1715, מערב הודו, שודדי ים. נשמע מבטיח בערך כמו טיפול שורש בשמונה בבוקר על בטן ריקה - אבל "מפרשים שחורים", דרמת הרפתקאות שהפיק מייקל ביי (במאי "ארמגדון", "פרל הארבור" וסידרת "רובוטריקים") היא הרבה יותר מכפי שהיא מצטיירת. לכאורה, מעדן למתבגרים ולמעריצים שרופים של ג'וני דפ. בפועל, מדובר בדרמה אפית בעלת עומק נסתר. אם קרבות מדממים וסצנות סקס לא יפריעו לכם בעין, תוכלו לזהות את הדמיון לאחות הפנטסטית והמאוד מוכשרת, "משחקי הכס". עכשיו אין ספק, החורף הגיע.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בדומה לנעשה בשבע המלכות, גם בניו פרובידנס, זירת ההתרחשות של "מפרשים", גברים בעלי אגו וחרבות נתקלים בסוגיות של היררכיה חברתית, פשע ועונש. מלחמות הנהגה ושאלות מוסריות עולות בעולם המתנהל (כמעט) ללא חוקים. ביקום הזה, אלימות גברית ורצחנית מותרת, העבדות לגיטימית, ונשים הן או זונות או בנות של. אחרי פתיח עוצמתי (זעקות אילמות מפי פסלים מלאי הבעות סבל) הגיע הקרב הראשון. הוא היה עקוב מדם, כמתבקש, ובסופו כל צופה היה יכול לזהות את ג'ון סילבר, פיראט יפה תואר בעל תושיה, ואת רב החובל פלינט, איש ספר מגלומני הלוקה בארגון ובניהול עובדים.
צדדים אחרים באישיותו המורכבת של פלינט באו לידי ביטוי בהמשך, כמו גם בזו של סילבר (ע"ע: שרירי חזה מרשימים ובטן שטוחה למופת). האישה החסרה להשלמת המבנה הופיעה בדמותה של אלינור גות'רי, אישה חזקה ויפה עם פה ג'ורה וחיבה לנשים. תודו, טוויסט מפתיע.
סיפור המסגרת הובהר בהדרגה. היעד הוא השתלטות על ספינת אוצר ספרדית, "אל קטלימה", וגניבת ההון שבתוכה. פלינט סימן את המטרה, ורצח את סגנו/אויבו בדרך להשתלטות על הפיראטים הממורמרים האמורים לסייע לו במשימה. אלינור שיגרה לו סיוע כלכלי, ורק סילבר נראה כמי שעשוי להקשות על פלינט לממש את ייעודו. הקאסט עתיר הטסטוסטרון מעוטר בגברים נאים וכוחניים, הקצב מצוין והבימוי אפקטיבי, כך שגם אלו שאינם בקיאים בעלילות "אי המטמון" ו/או סובלים ממחלת ים עשויים למצוא ב"מפרשים" מפלט מיבשה טלוויזיונית צחיחה. ואחרי כל המחמאות, נשאלת השאלה איפה דאינריז טארגאריין. הגעגועים כבר הפכו לבלתי נסבלים.
* * *
אוליביה פופ ואילי גולד, שימו לב: דרוש ייעוץ תקשורתי דחוף לאמן צמרת אשר נקלע למשבר תדמיתי חמור. במקום לעמוד במרכזה של מסיבת עיתונאים א־לה פיטר פלורק (ובמציאות: ארנולד שוורצנגר, טייגר וודס, כל חבר קונגרס אמריקני שנתפס בבגידה), גולן שיגר מכתב פומבי. בקולו. עם כל הכבוד למילים הכנות - שניסח מישהו - מי שחשוף לעין הציבורית כבר עשורים מכיר היטב את כוחו של המדיום הטלוויזיוני. גולן רשם קריירה טלוויזיונית ענפה, ולפני התפוצצות הפרשה האחרונה כיכב כשופט בריאליטי וגילם את עצמו בדרמה שזכתה לפופולאריות עצומה. כבר מזמן נקבע כי המדיום הוא המסר, ולכן ספק אם יועצי תדמית אמריקנים היו מייעצים לגולן להתחבא מאחורי מסך מילים. הציבור משתוקק לראות את גולן מתנצל, מביע חרטה ואפילו מוחה דמעה. מעל פודיום, מיקרופונים מול פניו, דה־הול־שואו. אם כבר מלודרמה על משפחה קרועה ואובדן מודל אבהי, אז עד הסוף. קתרזיס מובטח לכל צופה. מעל גיל 18.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו