בדרך כלל כשהנושאים המדיניים חוזרים לסדר היום הלאומי, ובעיקר כשהדבר מלווה בביקורים של בכירים אמריקנים, כמו הביקור הנוכחי של סגן הנשיא ביידן, מתחיל המאמץ להנמיך ציפיות. תמיד יימצא מישהו בממשל בוושינגטון אשר יאמר כי מדובר בהמשכו של התהליך המדיני ולא בשום דבר חדש, ותמיד הוא יציע לא להמתין למשהו מהפכני. וגם בירושלים טורחים דוברי הממשלה להסביר כי זה רק עוד ביקור או שזו רק עוד פגישה, שלא יביאו בוודאי לא בטווח המיידי את השלום המיוחל לאזורנו. לא במקרה שלנו. אמנם חלפה יותר משנה מאז התקיימו שיחות מדיניות בין ממשלה ישראלית להנהגה פלשתינית, וגם ביקורו של סגן נשיא אינו אירוע שכיח במחוזותינו, ואף על פי כן, הפעם שובתות המחלקות להנמכת ציפיות. הסיבה לכך היא שהפעם קשה למצוא, לא בימין ולא בשמאל, אנשים המאמינים כי ההתפתחות המדינית הנוכחית תוביל לפריצת דרך. ודווקא זו ההזדמנות להפתיע. שיחות הקירבה הופכות עובדה. הנשיא הפלשתיני, מחמוד עבאס, קיבל את ההכשר שנזקק לו לאחר שהעולם הערבי נתן לו את ברכת הדרך, ואילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוכן גם הוא לתהליך זה. אף על פי ששניהם אינם זקוקים למתווכים, ומוטב היה להם לקיים שיחות ישירות, חשוב שהמשא ומתן יוצא לדרך. מי שמעוניין להעניק הזדמנות למשא ומתן המשונה הזה חייב להבטיח שהוא לא יתקיים רק פעם בשבועיים כדי לצאת ידי חובה. חשוב שייקבע מקום, ללא זמינות לתקשורת, שבו ישתכנו שלוש המשלחות למשך חודשים אחדים. המשתתפים יעזבו את המקום מדי פעם כדי להתייעץ עם הקברניטים, אך במשך רוב הזמן ישהו באזור שבו יתקיים המשא ומתן. ברור שקשר ישיר בין נציגי ישראל לבין הפלשתינים הוא דבר חיוני, אך גם שיחות אינטנסיביות, במשך פרק זמן של שלושה-ארבעה חודשים, יאפשרו לצדדים, כמו גם למתווך, לדעת אם מדובר בתהליך רציני או רק בניסיון להראות לאמריקנים שהם מתנהגים כיאות. בתום התקופה יוכל המתווך לבחון אם יש מקום לכנס ועידת פסגה - בהשתתפות הנשיא ברק אובאמה, עבאס ונתניהו - או שהפערים בין הצדדים כה גדולים עד כי אין סיכוי להצלחתה של פסגה כזו. ומהם הסיכויים? לכאורה אפשר לומר כי אין שום סיכוי סביר לכך שעמדות נתניהו, גם אחרי נאום בר-אילן, ייפגשו עם עמדות עבאס. אמנם משא ומתן הוא משא ומתן, ולפעמים הוא צופן בחובו הפתעות, אך גם אם לא תהיה התקדמות לעבר הסכם קבע, לא מן הנמנע שהוא יסלול את הדרך להסדר חלקי. הסדר חלקי, בדמות מימוש החלק השני של מפת הדרכים, נדחה עד כה על ידי הפלשתינים. גם לישראל הוא רצוי הרבה פחות מהסדר קבע. אבל אם יהיה מדובר בהקמת מדינה פלשתינית בגבולות זמניים על רוב משמעותי של הגדה המערבית, ותתלווה לכך אמירה אמריקנית ברורה על העקרונות המנחים להסדר הקבע - יהיה זה עדיף בהרבה על המצב הנפיץ הקיים.
מתחילים לדבר
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
