקבל את הערכת המחקר לגבי מצרים שזה תרגיל - אבל לאפשרות שזו טעות, אני מבקש ממך רשות לגייס 100 עד 150 אנשי מילואים כדי לשפר את הכיסוי ההתרעתי שלי...". לפי בן פורת, זעירא ענה ש"תפקיד המודיעין הוא לשמור על עצבי המדינה, לא לזעזע את החברה ואת המשק... ועכשיו אני מצטט במדויק (את זעירא): 'אני לא מרשה לך לחשוב אפילו על גיוס רבע בן־אדם, רבע איש מילואים'".
עוד טען כי "ראש אמ"ן אמר: לא מצאתי אף ידיעה אשר מדברת בפירוש על מלחמה".
אזהרה? "רק הורמונים"
עדות מעניינת נוספת, שהותרה היום לפרסום, היא זו של סגן אלוף יונה בנדמן, ראש ענף מצרים באמ"ן ערב המלחמה. בנדמן נחשב לאחד האנשים הדומיננטיים שסברו כי לא תפרוץ מלחמה ב־1973. הוא נשאל על ידי היו"ר אגרנט אם בענף שלו היה אדם בשם אלברט סודאי, שהיה "קצת יותר רגיש לסכנת המלחמה - עד כדי כך שראו אותו כפאניקיסט". לכך ענה בנדמן כי שום אדם בשום פורום לא זכה לכינוי זה. "אחד החברים אצלנו", אמר בנדמן, "מכנה זאת (את גישתו של סודאי; ל"ש) בעיה של הורמונים. דהיינו, באיזו מידה מישהו... משאיר פתח לשתיים־שלוש־ארבע אפשרויות". הקונספציה מתגלה שוב בדבריו: "אני בא להגיד עכשיו משהו קשה מאוד. לפי דעתי, היו לנו כל הידיעות שבעולם... אנחנו צריכים לראות על איזה רקע באות הידיעות האלה... ולכן אנו... הצבענו על זה שזה תרגיל בחמישה בחודש".
זעירא התקשר לזעירא
עוד הוכחה לאי הרצון לקבל הנחות שלא התאימו ל"קונספציה" אפשר לקבל מעדותו של סגן אלוף יוסף זעירא. האיש שימש ראש מדור בינה רשתית ביחידה 848, והיה אחיינו של ראש אגף המודיעין אלי זעירא.
מהעדות עולה כי לזעירא היתה דעה שונה מזו שרווחה באמ"ן, והוא היה סבור כי המתרחש במצרים ובסוריה הוא חריג. בישיבה שנערכה ימים לפני המלחמה, סיפר, עלתה "התנגדות חזקה מאוד של עוזר ראש אמ"ן לענייני מחקר, תא"ל אריה שלו, למחשבה שלתנועות היחידות יש מגמה שהיא לא הגנתית". במקרה אחד ציין עמוס גלבוע, ראש ענף 5 לשעבר שעסק בנושא הסורי־לבנוני־עיראקי, כי תנועת היחידות אינה בעלת אופי הגנתי - ואיימו להשליכו מהחדר. זאת, לפי זעירא, כי "הוא דיבר בלי רשות, אחרי שגמר את זכות הדיבור".
זעירא אף סיפר לחברי הוועדה על שיחה עם קרוב משפחתו, ראש אמ"ן, ב־4 באוקטובר. לדבריו, ניסה ליצור קשר עימו בביתו תוך כדי שהוא עוקף את מפקדיו. "הודעתי לו שיש פה כמה סימנים שהם מאוד מדאיגים, וביקשתי גם לקבל אישור להפעיל עוד איזה אמצעי מאוד מסווג", סיפר. מדובר ב"אמצעים המיוחדים", שכידוע היו אמורים לתת התרעה מודיעינית לקראת מלחמה. זעירא טען כי "תשובת ראש אמ"ן היתה כזאת: אנחנו רוצים לשמור על ביטחון (מצונזר), ולמען ביטחונו אנחנו כרגע לא נפתח איתו".
"יונה בנדמן", ממשיך זעירא, "כל הזמן היה שלו ורגוע... וכשאמרתי: יונה, אני לא מקבל את זה, איך יכול להיות שיש פה קורלציה כל כך הדוקה במהלכים של המצרים עם הסורים, זה דבר שצעק חמס, הוא אמר לי: זה שטויות".
• • •
טקס לחללי מלחמת יום הכיפורים
טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים, במלאות 41 שנים למלחמה, יתקיים היום בשעה 11:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בטקס לזכר 2,673 חללי המלחמה ישתתפו בין השאר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל רא"ל בני גנץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
