אבודים באסיה - סוף סוף סאטירה

אבודים באסיה, yes VOD, חינם

"אבודים באסיה". קולבים ממושמעים בסאטירה חריפה

אחרי "רצח עם זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לעם, לדעתי", קשה היה להאמין שצליל - דוגמנית עם מודעות חברתית מפותחת - תצליח להתאושש מרצח בני ההוטו, אבל בחלוף שלוש שנים זה קרה. העונה החדשה של הדרמה הקומית עברה מתיחת שם ולוקיישן, ושבה לעסוק בווקסלרים, בעלי אימפריית האופנה "האני", ובעבדים־דוגמנים שלהם, צליל ויניב. פרק הזמן הממושך שעבר מהעונה הראשונה הצליח לעמעם את הזיכרונות הטובים מאפריקה, שם התרחשה העונה הקודמת. אחרי הרבה מבצעים והנחות סוף עונה הם שבו לשישה פרקים נוספים, חמושים במיזם נדל"ני חדש, תחבולות ישנות וגזענות על־זמנית. ברוכים השווים.

הווקסלרים הם דמויות שהיה כדאי להמציא: קחו את משפחת מיילי, ערבבו עם שושלות בעלות אימפריה משפחתית (למשל, משפחת תשובה, או גינדי, או דנקנר. לא, בעצם, דנקנר תמחקו), תוסיפו קורטוב עינת שרוף ופזרו מעל אבקת צחי גראד, וקיבלתם מעדן לחג - כזה שאולי יגרום לחלק מהאורחים לרצות להקיא, אבל מסיבות טובות. המעבר מעולם האופנה לשוק הנדל"ן עם הקמת "האני פאואר סיטי", מגדל יוקרה נובורישי לבעלי עו"ש במצב טוב וחוש אסתטי רע, מרחיק את הווקסלרים מסטים לטובת עיסוק בקבוצות רכישה, שוחד וחברת קש. הזירה החדשה שנבחרה מלאה גועל ברמות הגבוהות ביותר, שאליהן מגיעות מעליות ספיישל לאמיצים בודדים. הווקסלרים, אנשים שקופצים מעל הפופיק רק כדי לראות את הנוף משם, לא בוחלים בדבר כדי להשיג את מטרותיהם הלא כמוסות: הם רוצים כוח, וכסף, ועוד, ועוד, משניהם. "יש יותר מדי בגדים. כולם לבושים, אפילו הכושים! אנשים תורמים בגדים, זורקים אותם, איך אפשר להרוויח ככה?" תוהה בעלת הבית אפרת (שרוף) כיצד אפשר להתפרנס משוק האופנה הרווי. באמת, איך הטייקונים יתעשרו? זה לא בסדר!

כמו בעונה הראשונה, גם הפעם "אבודים" מפרקת קלישאות בצורה אינטליגנטית, מחוכמת ומלאת הומור. אם באפריקה היה אפשר להתרשם מהטקסטים המושחזים של הדוגמנים־שחקנים (מה, יכול להיות שדוגמנים באמת כל כך סתומים? לא!! כן!! לא!!), בעונה החדשה מקבלים צליל ויניב עוד הזדמנות להתבטא, והפעם באמצעות חיים בדירה לדוגמה, עניין הכרחי בעידן החשיפה הטוטאלית. החיים בחלון ראווה הם מטאפורה לאופן שבו מתנהלים היום סלבריטאים. הקולבים יניב וצליל (עידן חביב ורותם סלע: בול קליעה כפול) חוטפים על הראש כיד הדמיון התסריטאי הניזון מ"פנאי פלוס": הוא עובד על אלבום שלם באנגלית, לאחר שהות משמעותית בת שבועיים בארה"ב. היא מחפשת רחם להשכרה בשל רצונה להפוך לאם אך לא לוותר על מעמדה כסמל מין (וגם בשל בעיה רפואית מופרכת). שניהם נזקקים לשירותיה של המפיקה שלומצי, שעימה עבדו בעבר, ואשר עימה יניב מקיים רומן חסר משמעות בהווה. הכל מתחבר לעלילה פתלתלה, מטורפת, קיצונית ומצחיקה עד ייאוש, ותיכף יחזור משווייץ גם וקסלר ג'וניור, ארון, היורש הכי פתטי שאימפריה יכולה לחלום עליו.

נראה שכדי לזכות בסאטירה ישראלית חריפה צריך לחכות שלוש שנים, אבל "אבודים" הופכת את ההמתנה למשתלמת. ליהוק מצוין (אחד התפקידים המעולים של גראד, שרוף מגלמת כלבה כוחנית ואמביציוזית בצורה כמעט מושלמת), משחק אמין וקצב טוב הופכים אותה לפריט יוצא דופן בתעשייה זולה מלאה בהבטחות, המתקשה להעמיד דרמות קומיות שיחזיקו מעמד יותר מעונה. נתראה ליד הקופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר