תרם את מתנות יום הולדתו לחיילים בודדים

סא"ל במיל', צביקה לוי, שטיפל במהלך שירותו בכ-15 אלף חיילים בודדים, חגג את יום הולדתו ה-66 בקיבוץ יפעת, יחלק את המתנות לחיילים בודדים בקיבוצים בארץ • חיילת בודדה מספרת: "בזכות צביקה הרגשתי שאני לא לבד, שגם לי יש משפחה"

צילום: חגי אהרון // צביקה עם החיילים והמתנות שקיבל

צביקה לוי, האחראי על החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית, סא"ל במיל' בחטיבת הצנחנים, חגג ביום שישי יום הולדת 66 והזמין את כל חברי פרלמנט העמק לחגוג איתו. היתה לו בקשה "להביא לו רק מתנות שתהיינה שימושיות לחיילים הבודדים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

פרלמנט העמק מתכנס מדי יום שישי בצהריים באורווה הישנה בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל. החברים, בעיקר וותיקי העמק, מנגבים חומוס וגבינה עם פיתות טריות ובצל ירוק, שותים בירה שחורה ומים, מדברים בענייני היום, מרימים כוסית וודקה ושרים את שירי ארץ ישראל היפה. לעיתים מוזמן אורח שמספר להם על מעלליו בשיחה חופשית ובלתי אמצעית. כל גדולי האומה כבר התארחו בפרלמנט העמק: ראשי ממשלות, שרים, חברי כנסת מכל הסיעות, ראשי מוסד ושב"כ, מפקדים בכירים בצה"ל ובמשטרה ועוד רבים וטובים. 

טיפל ב-15 אלף חיילים בודדים

המסורת הזאת נמשכת קרוב ל-30 שנה. על ארגון הפרלמנט מופקד לוי, חבר קיבוץ יפעת והאחראי על החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית. לוי, סא"ל במיל' בחטיבת הצנחנים, שמקפיד לשרת כל שנה לפחות חודש במילואים. מאז החל בתפקידו לפני 20 שנה, טיפל צביקה בכ-15 אלף חיילים בודדים, שלכל אחד ואחת מהם דאג אישית, שיכן אותו בדירה בקיבוץ, סידר לו משפחה מאמצת, ליווה אותו במהלך כל השירות הצבאי, היה בקשר מתמיד עם הוריו בחו"ל ועמד לרשותו 24 שעות ביממה.

ביום שישי החברים לא אכזבו. עשרות מכשירים חשמליים עטופים כמתנות נאספו בכניסה לפרלמנט. טוסטרים, קומקומים חשמליים, תנורי חימום, מכשירי מיקרוגל, שמיכות פוך ועוד מכשירים וכלי בית. את כולם, עד האחרון שבהם, יחלק צביקה בימים הקרובים לחיילים בודדים בקיבוצים ברחבי הארץ.

"בזכות צביקה הרגשתי שאני לא לבד"

מלבד חברי הפרלמנט, באו לחגוג עם לוי ולברך אותו כ-30 חיילים וחיילות בודדים שיצאו לחופשת שבת. חברי הפרלמנט עלו לברך ודיברו בשבחו של לוי, אבל ברכה אחת, של ג'נאי עובדיה, חיילת בודדה מספרד, שבעצמה חגגה ביום שישי יום הולדת 21, ריגשה את כולם: "כשעליתי לארץ והתגייסתי לצה"ל, הייתי ממש בודדה", סיפרה החיילת, "לטקס סיום קורס עברית בבסיס 'מחווה אלון' בצפון, הגיעו בני משפחה של כל החיילים. רק לי לא היה אף אחד. ישבתי שם ובכיתי, ואז פתאום צביקה הגיע. הוא חיבק אותי בחום, סידר לי את הכומתה על הראש, ונתן לי תחושה של אבא שאוהב אותי ודואג לי. בזכות צביקה הרגשתי שאני לא לבד, שגם לי יש משפחה", סיפרה החיילת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר